ארץ ישראל: ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה

ארץ ישראל, ארץ הקודש והמקדש, ממלאת מקום מרכזי בתולדות עמנו ועיצוב תרבותו ודתו, ושמור לה מיוחד בליבם של יהודים מכל רחבי העולם.
מבחינה גאוגרפית, ארץ ישראל ממוקמת במזרח התיכון וגובלת בים התיכון ממערב, לבנון מצפון, סוריה מצפון מזרח, ירדן ממזרח ומצרים מדרום מערב.
מדברי התורה על מסעו של אברהם לכנען ועד ליציאת בני ישראל ממצרים והתיישבותם בסופו של דבר בארץ המובטחת, ההיסטוריה של ארץ ישראל קשורה באופן מהותי לתורה ולעם היהודי. זוהי ארץ שראתה כיבושים על ידי האשורים, הבבלים, היוונים, הרומאים ואימפריות שונות אחרות לאורך הדורות, אך הזכות הבלעדית ליישוב בה, קיימת אך ורק עבור העם היהודי.

התורה משרטטת את גבולות הארץ

התורה הקדושה, ספר ההדרכה האלוקי שקיבלנו בהר סיני מאת בורא העולם, ממלאת תפקיד מרכזי בעיצוב היחס בין העם היהודי לארץ ישראל. התורה מכילה אזכורים רבים לארץ שהובטחה לבני ישראל על ידי הקב"ה, ארץ זבת חלב ודבש. התורה משרטטת את גבולות הארץ המכונה ארץ ישראל, ומתארת ​​אותה כנחלה קדושה לעם היהודי.
מעיון בתורה אנו רואים בבירור, כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, זרע אברהם, יצחק ויעקב:

ראשית, ההבטחה האלוקית הראשונה לגבי ארץ ישראל ניתנה לאברהם אבינו, לאחר שנפרד מלוט: "כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד עוֹלָם… קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ: כִּי לְךָ, אֶתְּנֶנָּה" (בראשית י"ג, ט"ו-י"ז).

על פי הנאמר בתורה, בורא העולם מכריז כי יצחק אבינו, הוא ממשיך דרכו של אברהם אבינו, כפי שנאמר: "וַיֹּאמֶר אֱלֹקים, אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ, יִצְחָק; וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם, לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו…. וְאֶת בְּרִיתִי, אָקִים אֶת יִצְחָק…" (בראשית י"ז, י"ט-כ"א).

מקור נוסף: "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' (אל יצחק, על רקע רצונו לרדת מצרימה בגלל הרעב בארץ כנען), וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה: שְׁכֹן בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ: כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ, אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ… (בראשית כ"ו, ב'-ד').

קדושתה של ארץ ישראל

ארץ ישראל נקראת הארץ הקדושה לעניין מצוות התלויות בארץ, שהן המצוות שתלויות בגידולי קרקע, בכללן: מצוות הביכורים, מצוות שתי הלחם, תרומות ומעשרות, שמיטה ועוד.

• קדושה ראשונה– ארץ ישראל התקדשה בפעם הראשונה על ידי יהושע בדרך של כיבוש, ובטלה עם חורבן הארץ.
• קדושה שנייה- ארץ ישראל התקדשה בשנית על ידי עזרא הסופר בדרך של חזקה (התיישבות), וקדושה זו קידשה את הארץ גם לעתיד לבוא, מפני שאפילו שהארץ נכבשה לאחר מכן על ידי גוים, עדיין מדרבנן החזקה שעשה בה עזרא לא בטלה.
• מלבד המצוות התלויות בארץ, עבודת הקורבנות בבית המקדש מתקיימת אך ורק בירושלים עיר הקודש, במקום המקדש שעל הר המוריה. משחרב בית המקדש, פסקה בבת אחת היכולת להקריב קורבנות, ונותר לנו רק להשלים את הקורבנות באמצעות תפילתנו ("ונשלמה פרים שפתינו", הושע, י"ד, ג').
  מנקודת מבט תורנית, אין יהודי יכול להגשים את יהדותו באופן מלא, אלא בארץ ישראל – וזאת רק לאחר שבית המקדש ייבנה שוב. חז"ל הפליגו ואמרו: "כל הדר בארץ ישראל, דומה כמי שיש לו אלוה; וכל שאינו דר בארץ ישראל, אין לו אלוה (תלמוד בבלי, כתובות קי, ע"ב).
• ארץ ישראל עצמה מקיאה את יושביה, אם אינם מקיימים את המצוות: עם ישראל תלוי לגמרי בחסדי ה': 'למטר השמים תשתה מים' (דברים יא יא). ליתר דיוק, היכולת להשאר בארץ ישראל ולהנות מפירותיה, תלוי בקיום המצוות שבין אדם למקום והמצוות שבין אדם לחברו. עונש הגלות ועונשים נוספים דוגמת בצורת, התרחשו כאשר עם ישראל התרשל בקיום מצוות התורה.

חביבות ארץ ישראל אצל הקב"ה

גדולי החכמים לאורך כל הדורות, הפליגו בחביבותה של הארץ הקדושה, ובמעלה המיוחדת הקיימת באדמה. היו מהם שהיו מנשקים אבניה, ומתגלגלים על עפרה, וכן כתב הרמב"ם:

אמרו חכמים: כל השוכן בארץ ישראל – עוונותיו מחולין, שנאמר "ובל יאמר שכן חליתי, העם היושב בה נשוא עוון". אפילו הלך בה ארבע אמות – זוכה לחיי העולם הבא! וכל הקבור בה – נתכפר לו, וכאילו המקום שהוא בו מזבח כפרה, שנאמר "וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ". 

בתורה הקדושה, מוזכרת ארץ ישראל מספר רב של פעמים בכינוי: "הארץ הטובה", וכן בשם "ארץ זבת חלב ודבש". במדרש מוזכרת חביבותה של הארץ על ידי הקב"ה: "אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: הֵן הָאָרֶץ חֲבִיבָה עָלַי, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד, וְיִשְׂרָאֵל חֲבִיבִין עָלַי, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי אַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן חֲבִיבִין עָלַי, לָאָרֶץ שֶׁחֲבִיבָה עָלַי, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן".