מהי המצווה המיוחדת שניתן לקיים רק ביום רביעי או חמישי בשבוע?
כאשר חל יום טוב בערב שבת, מצוה להניח בערב החג (שיוצא ביום ד' או ה')
"עירוב תבשילין" שהוא מאכל שמאפשר לנו לאפות ולבשל מיום טוב לשבת.
הגמרא במסכת יומא (כח ע"ב) כותבת שאברהם אבינו עליו השלום קיים מצוות עירוב תבשילין, כמו שנאמר "עקב אשר שמע אברהם בקולי, ואמרו דורשי: עקב ראשי תיבות קיים עירוב בישול, והטעם שהתלמוד מייחד מצוה זו לאברהם אבינו, שאחד מטעמי העירוב הוא כבוד שבת, לכבד במנות מכובדות את יום השבת
ללא עירוב תבשילין מוכן מראש, אסרו חז"ל להכין אוכל מיום טוב לשבת, משום זלזול בקדושת יום טוב. כאשר אנו מכינים את "עירוב התבשילין" לפני החג, אנו מראים שכבר התחלנו את ההכנות לשבת, ולכן נוכל להמשיכן גם בעיצומו של היום טוב.
כבוד השבת: ליהנות בה מאוכל טרי וטעים
מה עושים כאשר יש בלוח השנה נופלת שבת המלכה לאחר יום טוב?
למשל כאשר חל שביעי של פסח ביום שישי. בסיטואציה שכזו, יוצא שכבר מיום חמישי אסור היה לעשות מלאכה משום יום טוב.
כמובן, ניתן להכין את כל האוכל לסעודות מיום חמישי בצהריים, אך לא תמיד יש די מקום בסירים ובמקרר לכמויות כה גדולות של אוכל מבושל, וגם מי שיש לו די מקום לכל התבשילים יעדיף להכין אוכל ביום שישי אחר הצהריים, כדי להנות בשבת מאוכל טרי.
קבעו חז"ל שבחג מותר לבשל לצורך אוכל נפש, כלומר אוכל רק לצורך החג.
באמצעות מצוות עירוב תבשילין, המראה שמה שאנחנו מבשלים בחג זה גם לצורך השבת וגם לצורך החג, ניתן לבשל בחג ללא כל חשש ולהנות בשבת מאוכל טרי וטעים.
איך מקיימים את המצווה?
פשוט וקל. לוקחים מערב החג חתיכת לחם, חלה, פיתה או לחמניה בגודל של 'כזית'. אל הלחם (או המצה אם מדובר בחג הפסח) יש לצרף גם תבשיל כלשהו. רבים משתמשים בביצה מבושלת, או לחילופין דג, בשר, סלטים מבושלים או תבשילים שנהוג לאוכלם עם פת. מאכלים שלא ראוי לאוכלם עם פת לעומת זאת כמו אטריות ואורז, אף אם הם מבושלים, אינם ראויים לעירוב תבשילין (ביצה טז, א; שולחן ערוך תקכז, ד). מחזיקים את הפת והתבשיל ביד, ואומרים את הברכה:
"ברוך אתה יְהֹוָה אלהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב".
לאחר מכן: "בזה העירוב יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נרות ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת".
לאחר קיום המצווה, מניחים את הפת והתבשיל בצד (ניתן גם להניח במקרר) ונזהרים שלא לאוכלם עד שבת קודש.
את העירוב יעשה אחד מבני הבית: האב, האם ואפילו אחד מהבנים או הבנות שעברו גיל מצוות.
אדם ששכח לעשות עירוב תבשילין – מה דינו?
אדם ששכח להניח עירוב תבשילין כהלכה, יפנה לרב העיר או הקהילה כדי שהעירוב שלהם יחול עליו. העירוב של הרב מועיל רק למי ששכח או לא ידע. מי שידע וזכר, אלא שהתעצל וסמך על עירוב אחר, עליו לשאול רב מוסמך איך לנהוג.
הפטורים ממצוות עירוב תבשילין
אדם שבישל את כל התבשילים של שבת מערב יום טוב, ולא נותר לו בישול לשבת, אינו צריך להניח עירוב תבשילין. ואם רוצה להניח בכל זאת, יש להניח ללא ברכה, שספק ברכות להקל.
משפחה המתארחת בבית הארחה או מלון, ואינה צריכה לבשל לשבת, פטורה מלהניח עירוב תבשילין. גם המתארחים אצל מכריהם, אינם צריכים להניח עירוב תבשילין, אלא יסמכו על עירוב התבשילין שמניח בעל הבית, ורשאים גם האורחים לעזור בבישולים ובאפיה ובשאר ההכנות, כבני הבית ממש.
