לדעת להפוך מר למתוק

חסיד מהעיר אודסה נכנס פעם אל הרבי הקודם רבי יוסף יצחק, הרבי שאל אותו מה קורה באודסה? החסיד ענה ב"ה יש הרבה שיעורים, החסידים מאוחדים עוזרים אחד לשני והאווירה מאוד שמחה וטובה. הרבי הודה לו על הדיווח על הבשורות הטובות ונתן לו שטר של 10 רובל.

כשיצא החסיד פגש את השכן שלו מהעיר אודסה, השכן התעניין אצלו מה היה אצל הרבי? הוא סיפר לו שהוא דיווח לרבי על כל הטוב שיש באודסה והרבי נתן לו 10 רובל.

החסיד השני נכנס לרבי וגם אותו שאל הרבי מה קורה באודסה?

החליט החסיד השני שהוא יגיד לרבי את האמת. הוא התחיל לספר שיש הרבה מקומות שלא מצליחים להשיג מניין, שיש אנשים שרבים אחד עם השני, ובכלל האווירה לא כל כך טובה. הרבי הוציא מטבע של רובל אחד ונתן לו, התפלא החסיד ואמר רבי, אני לא מבין. אני אמרתי לך את האמת על מה שקורה באודסה וקיבלתי ממך רק רובל אחד, השכן שלי שתיאר לך את העיר בצבעים יפים ולא אמיתיים הוא קיבל 10 רובל?

ענה לו הרבי, מה שקורה באודסה אני יודע בעצמי, מה שרציתי לראות באיזה אודסה אתם חיים? מה מנהל את החיים שלכם? לכן השכן שלך שכנראה נוהג בעצמו בטוב וחי באודסה יפה וטובה הוא קיבל יותר.

עם ישראל מתלוננים בפני משה

בפרשת בשלח אנחנו קוראים את הפסוק: וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם: וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם (שמות טו. כב – כג)

עם ישראל הולכים שלושה ימים במדבר בלי מים עד שלבסוף מגיעים הם למקום שיש בו מים, אבל המים מרים. עם ישראל מתלוננים למשה מה נשתה? משה צועק לקב"ה, אומרת התורה: וַיּוֹרֵהוּ יְהוָֹה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם. 

כל הסיפור הזה מאוד מוזר! למה היו צריכים עם ישראל להסתובב במדבר שלושה ימים בלי מים? שאלה נוספת, למה כאשר הם כבר הגיעו למים המים היו מרים?

במדרש: אמר ר' לוי למה כי מרים הם? ומשיב: שהדור היה מר במעשיו. הוי אומר שהמים אליהם עם ישראל הגיעו היו מים מתוקים עד לרגע שעם ישראל הגיעו לשם, ברגע שהגיעו, המים נהיו מרים. יותר מזה אומר המדרש גם המים שהביאו איתם נהפכו למרים.

ולמעשה המים נהיו מרים לא בגלל שהם באמת היו מרים אלא בגלל שעם ישראל הגיעו במבט מריר לכן הם ראו את המים כמרים ובגלל שזה היה המבט שלהם אז גם המים שהיו איתם היו מרים

כמו כן בזוהר הקדוש רואים שמקור מרירות המים בא מעם ישראל

יש בעם ישראל ערב רב, יש ערבוב טוב ורע. אפשר להבין מכאן שהשלכת העץ המר למים "משכה" את המים המרים אל העץ המר והחזירה את המים למצבם המקורי שהוא טוב. לכן לא נאמר בפסוק שהעץ המתיק המים אלא וימתקו המים, כמו מעצמם.

וכך הסביר המגיד ממזריטש את הפסוק: "ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם" שהמילים 'כי מרים' זה לא חוזר על המים אלא על עם ישראל! מכיוון שעם ישראל היו במבט מריר לכן המים היו מרים. משה רבנו צעק אל ה', וה' מראה לו עץ מר, משה משליך את העץ המר למים המרים והמים הומתקו

ומה היה העץ? ר' יהושע אומר: של ערבה היה, ר' נתן אומר: הרדופני מר היה, ר' אלעזר המודעי אומר: של זית היה. מכל מקום מר היה.

ר' שמעון בן גמליאל אומר: בא וראה כמה מופלאין דרכיו של הקב"ה יותר מדרכי בשר ודם. בשר ודם במתוק מרפא את המר. אבל הקב"ה במר מרפא את המר. הא כיצד? נותן דבר המחבל בתוך דבר המחבל… אמר לו הקב"ה למשה: לא כך הוא אומנותי אלא במה שאני מכה בו אני מרפא, הואיל ואלו המים מרים, אני מרפאן בדבר מר. כשמכניסים את הקב"ה לתמונה, מכניסים על פי ה' את העץ הקטן אל המים, המים הופכים למתוקים.

רואים כאן את העקרון שה' מרפא מר במר, ומשמע מכאן שהוא בא ללמדנו שאף אנו נלמד מזה לחיינו

בעולם נעשו מחקרים שניסו לבדוק האם העשירים יותר – גם שמחים יותר? ונמצא שלא כך הוא. ניסו החוקרים למצוא הסבר לכך, הלא העשירים יכולים להשיג את חלומותיהם וסיפוקם ואילו העניים פחות, התברר שהעשירים משווים את עצמם לעשירים כמותם, ככל שהם עולים יותר בסולם העושר, גם נקודת ההשוואה עולה. או שבהתאם לעליית מצבם הכלכלי גם עלו הציפיות והחלומות שלהם, ממילא מצבם לא באמת השתפר בעיני עצמם. אז העושר יכול לעזור לאדם בכל מיני נושאים, אולם את המרירות לא יפתור. אם כן כיצד יפסיקו חייהם למרר? כשישוו את מצבם לעץ המר מהם, כשיראו שיש מי שמצבו פחות ואף גרוע יותר.

בחיים הקדוש ברוך הוא מזמן לנו כל מיני הזדמנויות במצבים מיוחדים, בסופו של דבר זה תלוי בנו אם המים יהיו ומתוקים או מרים, האם אנחנו נהיה בעצבות או בשמחה. המבט של כל אחד ואחד יוצר את המציאות האמיתית, מיד שאנחנו מרגישים שנהיה לנו מר אנחנו צריכים להסתכל מסביב למצוא את העץ שאפשר להשליך אל המים, את הנקודה האלוקית שתמתיק את המים ככל שהמבט שלנו יהיה חיובי יותר ככה המציאות תהיה יותר חיובית יותר שמחה

לדעת להפוך מר למתוק זה אתגר גדול בחיים.

נזכה לראות את הטוב בכל אדם ובכל מצב וכך נזכה לראות עולם הרבה יותר טוב, עולם מתוק יותר, מוכן לגאולה האמיתית והשלימה שתבוא בקרוב אמן.

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה