נוסח קריאת יושב בסתר עליון מנוקד
יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן:
אֹמַר לַיהוָה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ:
כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת:
בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ:
לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם:
מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם:
יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ:
רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה:
כִּי אַתָּה יְהוָה מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ:
לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ:
כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ:
עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ:
עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין:
כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי:
יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ:
אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי:
מהי תפילת יושב בסתר עליון?
מזמור צ"א בתהילים, הנקרא גם 'יושב בסתר עליון', הוא מזמור בתהילים המסוגל להגנה ושמירה מפני מזיקים ופגעים שונים. את המזמור נהוג לומר בתפילות שונות במהלך היום: בזמן קריאת שמע שעל המיטה, בתפילת שחרית של שבת, בערבית של מוצאי שבת, בעת הלווית המת ועוד. כיוון שבמזמור צ"א יש כוח סגולי להצלה ושמירה מפני מרעין בישין טוב לקרוא אותו בעת סכנה. בגמרא מובא כי רבי יהושע בן לוי נהג לומר מזמור זה לפני השינה, כדי להגן על עצמו בעתיד.
הרקע למזמור יושב בסתר עליון
אמרו חז"ל (תנחומא כי תשא) – את מזמור צ"א אמר משה בעת שנכנס בתוך הענן שהוא סתר עליון. ונקרא השיר הזה (תהילים פרק צא) 'שיר של פגעים' שהיה אומרו משה כשהוא עולה להר, שהיה מתיירא מן המזיקים. אם כן, ניתן להסיק כי המקור לקריאת המזמור הוא ממשה רבינו ע"ה שאמר את המזמור בכדי שלא יפגעו בו מלאכי חבלה בעלותו להר סיני.
ובאמת פרק תהילים צא מציין פגעים רבים מהם ניצול הבוטח בהשי"ת – מפח יקוש, מדבר, מפחד לילה, מחץ יעוף, ומקטב מרירי… בספר דעת מקרא מעלה אפשרות שמזמור זה הוא סוג של תפילת הדרך, ליוצא לדרך מלאה סכנות ובוטח בהשי"ת שיצילנו מהן, ואכן לעיתים מוסיפים את מזמור יושב בסתר עליון לתפילת הדרך.
זמנים מסוגלים במיוחד לאמירת המזמור
קיימת מעלה גדולה לאמירת המזמור במוצאי שבתות, כיוון שבשעה שהשבת יוצאת חוזרים המזיקים לשוטט בעולמנו, ובמקביל מאבד כל יהודי את נשמתו היתרה והוא נדרש להגנה מחודשת מפני פגעים שונים.
בנוסף, בשעת לווית המת, חוששים כי המלווים והנפטר ינזקו ממלאכים רעים הנמצאים בבית הקברות, ולכן אומרים את מזמור צ"א, המגן מפני המזיקים ומלאכי החבלה.
פירוש המזמור על פי הפשט
המזמור פותח בפסוק: "יושב בסתר עליון" – כלומר דע לך כי היושב וחוסה בעבודת ה', ונפשו דבוקה בשורשה העליון, ה' ישגיח וישמור עליו בהשגחה פרטית "בצל ש-די יתלונן".
"כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר הוות" – הקב"ה בעצמו יוכל להציל אותך מרשת הלוכדת וממוקש בו תתקל. הוא יוכל להצילך מכל הרעות המתרגשות ובאות לעולם, בין מרעות בעלי הבחירה ובין מרעות הבאות על ידי הטבע.
"בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ" – הקב"ה יגן ויסוכך עליך, מפני כל מזיק ופגע המקיף את האדם.
"לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם"- אדם הבוטח ומאמין בה', אל לא לחשוש ממידת הדין המעופפת והפוגעת לעיתים כחץ.
"מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם"- כל אלו שמות שדים, המזיקים בלילה וביום.
"יפול מצדך אלף ורבבה אליך לא יגש, רק בעיניך תביט ושלמת רשעים תראה" – האדם הבוטח בה' יראה אנשים חוטאים נופלים מכל צדדיו, אך הוא עצמו לא יפגע. הוא יזכה לראות בחוש כי ה' משלם לרשעים את עונשם, ובצדיקים המושגחים לטובה הוא אינו נוגע.
סיפור מרגש על מעלת המזמור
בספר 'באתי לגני' מאת המקובל רבי חכם ששון מזרחי זצ"ל, מובא סיפור על אברך שאשתו התעברה מספר פעמים, ולא עלינו הפילה את ולדה בכל פעם מחדש. בצר לה, פנתה לחכמים, והם ייעצו לה להגיד ג' פעמים בכל יום, את מזמור 'יושב בסתר עליון', שמסוגל לשמירה ממזיקים (גם כאשר העובר ברחם אמו). וכך היה: הולד נולד בשעה טובה ובמזל טוב, לחיים, לשלום ולבריאות.
