תפריט
בספר כנף רננים להרח"ז לוריא זצוק"ל, ממשילים את פסוקי שירת הבריאה ללהקת תזמורת גדולה עם כלי נגינה שונים. כל זמר וכלי נגינתו השונה בקולו מחברו, וכל הלהקה יחד נשמעת למוזיקה נפלאה.
בדומה לכך האדם האומר את פרקי השירה, ה' יתברך נותן לו ממשלה ומלכות על הבריאה, כמו שאמרו רבותינו:"כל האומרה בכוונה רבה זוכה לכל הסגולות ולשפע רב ממרום, ולאחר אמירתה יכול לבקש בקשותיו.
לכל פרט בתזמורת, לכל יצור או עצם בעולם הזה, יש מלאך משמיים שמלווה אותו ומחיה אותו, כוח רוחני שמחובר אליו. כשאנחנו מזכירים "שדות אומרים" או "תרנגול אומר" אנחנו מתכוונים שהכוח הרוחני של הפרט הזה, אומר שירה.
אָמַר רַבִּי, כָּל הָעוֹסֵק בְּפֶרֶק שִׁירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם, וְתַלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וְנִצּוֹל מִיֵּצֶר הָרַע, וּמִפֶּגַע רַע, וּמֵחִבּוּט הַקֶּבֶר, וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִינֹּם, וּמֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וּמַאֲרִיךְ יָמִים, וְזוֹכֶה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא:
תַּנְיָא אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כָּל הָאוֹמֵר שִׁירָה זוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה וְאוֹמְרוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, שָׁר לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא יָשִׁיר אוֹתוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא:
תָּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר, כָּל הָעוֹסֵק בְּפֶרֶק שִׁירָה זֶה בְּכָל יוֹם, מֵעִיד אֲנִי עָלָיו שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא, וְנִצּוֹל מִפֶּגַע רָע, וּמִיֵּצֶר הָרָע, וּמִדִּין קָשֶׁה, וּמִשָּׂטָן, וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמַזִּיקִין. גְּמוֹר בְכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לָדַעַת דְּרָכַי וְלִשְׁמוֹר מִצְוֹתַי וְחֻקָּי. נְצוֹר תּוֹרָתִי בִּלְבָבֶךָ וְנֶגֶד עֵינֶיךָ תִּהְיֶה יִרְאָתִי. שְׁמוֹר פִּיךָ וּלְשׁוֹנְךָ מִכָּל חֵטְא וְאַשְׁמָה, וַאֲנִי אֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכָל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ, וַאֲלַמֶּדְךָ שֵׂכֶל וּבִינָה מִכָּל דָּבָר. וֶהֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא בְרָאוֹ כִּי אִם לִכְבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו.
אָמְרוּ חז"ל עַל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁסִּיֵּם סֵפֶר תְּהִלִּים זָחָה דַּעְתּוֹ עָלָיו וְאָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יֵשׁ בְּרִיָּה שֶׁבָּרָאתָ בְּעוֹלָמְךָ שֶׁאוֹמֶרֶת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת יוֹתֵר מִמֶּנִּי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְדַּמְנָה לוֹ צְפַרְדֵּעַ אַחַת, וְאָמְרָה לוֹ, דָּוִד אַל תָּזוּחַ דַּעְתְּךָ עָלֶיךָ, שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת יוֹתֵר מִמֶּךָּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל שִׁירָה שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת מְמַשֶּׁלֶת עָלֶיהָ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מְשָׁלִים, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹסֶקֶת בְּמִצְוָה גְדוֹלָה, וְזוּ הִיא הַמִּצְוָה שֶׁאֲנִי עוֹסֶקֶת בָּהּ, יֵשׁ בִּשְׂפַת הַיָּם מִין אֶחָד שֶׁאֵין פַּרְנָסָתוֹ כִּי אִם מִן הַמַּיִם, וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא רָעֵב נוֹטְלֵנִי וְאוֹכְלֵנִי. זוּ הִיא הַמִּצְוָה. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר אִם רָעֵב שׂוֹנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לֶחֶם, וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם, כִּי גֶּחָלִים אַתָּה חוֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ, וַיְהוָה יְשַׁלֶּם לָךְ. אַל תִּקְרֵי יְשַׁלֶּם לָךְ אֶלָּא יַשְׁלִימֶנּוּ לָךְ:
שָׁמַיִם אוֹמְרִים: הַשָּׁמַיִם, מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל; וּמַעֲשֵׂה יָדָיו, מַגִּיד הָרָקִיעַ׃ (תהלים יט ב)
אֶרֶץ אוֹמֶרֶת: לַיְהֹוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ; תֵּבֵל, וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ (תהלים פרק כד א) וְאוֹמֵר. מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק׃ (ישעיהו כד טז)
גַּן עֵדֶן אוֹמֵר: עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו; יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ, וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו׃ (שיר השירים ד טז)
גֵּיהִנֹּם אוֹמֵר: כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה; וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב׃ (תהלים קז ט)
מִדְבָּר אוֹמֵר: יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה; וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת׃ (ישעיהו לה א)
שָׂדוֹת אוֹמְרִים: יְהֹוָה, בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ; כּוֹנֵן שָׁמַיִם, בִּתְבוּנָה׃ (משלי ג יט)
מַיִם אוֹמְרִים: לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם, וַיַּעַל נְשִׂאִים מִקְצֵה אָרֶץ (ירמיה נא טז)
יַמִּים אוֹמְרִים: מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם; אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְהֹוָה׃ (תהלים צג ד)
נְהָרוֹת אוֹמְרִים: נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף; יַחַד, הָרִים יְרַנֵּנוּ׃ (תהלים צח ח)
מַעְיָנוֹת אוֹמְרִים: וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים כָּל מַעְיָנַי בָּךְ׃ (תהלים פז ז)
יוֹם אוֹמֵר: יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר; וְלַיְלָה לְּלַיְלָה, יְחַוֶּה דָּעַת׃ (תהלים יט ג)
לַיְלָה אוֹמֵר: לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ; וֶאֱמוּנָתְךָ, בַּלֵּילוֹת׃ (תהלים צב ג)
שֶׁמֶשׁ אוֹמֵר: שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה; לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ, לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ׃ (חבקוק ג יא)
יָרֵחַ אוֹמֶרֶת: עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים; שֶׁמֶשׁ, יָדַע מְבוֹאוֹ׃ (תהלים קד יט)
כּוֹכָבִים אוֹמְרִים: אַתָּה הוּא יְהֹוָה לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם; וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים׃ (נחמיה ט ו)
עָבִים אוֹמְרִים: יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ, סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ; חֶשְׁכַת מַיִם, עָבֵי שְׁחָקִים׃ (תהלים יח יב)
עַנְנֵי כָבוֹד אוֹמְרִים: אַף בְּרִי יַטְרִיחַ עָב; יָפִיץ, עֲנַן אוֹרוֹ׃ (איוב לז יא)
רוּחַ אוֹמֵר: אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי, וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי; הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק, וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ׃ (ישעיה מג ו)
בְּרָקִים אוֹמְרִים: בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה; מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו׃ (תהלים קלה ז)
טַל אוֹמֵר: אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל, יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה; וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן׃ (הושע יד ו)
גְּשָׁמִים אוֹמְרִים: גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים; נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה, אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ׃ (תהלים סח י)
אִילָנוֹת שֶׁבַּשָּׂדֶה אוֹמְרִים: אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר; מִלִּפְנֵי יְהֹוָה, כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָרֶץ׃ (דברי הימים א טז לג)
גֶּפֶן אוֹמֶרֶת: כֹּה אָמַר יְהֹוָה, כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל, וְאָמַר אַל תַּשְׁחִיתֵהוּ, כִּי בְרָכָה בּוֹ; כֵּן אֶעֱשֶׂה לְמַעַן עֲבָדַי, לְבִלְתִּי הַשְׁחִית הַכֹּל׃ (ישעיה סה ח)
תְּאֵנָה אוֹמֶרֶת: נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ׃ (משלי כז יח)
רִמּוֹן אוֹמֵר: כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃ (שיר השירים ד ג)
תָּמָר אוֹמֵר: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח; כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ (תהלים צב יג)
תַּפּוּחַ אוֹמֵר: כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים; בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי׃ (שיר השירים ב ג)
שִׁבֹּלֶת חִטִּים אוֹמֶרֶת: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת; מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהֹוָה׃ (תהלים קל א)
שִׁבֹּלֶת שְׂעוֹרִים אוֹמֶרֶת: תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף; וְלִפְנֵי יְהֹוָה, יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ׃ (תהלים קב א)
שְׁאָר השִׁבּוֹלִים אוֹמְרִים: לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן, וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר; יִתְרוֹעֲעוּ, אַף יָשִׁירוּ׃ (תהלים סה יד)
יְרָקוֹת שֶׁבַּשָּׂדֶה אוֹמְרִים: תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ; בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה, צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ׃ (תהלים סה יא)
דְּשָׁאִים אוֹמְרִים: יְהִי כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם; יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו׃ (תהלים קד לא)
תַּרְנְגוֹל אוֹמֵר: בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן, זוֹלְפִים כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן בְּשָׂמִים, וּמְרַנְּנִים וּמְשַׁבְּחִים, וְאָז גַּם הוּא מִתְעוֹרֵר וּמְשַׁבֵּחַ:
בְּקוֹל רִאשׁוֹן אוֹמֵר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה עִזּוּז וְגִבּוֹר יְהֹוָה גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ (תהלים כד ז-ח)
בְּקוֹל שֵׁנִי אוֹמֵר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה צְבָאוֹת, הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃ (תהלים כד ט-י)
בְּקוֹל שְׁלִישִׁי אוֹמֵר: עִמְדוּ צַדִּיקִים וְעִסְקוּ בַּתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שְׂכַרְכֶם כָּפוּל לְעוֹלָם הַבָּא :
בְּקוֹל רְבִיעִי אוֹמֵר: לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה׃ (בראשית מט יח)
בְּקוֹל חֲמִישִׁי אוֹמֵר: עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב, מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ׃ (משלי ו ט)
בְּקוֹל שִׁישִׁי אוֹמֵר: אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ; פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם׃ (משלי כ יג)
בְּקוֹל שְׁבִיעִי אוֹמֵר: עֵת לַעֲשׂוֹת לַיְהֹוָה; הֵפֵרוּ, תּוֹרָתֶךָ׃ (תהלים קיט קכו)
תַּרְנְגֹלֶת אוֹמֶרֶת: נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר; כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ (תהלים קלו כה)
יוֹנָה אוֹמֶרֶת: כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף, אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה; דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם, אֲדֹנָי עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי׃ (ישעיה לח יד). אוֹמֶרֶת יוֹנָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי מְרוּרִים כְּזַיִת בְּיָדֶךָ , וְאַל יִהְיוּ מְתוּקִים כִּדְבַשׁ , עַל יְדֵי בָּשָׂר וָדָם:
נֶשֶׁר אוֹמֵר: וְאַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הָקִיצָה, לִפְקֹד כָּל הַגּוֹיִם; אַל תָּחֹן כָּל בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה׃ (תהלים נט ו)
עָגוּר אוֹמֵר: הוֹדוּ לַיְהֹוָה בְּכִנּוֹר; בְּנֵבֶל עָשׂוֹר, זַמְּרוּ לוֹ׃ (תהלים לג ב)
צִפּוֹר אוֹמֵר: גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת, וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ, אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ יְהֹוָה צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵאלֹהָי׃ (תהלים פד ד)
סְנוּנִית אוֹמֶרֶת: לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם; יְהֹוָה אֱלֹהַי, לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃ (תהלים לג יג)
טַסִּית אוֹמֶרֶת: עֶזְרִי מֵעִם יְהֹוָה; עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ (תהלים קכא ב)
צִיָּה אוֹמֶרֶת: אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק, וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׃ (תהלים צז יא)
רְצִפִי אוֹמֵר: נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי; יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם׃ (ישעיה מ א)
חֲסִידָה אוֹמֶרֶת: דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַיִם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ, כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ; כִּי לָקְחָה מִיַּד יְהֹוָה, כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ׃ (ישעיה מ ב)
עוֹרֵב אוֹמֵר: מִי יָכִין לָעֹרֵב, צֵידוֹ כִּי יְלָדָו (יְלָדָיו) אֶל אֵל יְשַׁוֵּעוּ׃ (איוב לח מא)
זַרְזִיר אוֹמֵר: וְנוֹדַע בַּגּוֹיִם זַרְעָם, וְצֶאֱצָאֵיהֶם בְּתוֹךְ הָעַמִּים; כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם, כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְהֹוָה׃ (ישעיה סא ט)
אֲוָז שֶׁבַּבַּיִת אוֹמֶרֶת: הוֹדוּ לַיְהֹוָה קִרְאוּ בִשְׁמוֹ; הוֹדִיעוּ בָעַמִּים, עֲלִילוֹתָיו׃ שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ; שִׂיחוּ, בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו׃ (תהלים קה א-ב)
אֲוַז הַבָּר הַמְּשׁוֹטֶטֶת בַּמִּדְבָּר: כְּשֶׁרוֹאָה אֶת יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אוֹמֶרֶת . קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר, פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְיָ, יַשְּׁרוּ בַּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ: (ישעיה מ ג) וְעַל מְצִיאוּת מְזוֹנוֹתֶיהָ בַּמִּדְבָּר אוֹמֶרֶת. אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם, בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיְיָ וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ: (ירמיה יז ה-ז)
פְרוֹגִיוֹת אוֹמְרִים: בִּטְחוּ בַיְּהֹוָה עֲדֵי עַד; כִּי בְּיָהּ יְהֹוָה, צוּר עוֹלָמִים׃ (ישעיה כו ד)
רָחָמָה אוֹמֶרֶת: אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם כִּי פְדִיתִים; וְרָבוּ כְּמוֹ רָבוּ׃ (זכריה י ח)
צִפֹּרֶת כְּרָמִים אוֹמֶרֶת: אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים; מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי׃ (תהלים קכא א)
חָסִיל אוֹמֵר: יְהֹוָה אֱלֹהַי אַתָּה, אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ, כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא; עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן׃ (ישעיה כה א)
שְׂמָמִית אוֹמֶרֶת: הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע; הַלְלוּהוּ, בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ (תהלים פרק קנ ה)
זְבוּב אוֹמֵר: בְּשָׁעָה שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, קוֹל אֹמֵר קְרָא, וְאָמַר מָה אֶקְרָא; כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר, וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה׃ יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ, וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם׃ (ישעיה פרק מ ו-ח): בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם; שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְהֹוָה וּרְפָאתִיו׃ (ישעיה פרק נז יט)
תַּנִּינִים אוֹמְרִים: הַלְלוּ אֶת יְהֹוָה מִן הָאָרֶץ; תַּנִּינִים, וְכָל תְּהֹמוֹת׃ (תהלים פרק קמח ז)
לִוְיָתָן אוֹמֵר: הוֹדוּ לַיְהֹוָה כִּי טוֹב; כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ (תהלים פרק קלו א)
דָּגִים אוֹמְרִים: קוֹל יְהֹוָה, עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים; יְהֹוָה, עַל מַיִם רַבִּים׃ (תהלים פרק כט ג)
צְפַרְדֵּעַ אוֹמֶרֶת: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
בְּהֵמָה דַּקָּה טְהוֹרָה אוֹמֶרֶת: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהֹוָה, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ; נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ (שמות פרק טו יא)
בְּהֵמָה גַּסָּה טְהוֹרָה אוֹמֶרֶת: הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ; הָרִיעוּ, לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ (תהלים פרק פא ב)
בְּהֵמָה דַּקָּה טְמֵאָה אוֹמֶרֶת: הֵיטִיבָה יְהֹוָה לַטּוֹבִים; וְלִישָׁרִים, בְּלִבּוֹתָם׃ (תהלים פרק קכה ד)
בְּהֵמָה גַּסָּה טְמֵאָה אוֹמֶרֶת: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ׃ (תהלים פרק קכח ב)
גָּמָל אוֹמֵר: יְהֹוָה מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ, שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ ׃ (ירמיה פרק כה ל)
סוּס אוֹמֵר: הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ; עַד, שֶׁיְּחָנֵּנוּ׃ (תהלים פרק קכג ב)
פֶּרֶד אוֹמֵר: יוֹדוּךָ יְהֹוָה כָּל מַלְכֵי אָרֶץ; כִּי שָׁמְעוּ, אִמְרֵי פִיךָ׃ (תהלים פרק קלח ד)
חֲמוֹר אוֹמֵר: לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ; לְךָ יְהֹוָה הַמַּמְלָכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ (דברי הימים א , כט יא)
שׁוֹר אוֹמֵר: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיְהֹוָה, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר; אָשִׁירָה לַיְהֹוָה כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ (שמות פרק טו א)
חַיּוֹת הַשָּׂדֶה אוֹמְרִים: בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב :
צְבִי אוֹמֵר: וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר, חַסְדֶּךָ כִּי הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי; וּמָנוֹס, בְּיוֹם צַר לִי׃ (תהלים פרק נט יז)
פִּיל אוֹמֵר: מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהֹוָה; מְאֹד, עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ (תהלים פרק צב ו)
אַרְיֵה אוֹמֵר: יְהֹוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה; יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ, עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר׃ (ישעיה פרק מב יג)
דֹּב אוֹמֵר: יִשְׂאוּ מִדְבָּר וְעָרָיו, חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קְדָּר; יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע, מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ; יָשִׂימוּ לַיְהֹוָה כָּבוֹד; וּתְהִלָּתוֹ בָּאִיִּים יַגִּידוּ׃ (ישעיה פרק מב יא יב)
זְאֵב אוֹמֵר: עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה עַל כָּל אֲבֵדָה, אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה, עַד הָאֱלֹהִים, יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם; אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים, יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ׃ (שמות פרק כב ח)
שׁוּעַל אוֹמֵר: הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק, וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט; בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם, וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן לוֹ׃ (ירמיה פרק כב יג)
זַרְזִיר אוֹמֵר: רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיְהֹוָה; לַיְשָׁרִים, נָאוָה תְהִלָּה׃ (תהלים פרק לג א)
חָתוּל אוֹמֵר: אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם, וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם׃ ( תהלים יח לח )
שְׁרָצִים אוֹמְרִים: יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו; בְּנֵי צִיּוֹן, יָגִילוּ בְמַלְכָּם׃ (תהלים פרק קמט ב)
אֵלִים שֶׁבַּשְּׁרָצִים אוֹמְרִים: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים; סָבִיב, לְשֻׁלְחָנֶךָ׃ (תהלים פרק קכח ג)
נָחָשׁ אוֹמֵר: סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל הַנֹּפְלִים; וְזוֹקֵף, לְכָל הַכְּפוּפִים׃ (תהלים פרק קמה יד)
עַקְרָב אוֹמֵר: טוֹב יְהֹוָה לַכֹּל; וְרַחֲמָיו, עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃ (תהלים פרק קמה ט)
שַׁבְּלוּל אוֹמֵר: כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ; נֵפֶל אֵשֶׁת, בַּל חָזוּ שָׁמֶשׁ׃ (תהלים פרק נח ט)
נְמָלָה אוֹמֶרֶת: לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל; רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם׃ (משלי פרק ו ו)
עַכְבַּר אוֹמֵר: וְאַתָּה צַדִּיק, עַל כָּל הַבָּא עָלַי; כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנִי הִרְשָׁעְתִי׃ (נחמיה פרק ט לג)
חֻלְדָּה אוֹמֶרֶת: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃ (תהלים קנ ו)
כְּלָבִים אוֹמְרִים: בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה; נִבְרְכָה, לִפְנֵי יְהֹוָה עֹשֵׂנוּ׃ (תהלים פרק צה ו)
רַבִּי יְשַׁעְיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא הִתְעַנָּה חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים תַּעְנִיּוֹת, אָמַר כְּלָבִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה יִזְכּוּ לוֹמַר שִׁירָה. וְעָנַה לוֹ מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם, וְאָמַר לוֹ יְשַׁעְיָה עַד מָתַי אַתָּה מִתְעַנֶּה עַל זֶה הַדָּבָר, שְׁבוּעָה הִיא מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא מִיּוֹם שֶׁגִּלָּה סוֹדוֹ לַחֲבַקוּק הַנָּבִיא לֹא גִלָּה דָבָר זֶה לְשׁוּם בְּרִיָּה בָּעוֹלָם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם גָּדוֹל אַתָּה, שְׁלָחוּנִי מִן הַשָּׁמַיִם לִזְדַּקֵּק אֵלֶיךָ, וְאָמְרוּ כְּלָבִים כְּתִיב בָּהֶם וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזָכוּ לְעַבֵּד עוֹרוֹת מִצּוֹאָתָם, שֶׁכּוֹתְבִין בָּהֶם תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת וְסֶפֶר תּוֹרָה, עַל כֵּן זָכוּ לוֹמַר שִׁירָה. וּמַה שֶׁשָּׁאַלְתָּ חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ וְאַל תּוֹסִיף בַּדָּבָר הַזֶּה עוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ:
בָּרוּךְ יְהוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן. בָּרוּךְ יְהוָה מִצִּיּוּן שׁוֹכֵן יְרוּשָׁלַיִם הַלְלוּיָּה. בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ. וּבָרוּךְ יְהוָה כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וִימַלֵּא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן:
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָהאֱלֹהַי וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁבִּזְכוּת פֶּרֶק שִׁירָה אֲשֶׁר קָרִיתִי וְעָסַקְתִּי, שֶׁהוּא שִׁירַת הַדּוֹמֵם הַצּוֹמֵחַ וְהַחַי, וְהַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים הַמְּמֻנִּים עֲלֵיהֶם מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ, וְהִתְקַשְּׁרוּת הַשְּׁכִינָה עִם כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְקִשּׁוּר הַתַּחְתּוֹנִים עִם הָעֶלְיוֹנִים, וַאֲמִירָתוֹ כְּהַקְרָבַת קָרְבָּן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁתְּהֵא שָׁעָה זוֹ שְׁעַת רַחֲמִים, שְׁעַת הַקְשָׁבָה, שְׁעַת הַאֲזָנָה, וְנִקְרָאֲךָ וְתַעֲנֵנוּ, נַעֲתִיר לְךָ וְהֵעָתֵר לָנוּ, שֶׁתִּהְיֶה עוֹלָה לְפָנֶיךָ קְרִיאָתֵנוּ וְעֶסְקֵנוּ בְּפֶרֶק שִׁירָה, כְּאִלּוּ הִשַּׂגְנוּ כָּל הַסּוֹדוֹת הַנִּפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר הֵם חֲתוּמִים בּוֹ בְּכָל תְּנָאָיו. הַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְנִזְכֶּה לְמָקוֹם שֶׁהַנְּפָשׁוֹת הָרוּחוֹת וְהַנְשָׁמוֹת נֶחֱצָבוֹת מִשָּׁם, וּכְאִילּוּ עָשִׂינוּ כָּל מַה שֶׁמּוּטָל עָלֵינוּ לְהַשִּׂיג, בֵּין בַּגִּלְגּוּל זֶה, בֵּין בְּגִלְגּוּלִים אֲחֵרִים. וְלִהְיוֹת מִן הָעוֹלִים וְהַזּוֹכִים לָעוֹלָם הַבָּא עִם שְׁאָר צַדִּיקִים וַחֲסִידִים. וּמָלֵא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לַטּוֹבָה, (כאן יוסיף לבקש בפרטות מה שצריך) וְתִהְיֶה עִם לְבָבֵנוּ וְאִמְרֵי פִינוּ בְּעֵת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ, וְעִם יָדֵינוּ בְּעֵת מַעְבָּדֵינוּ. וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה וְהָרְוָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּמֵעָפָר עָנְיֵנוּ תְּקִימֵנוּ, וּמֵאַשְׁפּוֹת דַּלּוּתֵינוּ תְּרוֹמְמֵנוּ, וּבְכֹחַ הַשִּׁירָה יִתְמַתְּקוּ כָּל הַגְּבוּרוֹת וְתִתְפַּשֵּׁט הַבְּרָכָה בְּכֹל הָעוֹלָמוֹת. וְנִזְכֶּה לְשׁוֹרֵר לֶעָתִיד לָבֹא. וְתָשִׁיב שְׁכִינָתְךָ לְעִיר קָדְשֶׁךָ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.
פעמים רבות כשאנו מתעוררים מוקדם, ונשמתנו נקיה וטהורה, אנו מסתכלים מחוץ לחלון ומתפעלים מהבריאה שיצר עבורנו אלוקים בחן ובחסד.
בהסתכלות על הצמחים, העצים, בעלי החיים ואפילו על האדם, הלב מתרונן בשירה וחפץ לומר תודה. פרק שירה היא תפילה מיוחדת הנאמרת על ידי רבים מישראל מדי בוקר, במטרה להודות ולהלל לבורא עולם על בריאת עולם נפלא.
הפרקים מסוגננים בלשון חז"ל, ומכילים בתוכם פסוקי שבח לקדוש ברוך הוא, הנאמרים על ידי כל פרט ופרט בבריאה: מזחלים על הקרקע ועד לגרמי השמיים. פרטי הבריאה מזמרים, משוררים ומודים לבורא עולם, כל אחד בדרכו שלו וכך עושים יחד את תפקידם עלי אדמות.
לפי המבי"ט (ר' משה מטראני) פרק שירה חובר ע"י דוד המלך ע"ה, ויש הסוברים שהוא חובר על ידי שלמה המלך ע"ה.
בספר כנף רננים להרח"ז לוריא זצוק"ל, ממשילים את פסוקי שירת הבריאה ללהקת תזמורת גדולה עם כלי נגינה שונים.
כל זמר וכלי נגינתו השונה בקולו מחברו, וכל הלהקה יחד נשמעת למוזיקה נפלאה.
בדומה לכך האדם האומר את פרקי השירה, ה' יתברך נותן לו ממשלה ומלכות על הבריאה, כמו שאמרו רבותינו:"כל האומרה בכוונה רבה זוכה לכל הסגולות ולשפע רב ממרום, ולאחר אמירתה יכול לבקש בקשותיו.
לכל פרט בתזמורת, לכל יצור או עצם בעולם הזה, יש מלאך משמיים שמלווה אותו ומחיה אותו, כוח רוחני שמחובר אליו.
כשאנחנו מזכירים "שדות אומרים" או "תרנגול אומר" אנחנו מתכוונים שהכוח הרוחני של הפרט הזה, אומר שירה.
בפתיחת פרק שירה מובא: ”אמר רבי כל העוסק בפרק שירה בעולם הזה, זוכה ללמוד וללמד וניצול מיצר הרע, מחיבוט הקבר ולדינה של גהנום וזוכה לימות המשיח ולחיי העולם הבא".
תניא רבי אליעזר הגדול אומר: "כל האומר שירה זו בעולם הזה, זוכה ואומרו לעולם הבא, שנאמר אז ישיר משה, שר לא נאמר אלא ישיר אותו לעתיד לבוא".
הכוח המיוחד של שירת הבריאה טמון בפסוק: "נעשה אדם בצלמנו ודמותנו",
ושואלים המפרשים שם, למה כתוב "נעשה" אדם ברבים, ולא ביחיד? ומסבירים שהאדם נברא ביום השישי, כאשר כל הבריאה כולה היתה כבר מוכנה.
ביום השישי, הקב"ה פנה לכל חלקי הבריאה שכבר יצר, וביקש מהם "בואו ניצור יחד אדם". האדם אמור להכיל בתוכו מהכוחות והתכונות של כל מה שיצר הבורא עד כה.
כביכול, הקב"ה פונה לברואים ואומר להם: בואו ניקח סיר, כל אחד יתן משלו משהו, ויחד ניצור תבשיל מוצלח במיוחד, את האדם שיהיה נזר הבריאה. האדם אמור להכיל את כל הכוחות מכל יצור או עצם שיצרתי עד כה.
עוד ממשיך הקב"ה ואומר כביכול, "ואפילו אני, בורא עולם, אתרום לתבשיל המפואר הזה, ואכניס לאדם מצלמי, צלם אלוקים".
כך, בכל אחד ואחת מאיתנו, יש בפנימיותו חלק מכל הבריאה כולה: שמיים, ארץ, צמחים, בעלי חיים ואף חלק מהאלוקות.
כשאנו אומרים "יום אומר" "כוכבים אומרים", אנו מתכוונים שכל פרט מהבריאה אומר את השירה, אבל כל החלקים הללו כבר נמצאים עמוק בתוך האדם.
כשאנו אומרים למשל: שָֹדוֹת אוֹמְרִים: "ה' בחוכמה יסד ארץ" אנו מעוררים את השדה שבנו, והתא הרוחני המיוחד הזה מתעורר לתחיה. בכך שאדם אומר את כל הפרקים יחד, הוא מעורר את כל התאים הרוחניים של חלקי הבריאה שנמצאים אצלו, ומושך לעצמו טובות וחסדים.
פרק שירה טומן בחובו גם סודות עמוקים וכפי שכתוב בתיקוני הזוהר (סד') :
"אית היכלא דניגונא – דלית לה רשותא למפתח אלא בניגונא "
והתרגום: יש היכל של ניגון שאין רשות לפתחו אלא בניגון.
ואכן, מסרו לנו רבותינו הקדמוניים הקדושים, כי מקום מופלא וטמיר יש בשמי המרום, אוצר גנוז הנעול על מנעול ובריח, היכל עליון נסתר והוא היכל הניגון, השמור רק למלאכים ושרפים.
ברוח קודשם, גילו לנו רבותינו את הסוד כיצד ניתן להיכנס לתוך ההיכל: המפתח הוא באמצעות הניגון, השירה ורינת פרק השירה. ובאמת, פרק שירה היא השירה שכל הבריאה אומרת כל יום לפני הקב"ה, כל ברייה וברייה כפי שירתה, ובאמירת הפרקים האלו יכול כל אחד מאיתנו לתת כוח לכל הבריאה.
הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש
אתר פרשת יהדות הינו אתר המנגיש נושאים רבים ביהדות ומטרתו להמשיך ולזכות את הרבים. באתר תמצאו מגוון תכנים מרתקים ומעניינים בקשת רחבה של נושאים.
הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש
