להלכה: יסדר שלחנו מערב שבת ויפרוס מפה לבנה לכבוד שבת, ויש להניח המפה כל השבת כולה, ונהוג להניח ב' מפות לבנות על השולחן, ומפת ניילון נחשבת לכיסוי.
נחלקו הפוסקים האם צריך לכסות גם שאר השולחנות בבית, יש שכתבו שכן ויש שחלקו שהעיקר לכסות את השולחן שעליו אוכלים ומברכים.
שלחנות וסטנדרים הנמצאים בבית הכנסת יש לכסותם במפה לבנה.
לכתחילה יש לערוך השולחן סמוך לשבת ממש כדי שיהא ניכר שהוא לכבוד שבת, וכיום שהמפות מיוחדות יש להקל לערוך אף קודם לכן ואפילו מיום חמישי.
על פי הקבלה יש עניין שהאישה תערוך את השולחן ותפרוס מפה לכבוד שבת.
בביאור הדברים:
ויסדר שולחנו ויציע המיטות ויתקן כל עניני הבית כדי שימצאנו ערוך ומסודר בבואו מבית הכנסת, וכך נפסק בשולחן ערוך (סימן רס"ב הלכה א'). מבואר שסידור ועריכת השולחן הוא בכלל כבוד שבת.
ואמרו חכמינו ז"ל (גמ' בשבת דף קי"ט) תניא ר' יוסי בר יהודה אומר שני מלאכי השרת מלוין לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע, וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושולחן ערוך ומטה מוצעת, מלאך טוב אומר יהי רצון שיהא כן לשבת הבא, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו, ואם לאו מלאך רע אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו.
בביאור הדברים כתב בספר עיני יצחק (ד"ה תניא) שפירש שכוונת הברכה היא על שבת הנצחית שהיא העולם הבא שדומה לשבת, והברכה היא שיזכה לעולם הבא בעונג נפשי כמו שקיים כאן בעולם הזה.
כיסוי השולחן כל השבת כולה
לעניין כיסוי השולחן במשך כל השבת כולה, כתב בדרכי משה והובא במרדכי (סוף פרק כל כתבי) וכך נפסק ברמ"א (שם) וגם יהא שלחנו מתוקן כל השבת כולה, וכן המנהג שכל השבת השולחן מכוסה במטפחת, וכתב (שם) שאין לשנות.
וכן כתב הילקוט יוסף (שם) ונכון ששולחנו יהיה ערוך במשך כל יום השבת.
כיסוי שאר השולחנות בבית
לעניין כיסוי שאר השולחנות בבית, כתב הביאור הלכה (שם ד"ה יסדר שלחנו) היינו בחדר שהוא אוכל שם ובוודאי צריך לכסות כל השולחנות שיש שם, ואפילו ביתר החדרים גם כן אפשר דראוי לעשות כן.
מאידך הכף החיים (שם) כתב בשם ספר אליה רבה (אות ג') שעיקר הכיסוי שנאמר הוא רק במקום שאוכל ולא בשאר החדרים, ולמד כן שאין לכסות שולחן בבית החורף כל ימי סוכות, והוסיף שנראה דאין צריך לכסות רק השולחן שאוכל עליו, והטעם הוא כדי שתשרה שם הברכה, והברכה אינה שורה אלא במקום שאוכל ומברך.
כיסוי המפה בשני כיסוים
לעניין כיסוי המפה בשני כיסוים, כתב המגן אברהם והובא במשנה ברורה (שם) בשם רש"ל ויש נוהגים לשים שתי מפות על השולחן מלבד העליונה שעל הלחם, משום שכשמנערים המפה נמצא השולחן מגולה, ועוד טעם דהמפה תלויה מעל השולחן טפח וכשפורסה עושה אהל, ולכן יניח התחתונה תמיד ואחרת עליה, דזה לא הוי אהל.
ודין זה של שני כיסוים נאמר דווקא בשולחן שאוכל עליו, אבל לשאר השולחנות בבית מספיק כיסוי אחד, וכך הובא בספר שערי השבת (פרק ג' אות ה').
מפת ניילון הקיים בזמנינו, כתב הפסקי תשובות (שם) שמספיק להשים אותו על המפה הקבועה ונחשב הדבר לב' כיסוים, וכתב שרבים נוהגים שלא לשנות מהנהוג ולהשים שתי מפות לבנות ממש אחד על השני.
כיסוי במפה לבנה
ונוהגים לכסות את השולחן במפה לבנה, וכן כתב בתשובות מהר"י אבן שועיב (תלמיד הרשב"א) והביא אותו הפסקי תשובות (שם), וביותר לפי מנהג המדקדקים שגם בכל ימות השבוע אוכלים במפה פרוסה על השולחן א"כ בשבת יש להקפיד על מפה לבנה בדווקא וניכר שהוא לכבוד שבת.
כיסוי השולחנות בבית הכנסת
שלחנות של בית הכנסת, כתב במקור חיים (סימן רע"א בקיצור ההלכות סעיף ט') שנוהגים לכסות אותם במפה לבנה, וכתב בפסקי תשובות שנראה שגם את הסטנדרים יש לכסותם במפה.
מאיזה יום יש לסדר את השולחן לשבת
המשנה ברורה (שם) כתב ויסדר שלחנו מערב שבת לליל שבת, ונראה מדבריו שיש דין לכתחילה לסדר דווקא בערב שבת ממש ולא קודם לכן.
וכן כתב הילקוט יוסף (שם) ונכון לסדר את הבית סמוך לערב.
והמקדים לסדר שלחנו ביום שישי בבוקר, כתב בספר בית מנוחה (כניסת שבת סימן קטן ז') שנכון הדבר משום שניכר שעושה כן לצורך שבת, אמנם ביום חמישי וכן בליל שישי אינו נכון משום שאינו ניכר שעושה כן לצורך שבת.
אמנם יש משפחות רבות שמסורת בידם לערוך המפה ולסדר השולחן כבר מיום חמישי, כתב (שם בספר בית מנוחה) שאין לזלזל במסורת זו כיון שהיום יש מפות לבנות מיוחדות, שניכר שהם לכבוד שבת.
מי צריך לערוך את השולחן לשבת
בספר חסד לאלפים (אות ב') והובא בכף החיים (שם אות כ"א) שצריך שהבעל יסדר את השולחן משום הכנה דמצווה בו.
אמנם בתיקונים (תיקון כ"ד) משמע שצריך שהאישה תסדר השולחן ויש בזה טעם בסוד, וכתב הבן איש חי דאחר שתניח מפה העליונה על הלחם תניח שתי ידה על השולחן ותאמר פסוק "וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה'", ועל ידי זה תעשה קדושה על השולחן, ונראה שמי שיודע שאשתו אינה נזהרת בפסוקים אלו, יאמר הוא בעצמו בבואו מבית הכנסת, ואע"פ שהשולחן מסודר.
