יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא.
בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ.
בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא.
לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא, שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.
עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.
מהו קדיש יתום?
תפילת קדיש יתום נאמרת על ידי בן או נכד לעילוי נשמת אב או אם שנפטרו. אמירת הקדיש היא הדרך היהודית לתרום לנשמת הנפטרים ולדאוג למדרגתם הרוחנית, לאחר פטירתם כאשר הם אינם יכולים לדאוג לעצמם.
אמירת הקדיש נעשית בשפה הארמית, ותוכנו העיקרי הוא הגדלת והאדרת בורא עולם ללא אזכור של נושא המוות או הפטירה. אמירת הקדיש מסייעת להתחזקות האבל באמונה בבורא, וכן מעלה את נשמת הנפטר למדרגה גבוהה יותר בעולמות העליונים.
הקדיש נאמר בבית הכנסת במהלך התפילה בנוכחות מניין (עשרה אנשים). אשכנזים נוהגים לאומרו עד 11 חודשים מהפטירה, ואילו ספרדים 12 חודשים פחות שבוע, וכן בכל יום של אזכרה.
מה עושה מי שאין לו בנים?
אם לנפטר אין בנים, או שגם הם כבר נפטרו ל"ע, מוטב שידאגו הנכדים לאמירת הקדיש על סבם/סבתם. אם אין לבן או לנכד אפשרות לומר בעצמו קדיש, ניתן למנות שליח לשם אמירתו, אך יש לעשות שאלת רב במקרה כזה.
על השליח להזכיר כל יום לפני התפילה את שם הנפטר ויפרט כי הקדיש שיאמר יהיה לעילוי נשמתו.
במידה ובחר למנות שליח לשם אמירת הקדיש, מומלץ לשלם לשליח סכום כסף קבוע עבור מילוי השליחות, כיוון שעל ידי כך השליחות משויכת לאותו נפטר.
טעמים לאמירת קדיש יתום
כבר נאמר לעיל שאמירת קדיש מסייעת להעלות את נשמת הנפטר בעולמות העליונים, והאר"י הקדוש מביא שהקדיש מעלה את נשמת הנפטר מהגיהנום לגן עדן, ונפטר שכבר היה בגן עדן יכול להגיע בזכות אמירת הקדיש לדרגה גבוהה יותר בגן העדן.
טעם נוסף לאמירת הקדיש, הוא מה שמובא בספרים הקדושים, שכל יהודי מוסיף כבוד לריבון העולמים בעצם היותו: 'בצלם אלוקים ברא אותו', אולם כאשר האדם מסתלק מן העולם, מתמעט כביכול מעט מכבוד הבורא וכדי להשלים את החסר, על בן הנפטר לומר קדיש.
בנוסף, במבנה הקדיש אף לא אחד משמותיו של הקב"ה מופיע באופן מפורש, אלא ברמז בלבד. המשמעות העמוקה של עובדה זו, מרמזת על כך שאיננו מסוגלים להבין את הנהגותיו של בורא עולם בעולם הזה, יש המסבירים זאת כמעין סוג של הצדקת הדין – אם כך הבורא החליט, כך צריך להיות. והביטוי לכך שהוא ששמו של בורא עולם יתגדל ויתקדש בכל העולמות, אף שאין אנו מבינים את דרכיו.
גודל מעלת אמירת הקדיש
במדרש תנחומא מסופר על התנא רבי עקיבא שהתגלה אליו נפטר בחלומו, ושיתף אותו שהוא מדוכא בייסורים בשל ריבוי עוונותיו. "יש לכך פתרון", אמר לו הנפטר, "שיאמרו עליי קדיש בעולם הזה".
רבי עקיבא מיהר לחפש את בן הנפטר שהיה עם הארץ, לימד אותו כיצד לומר קדיש, ולאחר מספר ימים התגלה שוב אותו נפטר לרבי עקיבא בחלום וסיפר לו שהוקל לו ונרגעו ייסוריו.
מכאן נלמד את גודל מעלת אמירת הקדיש וחשיבותו לטובת תיקון נשמת הנפטר בעולם הבא. לעומת זאת, נשמתו של אדם שלא אומרים עליו קדיש אינה רגועה, ואין לה מנוחה בעולם הבא.
קדיש יתום – לסיכום
אמירת קדיש יתום היא משמעותית וחיובית עבור הנפטר, והיא מעניקה לבני המשפחה אפשרות להיטיב עם נשמתו של הנפטר בעולם הבא, שכן הוא עצמו אינו יכול לצבור עוד מצוות.
הקדיש שלעצמו אינו מדבר על פטירה או אובדן, אלא על רוממות וגדלות הבורא, וזה כוחה הייחודי של התפילה, שכוללת את ההכרה בגדלות הבורא בכל המצבים.
נוסח קדיש יתום לשימוש חופשי
