אמר רבי ישמעאל: כל האומר בקשה זו בכל יום, פניו מזהירות ואימתו מוטלת על הבריות וכל החלומות שלו מהוגנים ותורתו תהיה משתמרת בליבו כל ימי חייו ועונות נעוריו נמחלים לו וינצל מיצר הרע ומלשון הרע ומפגע רע ומחיות רעות ומליסטים ומנחשים ומעקרבים ומרוח רעה ומן השדים ומן המזיקין ומכל האויבים ומכל השונאים אותו וירוויח במשא ומתן שלו.
וכן אמר רבי ישמעאל: אני ורבי עקיבא ערֵבים שיהיה לו חלק טוב בעולם הבא, כדכתיב: להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא.
אָנָא יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְנוֹרָא חֲכַם הָרָזִים מְגַלֶּה נִסְתָּרוֹת מַגִּיד תַּעֲלוּמוֹת מוֹשֵׁל בָּעֶלְיוֹנִים וְשַׁלִּיט בַּתַּחְתּוֹנִים, קָרוֹב לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. פְּנֵה אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שְׁתִּשְׁמְרֵנִי מִכָּל רָע, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, וְתֹאמַר לְצָרוֹתַי דַי וְתִפְדֵּנִי מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל שְׁמוּעָה רָעָה וּמִכָּל בּוּשָׁה וּכְלִימָה וּמֵחֶרְפַּת אָדָם וּמִבְּזוּי עָם, וּמִכָּל נֶגֶף וּמִכָּל מַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וּמִכְשׁוֹל וּמִפֶּגַע רָע וּמֵעַיִן הָרָע וּמִלָּשׁוֹן הָרָע, וְתַצִּילֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע וּמִכָּל מַשְׁחִית וּמַזִּיק וּמִכָּל רְגָזוֹת וּגְזֵרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּמִכָּל חֵטְא וָפֶשַׁע וּמִכָּל עָוֹן וְאַשְׁמָה וָרֶשַׁע. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתָּרִיב אֶת רִיבֵי נַפְשִׁי בַּיּוֹם וְכָל הַמְקַטְרְגִים אֶת נַפְשִׁי בַּלַּיְלָה, וְתִנְקֹם אֶת נִקְמָתִי מֵהֶם וּתְקַצֵּר יְמֵיהֶם וּתְמַלֵּא אֶת עֲוֹנוֹתֵיהֶם בְּרָע, וְכֻלָּם כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ וּבַעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב יִכָּרְתוּ מִן הָעוֹלָם, וְתַשְׁלִיךְ אֵימָה וַחֲשֵׁכָה גְדוֹלָה וְתַרְדֵּמָה עֲצוּמָה וּבֶהָלָה וְשִׁגָּעוֹן וְעִוָּרוֹן וְתִמְהוֹן לֵבָב עַל כָּל אוֹיְבַי וְשׂוֹנְאַי וְעַל כָּל צַר וּמַשְׂטִין וּמְקַטְרֵג עָלַי וְעַל אַנְשֵׁי בֵיתִי, בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה בֵּין שֵׁד בֵּין מַזִּיק בֵּין רוּחִין בִּישִׁין וְלִילִין, כְּדִכְתִיב: תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן, כָּאָבֶן יִדְּמוּ זְרוֹעֲךָ בִּגְדֹל וָפַחַד אֵימָתָה עֲלֵיהֶם תִּפֹּל. וְעַל כָּל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם וּמוֹרָאֲךָ וּפַחְדְּךָ יִהְיוּ עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ מִשְׁתַּתְּקִים מִלְּפָנַי אִם יִרְאוּנִי בְּעַיִן רָעָה חָלִילָה.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתֵּאָלַמְנָה שִׂפְתוֹתָם מִדַּבֵּר וְתֶחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת וְתֶחֱרַשְׁנָה אָזְנֵיהֶם מִשְּׁמֹעַ וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד, חַרְבָּם תָּבוֹא בְּלִבָּם וְקַשְׁתּוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה, הֵמָּה יֵבוֹשׁוּ וַאֲנִי לֹא אֵבוֹשׁ הֵמָּה יָנוּסוּ וַאֲנִי לֹא אָנוּס, כְּדִכְתִיב: קוּמָה יְהֹוָה וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּשְׁלִיךְ אֵימָה וָפַחַד עַל הַבְּרִיוֹת וְתִגְזֹר עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת רְצוֹנִי כְּנַפְשִׁי הַחֲפֵצָה וּבְלֵבָב שָׁלֵם, וְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ, וְנֶאֱמַר: לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם, פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי יִצְחָק וֵאֱלֹהֵי יַעֲקֹב, שֶׁתִּפְתַּח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ וְתִתֶּן לִי דֵעָה וּבִינָה וְחָכְמָה, וּתְרַחֵם עָלַי וְתָאִיר עֵינַי בְּחָכְמָה בְּחֶמְלָתְךָ וּתְלַמְּדֵנִי מִדּוֹת חָכְמָתְךָ וּתְבִינֵנִי דְבָרִים עֲמֻקִּים בְּתוֹרָתֶךָ וּתְגַלֶּה לִי רָזִים סְתוּמִים בְּעֶזְרָתֶךָ, לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ בִּפְנֵי חַכְמֵי עַמְּךָ וְלֹא אֶכָּלֵם בְּתוֹךְ חֲסִידֵי עֲדָתֶךָ. וּתְיַחֵד אֶת כַּוָנַת לִבִּי וַעֲרִיכַת שְׂפָתַי וְעָזְרֵנִי לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר, לַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁתַּצִּילֵנִי מֵרְעָבוֹן וְצִמָּאוֹן וּמֵעֵרֹם, וְהַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי בְּכָל יוֹם וּתְפַרְנְסֵנִי בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר, בְּרֶוַח וְלֹא בְּצִמְצוּם; וּתְמַלֵּא אוֹתִי מֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל עֲסָקַי וְעִנְיָנַי וּבְכָל מַעֲשֵׂה יָדַי שֶׁיִּהְיוּ לִי; וּתְנֵנִי לְאַהֲבָה לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָּל רוֹאַי וְיוֹדְעַי וּמַכִּירַי. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים, שֶׁתַּעֲשׂוּ עִמִּי חֶסֶד גָּדוֹל וְעִם אַנְשֵׁי בֵּיתִי וּלְמַעַן קְדֻשַּׁת יְהֹוָה וּלְמַעַן תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה וּלְמַעַן קְדֻשַּׁתְכֶם תַּעַמְדוּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מֶלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, בְּבַקָּשָׁה וּבְתַחֲנוּנִים לְהַשְׁמִיעַ אֶת תְּפִלָּתִי וְאֶת תְּחִנָּתִי כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְיִמְחֹל לִי אֶת כָּל עֲוֹנוֹתַי וְחַטֹּאתַי וְאַשְׁמוֹתַי שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנָיו בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּסֵתֶר בֵּין בְּגָלוּי, בֵּין בְּמִתְכַּוֵּן בֵּין שֶׁלֹא בְּמִתְכַּוֵּן, בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה, בֵּין בְּהִרְהוּר בֵּין בְּמַחֲשָׁבָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
בְּבָעוּ בְּמָטוּ מִכֶּם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים וְהַמֻּפְרָשִׁים בִּנְקִיּוּת, שֶׁתָּעֲשׂוּ חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים בִּזְכוּת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל (ויאמר את השם במחשבה בלבד: אַכַּתְרִיאֵל) יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת ישְׂרָאֵל, וּבִזְכוּת שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים, תִּקְחוּ מַפְתְּחוֹת בִּרְשׁוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְתִפְתְּחוּ לִי שַׁעֲרֵי חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים וְשַׁעֲרֵי שָׁלוֹם וְשַׁעֲרֵי שַׁלְוָה וְשַׁעֲרֵי דֵּעָה וּבִינָה, חָכְמָה וְהַשְׂכֵּל וְשַׁעֲרֵי עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְשַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה וְשַׁעֲרֵי תְּשׁוּעָה, וְאֶמְצָא חֵן וָחֶסֶד בְּעֵינֵיכֶם וּבְעֵינֵי כָּל רוֹאַי וְיוֹדְעַי וּמַכִּירַי, וְתַצְלִיחוּ אוֹתִי וְתַעַזְרוּ אוֹתִי עַל כָּל עֲסָקַי לְטוֹבָה וּכְשֶׁאֶשְׁכַּב לֹא אֶפְחָד, כְּדִכְתִיב: אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ, שֶׁיִּהְיוּ חַיַּי מְתוּקִים כִּדְבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים, וְתִהְיוּ עִמִּי לְעֵזֶר וּלְהוֹעִיל וּלְהוֹשִׁיעַ וְלִסְמוֹךְ כִּתְקוּפַת הַשֶּׁמֶשׁ בְּתַּמוּז וְכִמְלֹאת הַלְּבָנָה, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּצִּלֵנִי מִיֵּצֶר הָרַע וּמִכָּל צָרָה וְצוּקָה וְלֹא יִשָּׁמַע בְּכִי וּזְעָקָה בְּבֵיתִי וְתוֹצִיאֵנִי מִשָּׁלוֹם אֶל שָׁלוֹם וְאֶמְצָא חֵן וָחֶסֶד בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָּל רוֹאַי וְתִתְנַהֵג עִמִּי בְּמִדַּת הַחֶסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים, וְחוּסָה נָא עָלַי וְזַכֵּנִי לִרְאוֹת בְּאוֹר הַחַיִּים, עֲשֵׂה עִמִּי אַתָּה צְדָקָה לְמַעַן שְׁמֶךָ וּלְמַעַן בְּרִיתְךָ וּלְמַעַן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ וּלְמַעַן משֶׁה וְאַהֲרֹן וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה וְאֵלִיָּהוּ בְּחִירֶךָ, וּלְמַעַן כִּסֵּא כְּבוֹדֶךָ וּלְמַעַן שְׁכִינָתְךָ וּפְדֵנִי מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת.
הוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וְתִגְזוֹר עָלַי גְזֵרוֹת טוֹבוֹת וְתִשְׁמְרֵנִי מִכָּל רָע, וּבַטֵּל כָּל מַחְשְׁבוֹת שׂוֹנְאַי וְהָפֵר כָּל עֲצַת אוֹיְבַי וּמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹתַי לְטוֹבָה, כַּכָּתוּב: יִתֵּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא. חַלְּצֵנִי יְהֹוָה מֵאָדָם רָע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי. שְׁמַע יְהֹוָה וְחָנֵנִי יְהֹוָה הֱיֵה עוֹזֵר לִי, שֶׁיִּהְיוּ עִמִּי לַעֲזוֹר וּלְהוֹעִיל וּלְהוֹשִׁיעַ וּלְהַצִּיל. שׁוּבָה יְהֹוָה חַלְּצָה נַפְשִׁי הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶךָ, וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכָל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם.
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי.
מי היה רבי ישמעאל כהן גדול?
רבי ישמעאל היה כהן גדול, שעבד בבית המקדש בימי בית שני. בילדותו, מסופר כי נלקח בשבי ושוחרר על ידי רבי יהושע בן חנניה. בתלמוד מובאים דברי רבי ישמעאל, בהם הוא מספר בתיאור ציורי על כניסתו לבית קודש הקודשים, מקום אליו נכנס אך ורק הכהן הגדול, בעיצומו של יום הכיפורים.
כיוון שרבי ישמעאל היה כהן גדול, הוא מביא עדות מכלי ראשון על מפגש עם הקב"ה בכבודו ובעצמו:
"תניא: אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כיסא רם ונישא, ואמר לי: ישמעאל בני, בָּרְכֵנִי! אמרתי לו: יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים, ותכנס להם לפנים משורת הדין. ונִענע לי בראשו" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ז' עמוד א')
תפילה המסוגלת להצלה מכל רע
תפילת רבי ישמעאל כהן גדול חוברה על ידי התנא והכהן רבי ישמעאל ואומצה על ידי התנא רבי עקיבא. שני התנאים הקדושים, זכותם תגן עלינו, הכריזו כי הם ערבים לברכה והצלחה של המקפידים לומר תפילה זו בכוונה הרצויה.
וכך לשונם:
"אמר רבי ישמעאל: כל האומר בקשה זו בכל יום, פניו מזהירות ואימתו מוטלת על הבריות וכל החלומות שלו מהוגנים ותורתו תהיה משתמרת בליבו כל ימי חייו ועונות נעוריו נמחלים לו וינצל מיצר הרע ומלשון הרע ומפגע רע ומחיות רעות ומליסטים ומנחשים ומעקרבים ומרוח רעה ומן השדים ומן המזיקין ומכל האויבים ומכל השונאים אותו וירוויח במשא ומתן שלו.
וכן אמר רבי ישמעאל: אני ורבי עקיבא ערֵבים שיהיה לו חלק טוב בעולם הבא, כדכתיב: להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא". וזאת התפילה צריך לאומרה בכוונה נכונה בכל יום אחרי תפילתו, והשם יקבל תפילתו, אמן כן יהי רצון.
שימו לב כי בתוך נוסח תפילת רבי ישמעאל כהן גדול, מוזכרת פניה למלאכי השרת,
בלשון זו: "יְהִי רָצוֹן מִלִפְנֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָׂרֵת הַקְדוֹשִׁים וְהַטְהוֹרִים שֶׁתַּעֲשוּ עִמִי חֶסֶד גָדוֹל וְעִם אַנְשֵׁי בֵיתִי וּלְמַעַן קְדוּשַׁת ה' וּלְמַעַן תוֹרָתוֹ הַקְדוֹשָׁה וְהַטְהוֹרָה…".
אומנם יש גדולי עולם שהתנגדו לנוסח זה, כי אין לפנות אל הקב"ה דרך אמצעי (מלאכי השרת), אולם רוב הפוסקים כתבו ליישב מנהגן של ישראל.
על כל פנים, יש להימנע מלומר את התפילה בשבת או ביום טוב.
