שפתי חכמים | פרשת יהדות

שפתי חכמים על פרשת ניצבים

{ט}א וא”ת מנ”ל הא דלמא לא כינסם אלא כל אחד ואחד עמד בחנייה שלו והוא עמד באמצע. ועוד קשה ל”ל לפרש להכניסם בברית הרי כתיב בהדיא בקרא וי”ל דמה שפירש להכניסם בברית מזה מוכח שכינסם דהרי אין כריתות ברית אלא דרך העבר’ כדלקמן ואם כן מדכתיב בקרא שהכניסם בברית ממילא עקרם ממקומם וכנסם יחד כדי להעבירם בברית: ב מדכתיב היום משמע היום מלאו ימי ושנותי ביום הזה אמות. רא”ם. א”נ דאל”ת הכי למה כינסם עכשיו יותר מכל מ’ שנה הניחא אם הוא יום א”ש דאם לא עכשיו אימתי אבל אם לא היה ביום מותו למה עכשיו יותר מכל מ’ שנה: ג דאל”כ אלא ראשיכם ושבטיכם כל חד וחד בפני עצמו קשה ראשיכם למה לי מדכתיב שבטיכם גם הראשים בכלל וגם שאר הפרטים למה לי שהרי כלן בכלל שבטיכם הם. בשלמא כשפירושו ראשיכם לשבטיכם יש לומר בתחלה נקט ראשיכם ואח”כ זקניכם ואחר כך שוטריכם ואחר כך כל ישראל החשוב חשוב קודם אבל אי הוה ראשיכם ושבטיכם תרי מילי א”כ ראשיכם ל”ל וכי תימא א”כ אמאי כתיב ראשיכם ולא כתיב ראשי שבטיכ’ ל”ל וכי תימא א”כ אמאי כתיב ראשיכם ולא כתיב ראשי שבטיכ’ די”ל ללמדנו דנשיא הדור הוא שקול ככל הדור:
{י}ד ואין הכונה לומר שרימו את משה כמו שרימו את יהושע ח”ו שרימו את מי שנא’ עליו בכל ביתי נאמן הוא אלא שבאו אליו להשלים עמו ולא קבלן ונתנן לחוטבי עצים ולשואבי מים ופי’ גם המה וגו’ שבאו אבל לא שיכלו לרמות אותו:
{יא}ה ר”ל אתה בעצמך תהא עובר ולא ע”י אחרים וזהו שפי’ ולא יתכן כו’ פי’ ע”י אחרים דאם כך איך יפול אחריו ל’ בברית ה’ אלהיך כיון שפירש להעבירך ועוד איך יפורש להעבירך והא הוה מודעה רבה לקבלת הברית לאמר אנוסים היינו: ו דפירוש לעשות אותם כלומר אתם מעצמכם ולא ע”י אחרים:
{יב}ז ק”ל אם בא להודיענו בלמען זה אמה שכרת עמהם ברית זה לא יתכן הואיל וכתב אחריו למה כרת עמהם ברית דכתיב פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט וגומר ואם כן אמה קאי למען הזה ל”פ כ”כ הוא נכנס לטרוח כו’ כלומר רצונו דקרא לתרץ בלמען וגו’ שלא תקשה למה היה הקב”ה מטריח ואוסר אותם בשבועה לא היה לו להזהירם אלא באזהרה בעלמא ואם ישמעו טוב ואם לא ישמעו יתן להם עונש כבכל שאר ציוויים אלא לכך נכנס כל כך לטרוח וכו’ לפי שכבר נשבע לאבותיך שלא להחליף כו’ לכך הוכרח להכניסם כו’: ח פי’ שע”י הקללות אתם נזהרים מלעבור המצות לעולם ועוד שהם ממרקין העונות ותהיו חיים וקיימים לעולם וכן אמרו (פ”ק דע”ז דף ד ובמסכת ברכות דף ה)ט בזה מוכח שדבר משה דברי פיוסים שלא תקשי איך שייך שדבר פיוסים הרי כל הפ’ משמע תוכחה וגם לעיל מיניה הכל תוכחה: י דלטעם ראשון קשה דהא לפי מצב ל’ הפרשה הוא תוכחה ולא פיוס ל”פ ד”א כו’ ולפי ד”א קשה למה אמר אתם נצבים היום יום דכתיב בקרא ל”ל:
{יד}כ ולא יתכן לפרש כמשמעו אף שאיננו פה שהלכו להם דהרי כתיב אתם נצבים היום כלכם ועוד יש לומר איך שייך לכרות ברית עם מי שאינו פה דלמא אם היה בא מן הדרך והיה פה לא היה מקבל הברית אבל אי קאי על העתידים להיות א”ש דאף אם הגופים לא היו שם אבל הנשמות היו שם וקבלו הבנים הבאים אחריה’ גם כן בכלל הברית:
{טו}ל דק”ל מאי נתינת טעם הוא אמה שלפניו אאת אשר איננו פה עמנו היום ל”פ שראיתם וכו’ עד לפיכך אני צריך להשביעכם כלומר נתינת טעם אש לפני פניו אלעברך בברית וגומר ונ”ט הוא למה היה הקב”ה חושד לישראל שיעבדו ע”א וצריך להשביעם על זה אלא לכך היה חושדן שאמר להם לפי שראיתם כו’ ויהיו שני פסוקים הללו כי אתם ודעתם וגומר ותראו את שקוציהם וגומר הם דבוקים עם פן יש בכם הבא אחריהם ויחסר וי”ו מן מלת פן וגומר לכ”פ ותראו וגו’ אחר פן יש בכם:
{טז}מ ר”ל אמאי שינה הקרא בלשונו וכתב בעץ ובאבן תראו ובכסף ובזהב לא כתב תראו:
{יז}נ יש מקשים והא כתיב לעיל בפרשת ואתחנן פן תשכח את הדברים ופן תשא עיניך וגו’ ובפ’ עקב פן יפתה לבבכם ולא פי’ שם שהוא ל’ שמא ולפי מה שפירש הרא”ם דהאי פן יש בכם הוא מדברי רש”י ולא בא לפרש אלא משום חבור הקרא נקט אותו רש”י ל”ק ולא מידי ואפי’ בלא”ה נמי י”ל דהא דפרש”י כאן פי’ של פן ולא לעיל יש לומר דלעיל הוא ל’ לא תעשה כמו שאמרו כל מקום שנא’ השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה אבל הכא ע”כ ליכא לפרש שהוא לא תעשה כלומר שלא יעשה זאת דהא כתיב פן יש בכם דפי’ שכבר ישנם לכן פרש”י שהוא ל’ שמא: ע כגידין מין עשב מר הוא וכן מרה כלענה במשלי לענה וראש באיכה ת”י גידין:
{יח}פ ר”ל גם אם לא ישיג הקללות מה ברכה יש בזה אם לא יהיה לו מעלה יתירה כלומר רב טוב. לכך פירש ברכת שלום כלומר כשיש שלום זהו הברכה כדכתי’ ה’ יברך את עמו בשלום ואותה ברכה של שלום יחשוב בלבו: צ דקשה לו כיון דכתיב כי בשרירות לבי אלך משמע שהוא מזיד וא”כ מאי למען ספות הרוה וגו’ ותירץ למען אוסיף לו פורענות כו’ וק”ל: ק תיקן בזה כמה ענינים שפירש ספות מלשון הוספה ולא מענין כלייה כמו פן תספה ועוד שינה ואמר למען שאוסיף מפני שספות מקור ויסבול למען שיספה העובר ההוא וגם הוסיף מלת לו כי לולא מלת לו לא יובן למי יוסיף ובלי תוספת פורעניות יובן שיוסיף השגגות על הזדונות פי’ שיחשבו זדונות כשגגות או ההיפוך ופי’ של קרא הכי הוא פעולותיו אלו שהולך אחרי שרירות לבו הם סבה לו שאוסיף לו פרעניות השגגות עם פורעניות הזדונות. רא”ם:
{יט}ר רצונו בזה ואיך שייך לו’ אנקמה ל’ קנאה וע”ל בריש פ’ פנחס ושם מבוא’ היטב:
{כה}ש והא דמהפך רש”י ופי’ שלא על סדר הקרא משום דבא להוכיח מה דכתיב בקרא לא ידעום היינו לא ידעו בהם גבורות אלהות מדכתיב לא חלק להם שלא נתנם לחלקם אם כן פשיטא הוא שלא ידעום לא ידעום ל”ל. אלא על כרחך לא ידעו בהם גבורות אלהו והרא”ם פירש מפני שהיה לו לומר אשר לא חלק להם ולא ידעום כדי לומר תחלה שאותן האלוהו’ שהשתחוו להם אינם מחמת שנתנם להם השם לחלקם ואחר כך בא לומר גם לא בחרו אותם הם מעצמם מחמת שהכירו בהם גבורות אלהות:
{כח}ת רצ”ל בזה איך תולה הנסתרות בהאי פרשה: א דמשמע יחיד חטא ואחר כך וראו את מכות הארץ ההיא דמשמע דכל הארץ נענשו בשבילו: ב פירוש דאי לאו הנקודה ה”א כך היא המדה לעולם באה הנקודה לדרוש דהא דכתיב הנגלות לנו ולבנינו לאו עד הנה נוהגת מדה זו אלא מכאן ואילך דכל נקודה בא למעט. ואם תאמר לא הוה ליה לנקוד אלא לה’ לבד דמשמע שפיר מיניה דהן לה’ אלהינו ומשמע נמי מכח הנקודה דהן לנו ולא לה’ והא כיצד אלא לדרוש שאף על הנגלות כו’ ועוד קשה למה נקודה העי”ן שבעד יש לומר דלכך נקוד העי”ן שבעד כדי לנקוד י”א אותיות כנגד י”א אותיות שבשם לאשמועינן שהנקודה ראוי’ להיות על השם למעט אלא שאין דרך לנקוד את השם מצאתי בשם מהרי”ץ והרא”ם פירש דהנקודה שבעד מורה שאין כאן מקום מלה זו רק קאי אנסתרות לומר דמדה זו מעולם ועד העולם ואף על גב דבלא נקודה שבעד ידענו דאנסתרות קאי ואל אנגלו’ כדלעיל מכל מקום אלמלא הנקודה שבעד המלמדת שנכתב שלא במקומ’ היה נרא’ כדמות טעות מפני שכותב אותו גבי הנגלות אבל עם הנקוד’ כאלו כתב בפי’ שאין כאן מקומו אלא למעלה. ואם תאמר גבי עכן למה נענשו כבר תירצו בגמרא משום דהוו ידעי ביה אשתו ובניו:


דברים פרק-ל

{ג}ג על גלות בבל נאמרה נבואה זו. וא”ת והא בפ’ וארא פירש”י בפסוק והפלתי שהוא ל’ הפרשה וכן לא נפלאת היא ממך וגו’ וכאן פירש שהוהא ל’ עכוסה כו’ כבר תירץ הרא”ם קושיא זו בפר’ שופטים בפסוק כי יפלא פרש”י ל’ הבדלה ופרישה וכו’ ע”ש:
{יב}ד דקשה ליה הרי רישא דקרא וסיפא דקרא סתרי אהדדי שמתחלה כתיב לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו משמע אלא קרובה היא ויכול לשלוח שליח אחריה אם כן משמע שאינה כל כך קרובה עד שלא יצטרך לשלוח שליח אחריה ואחר כך כתיב כי קרוב אליך הדבר וגומר דמשמע דלא נצרך לשליח כלל. ל”פ לא בשמים היא שאלו היתה בשמים אי אפשר לשלוח אחריה ואם בקשהת ללמדה בע”כ אתה בעצמך היית צריך לעלות אחריה ואם כן א”ש הא דכתיב כי קרוב אליך והא דכתיב ויקחה לנו דמשמע להביא’ לנו רבותא קאמר כלומר לאו דוקא לעבור או לעלות שם ודאי לא תוכלו אלא אפי’ אם נמצא שום איש עולה או עובר כדי להביאה ללמדה לא ימצא. רא”ם:
{יד}ה דק”ל והא אף כי היא לפנינו קשה הבנת התורה מצד עומק המושג וקוצר המשיג ועז”פ התורה נתנה בכתב ובעל פה ואם כן מתוך תורה שבע”פ הבנת התורה קרובה מאד ות”ל:
{טו}ו ק”ל הל”ל דבר וחילופו את החיים ואת המות ואתה טוב ואת הרע כדבסמוך ועוד קשה ראה נתתי וגומר דמשמע דביד הקב”ה הוא מעשה האדם וזה אינו שהרי אמרו הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ל”פ זה תלוי בה שאם תעשה וכו’ פי’ שאם תעשה מעצמך טוב אתן לך אני את החיים ואם תעשה אתה רעה אתן לך את המות כי בידך לבחור מהטוב ומהרע ואי זה שתרצה תבחר:
{יט}ז רצונו בזה והרי עדיין לא עשו כלום ואמה יעידו ל”פ וכאשר תקרה וכו’ כלומר עדי התראה הם: ח דלטעם ראשון קשה הל”ל העדותי בכם בפני השמים והארץ מפני שהם יהיו עדי התרא’ לכן אמר ד”א וכו’ ולפי’ של ד”א קשה למה אמר ל’ העדותי שהיא ל’ עדות או התרא’ ל”פ גם הטעם הראשון: 

קרדיט: סדר שפתי חכמים על פרשת ניצבים שייך ל”תורת אמת”.

פוסטים נוספים באתר

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות
שניים מקרא ואחד תרגום – ניצבים

{ט} אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹֽהֵיכֶם רָֽאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵֽל:  מ  אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹֽהֵיכֶם רָֽאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל

קרא עוד »
דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות
דעת זקנים על פרשת ניצבים

{ט}אתם נצבים היום כלכם. במעמד א’ ראשי השבטים ומשבטים עצמם השוטרים: כל איש ישראל. אלו הבינונים והנשים והטף והגרים שבאו לגור בקרב המחנה:{י}מחטב עציך. אלו העבדים: עד שואב מימיך. אלו השפחות.

קרא עוד »
כלי יקר על התורה | פרשת יהדות
כלי יקר על פרשת ניצבים

{ט}אתם נצבים היום כולכם לפני ה’ אלהיכם. פירש”י החשוב חשוב קודם ואח”כ כל ישראל, ראשיכם שבטיכם כמו לשבטיכם. ומ”מ הלמד חסירה ולא לחנם, גם מה ראה

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
פרשת ראה | פרשת יהדות
פרשת ראה

פרשת ראה פרשת ראה המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת ראה פרק יא’ ראשון (כו) רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם

פרשת עקב | פרשת יהדות
פרשת עקב

פרשת עקב פרשת עקב המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת עקב פרק ז’ ראשון (יב) וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת

פרשת ואתחנן | פרשת יהדות
פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן פרשת ואתחנן המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת ואתחנן פרק ג’ ראשון (כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת

הלכות תפילין

מצוות תפילין, היא מצווה מהתורה כמו שנאמר “וקשרת לאות על ידך והיו לטוטפות בין עינך”. ולכן מחויב אדם להניח תפילין בכל יום, וחייב שיהיו עליו

הלכות מעלית חשמל בשבת

מעלית חשמל שבת היא פיתוח ישראלי בעקבות בנייה של בניינים רבי קומות, ומהם מתגוררים לא מעט דיירים שומרי שבת ולא מעוניינים לחלל השבת המציאו מנגנון

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות