חלק בלתי נפרד מנופה של העיר העתיקה, הן חומות ירושלים. כל אדם שעולה לשריד בית מקדשנו, הלא הוא הכותל המערבי, נתקל בחומות הגבוהות המקיפות של ירושלים של פעם, חומות ירושלים העתיקה. החומות שאנו רואים היום לנגד עינינו הוקמו בזמן השלטון התורכי בארץ ישראל. חומות ירושלים נבנו לפני כ-400 שנה בערך על ידי הסולטן הטורקי -סולימאן הראשון. מלכתחילה, נועדו החומות להגנה בפני אויבים, וכמעט בכל פעם שהעיר העתיקה נכבשה או נהרסה, חרבה גם חומתה.
שבעת השערים בחומות ירושלים
בחומות ירושלים שבעה שערים דרכם ניתן להיכנס ולצאת מהעיר העתיקה ואליה. שבעת השערים הם: שער האשפות, שער האריות, שער ציון, שער שכם, שער יפו, השערה החדש ושער הפרחים. בנוסף, קיים שער נוסף, שער הרחמים, שהוא אטום וסגור כבר מאות שנים, הנמצא מול הר הזיתים. שער זה הוא הקרוב ביותר להר הבית. מספרים כי הסולטן התורכי סולימן שמע שמשיח, מושיעו של עם ישראל יכנס דרך שער הרחמים. כדי למנוע מהגאולה להגיע, סגר את השער באבנים. לא ברור אם סיפור זה הוא אמיתי, אך אנו כיהודים מאמינים שכאשר תגיע שעת הגאולה במהרה בימינו, יפתחו בעז"ה כל השערים.
חומות ירושלים בימי קדם
כבר בימי קדם היתה העיר העתיקה מוקפת חומה. בימי האבות שכנה במקום עיר בשם יבוס, עיר קטנה אך מוגנת היטב מפני אויבים. ירושלים נשארה עיר יבוסית בגבול שבט יהודה ושבט בנימין, עד שכבש אותה דוד המלך והקים בשטחה את עיר דוד. בהמשך, הרחיב דוד המלך את גבולות העיר מעבר לחומות העיר העתיקה של היום. גם בנו של דוד, שלמה המלך, בנה את בית המקדש, והרחיב את חומות העיר העתיקה.
לאחר תקופה קצרה, בית המקדש הראשון נחרב וחזר רק לאחר 70 שנה. בראש הבונים עמד נחמיה, שהתמנה למושל יהודה. נחמיה פעל לשקם את העיר מחדש.
גם לאחר מכן, בתקופת בית שני ובייחוד בתקופת החשמונאים, שופצו החומות ושטחן גדל.
המלך הורדוס שבנה את בית המקדש השני, הרחיב את חומת ירושלים וכלל בה גם שטחים נוספים.
את החומה השלישית, בנה המלך אגריפס הראשון בכדי להגן על העיר, אך עצר מבנייתה בשל פקודה שקיבל מהשלטון הרומי. בתקופה זו היתה ירושלים מוקפת בשלוש חומות.
לאחר חורבן הבית, ובימינו אנו
לאחר חורבן בית המקדש השני, נהרסו כליל החומות שהקיפו את העיר העתיקה. הקיסר אדריאנוס תכנן לבנות על חורבות ירושלים עיר אלילית שנקראה: איליה קפיטולינה. חומות העיר שסמלו את חוזקה ואת עצמתה של ירושלים, היוו בהריסותיהן סמל למוראות החורבן. בדברי הקינה על חורבן העיר מקונן הנביא: "זנח ה' מזבחו… הסגיר ביד אויב חומות ארמנותיה… חשב ה' להשחית חומת בת ציון… ויאבל חל וחומה… טבעו בארץ שעריה" (איכה ב', ז'-ט').
בעת מאוחרת יותר, בזמן שלטון התורכים, החליט השליט סולימן המפואר לבנות מחדש את חומות העיר.
אלו החומות הסובבות את העיר העתיקה עד היום.
החומות שבנה סולימן המפואר מעולם לא הושלמו. הם אינן גבוהות או חזקות במיוחד, ונבנו בצורה מהירה יחסית בכדי להגן על תושבי ירושלים מפני פשיטות שודדים.
חומות אלו נבנו בעיקר ליופי, שכן סולימן שאף ליפות את ירושלים וליצור מעין כתר שידגיש את יחודה ויופיה. לכן, חומות ירושלים מקושטות בפיתוחי אבן וצורות פרחים ועיטורים סביב שעריה ועל קירותיה.
בספר תהילים, מובאת תפילת דוד המלך ע"ה שהתפלל: "היטיבה ברצונך את ציון, תבנה חומות ירושלים" (תהלים נ"א, כ').
ואף ישעיהו בפרקי הנחמה הבטיח: "על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים, כל היום וכל הלילה" (ישעיהו ס"ב, ו'). כולנו מצפים ליום בו יבנו חומות ירושלים, והקב"ה ישכון בלב העיר העתיקה, במקום בית מקדשנו.
