רבי יהודה הלוי, היה פילוסוף, משורר ורופא יהודי ספרדי בולט שחי במאות ה-11 וה-12. הוא נחשב לאחד מגדולי המשוררים והפילוסופים העבריים של ימי הביניים. יצירותיו ממשיכות להשפיע עמוקות על המחשבה והתרבות היהודית עד לימינו אנו.
רבי יהודה הלוי נולד בטולדו, ספרד, בסביבות שנת 1075 לספירה. הוא הכיר היטב גם את חלקה הנוצרי של ספרד וגם את חלקה המוסלמי, שני אלמנטים שהשפיעו מאוד על היצירות שחיבר. מעבר לכך, רבי יהודה הלוי נחשב לתלמיד חכם עצום, תלמידם של הרי"ף והר"י מגאש. את הידע התורני ויכולת הביטוי בכתב רתם לטובת חיבור ספרו הידוע, הכוזרי, שנכתב כדי להגן על היהודים מפני ההתקפות החוזרות ונשנות, הן מצד המוסלמים והן מצד הנוצרים, וכדי להעצים את אמונתם בקב"ה.
שירת געגועים לארץ ישראל
רבי יהודה הלוי החל לכתוב שירה מימי נעוריו. געגועיו לארץ הקדושה לא נתנו לו מנוח, ובהיותו כבן שישים החליט לעזוב את ספרד ועלה על אוניה למצרים מתוך כוונה לעלות לארץ הקודש (בדיוק כמו "החבר", החכם היהודי בספר הכוזרי, שבסוף הספר החליט לעלות לירושלים).
את תשוקתו לארץ הקדושה ביטא בין היתר בשירים שכתב:
"ליבי במזרח"
"דבריך במור עובר רקוחים"
"הציקתי תשוקתי"
"יפה נוף"
"קריה יפיפיה"
ובאמצעות שירים נוספים.
בשיריו הביע אהבה עמוקה לארץ ישראל וגעגועים לבניה מחדש של בית המקדש בירושלים. שירתו מאופיינת בעוצמתה הרגשית, ובמסירותו הדתית העמוקה. כאשר הגיע לארץ ישראל דרך מצרים, הגיע לירושלים והשתטח על הקרקע, כשהוא שר ובוכה את שירו "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך", ודווקא ברגע זה דקרו פרש מוסלמי. כך נפטר ריה"ל, ומקום מותו הפך לו לשער לירושלים של מעלה,
כשדמעותיו, דמו ושירתו מעורבים בארץ ישראל האהובה עליו. לפי דעות אחרות, רבי יהודה הלוי כלל לא הספיק להגיע לארץ ישראל, ונפטר בדרכו אליה. החוקרים אפילו מצאו מצבה במצרים בה כתוב ר' יהודה ב"ר שמואל הלוי.
ספרו המשמעותי ביותר: הכוזרי
חיבורו המשמעותי ביותר של רבי יהודה הלוי היה ספר הכוזרי, בו הציג את עמדתו לגבי מעמדו של עם ישראל ותוקפה של תורת ישראל. במקום להצהיר בפירוש על כוונותיו ומטרותיו, הבליע אותם ריה"ל בתוך סיפור המסגרת באופן עקיף.
בספרו, המלך חולם חלום ואינו מצליח לפתור אותו, מוטיב ידוע ומוכר שהתרחש גם במקומות שונים בתורה, למשל כאשר פרעה חלם חלום וכל חרטומיו לא הצליחו לפתרו, ורק החכם היהודי הצליח לפתור את החלום. בספרו הכוזרי, החכם היהודי עונה בצורה חכמה, המבוססת על תורת ישראל, ובכך מאתגר את החכמים האחרים שאינם מסוגלים להשיב לשאלות המלך.
רבי יהודה הלוי מגן על היהדות מפני כמה גורמים המתקיפים אותה, באמצעות השכל הישר וכך הדברים הופכים להיות מוסכמים על כלל החכמים. שלב אחר שלב, מוכיח רבי יהודה הלוי את האמונה על פי המסורת מיציאת מצרים (ולא מבריאת העולם), שכן לא יתכן שעם שלם משקר.
הכוזרי מדגיש רבות את "העניין האלוקי", המייחד את עם ישראל מיתר העמים, ששיאו הוא בכח הנבואה היכולה להגיע רק בארץ ישראל או בעבורה, שהיא המקום הטבעי לעם ישראל, שבו הוא יכול לגדול ולהתפתח במעלה רוחנית כראוי (ע"פ משל הכרם).
רבי יהודה הלוי ומורשתו
מורשתו של רבי יהודה הלוי מתמשכת ורבת פנים. הוא הותיר לנו כ-1000 פיוטים מסוגים שונים: קרובות, רשויות, יוצרות, סליחות ובקשות שרבים מהם מושרים בפי עדות ישראל, ומשולבים בתפילות במועדים ובימים טובים.
הספר הפילוסופי שחיבר, הכוזרי, הוא אחד הספרים החשובים והעיקריים במחשבה היהודית, עד כדי כך שהגאון מווילנא אמר על הספר כי "ספר הכוזרי הוא קדש קדשים ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו."
