להלכה: על נרות חנוכה בלילה הראשון יש לברך ג' ברכות, מהלילה הראשון ואילך יש לברך ב' ברכות.
ברכה א': ברכת 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצוונו להדליק נר חנוכה', ויש שכתבו בנוסח 'להדליק נר של חנוכה', והעיקר להלכה לברך 'להדליק נר חנוכה'. וברכה זו נוהגת גם בשאר הימים.
ברכה ב': ברכה בשם ומלכות 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה'. וברכה זו נוהגת גם בשאר הימים.
ברכה ג': ברכה בשם ומלכות 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה', וברכה זו נוהגת רק בלילה הראשון.
בביאור הדברים:
הגמרא בשבת (דף כ"ג עמוד א') אמר רב חייא בר אשי אמר רב המדליק נר של חנוכה צריך לברך, מאי מברך, 'אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של חנוכה'. וכן הגמרא (שם) אמר ר' יהודה יום ראשון מדליק ומברך ג' ברכות (להדליק נר חנוכה, שעשה נסים, ושהחיינו) מכאן ואילך מדליק מברך שתיים (להדליק נר חנוכה, ושעשה ניסים).
וכך נפסק בשולחן ערוך (סימן תרע"ו הלכה א') המדליק בליל ראשון מברך שלש ברכות, 'להדליק נר חנוכה' 'ושעשה נסים' 'ושהחיינו'. וכתב (שם סימן ב') מליל ראשון ואילך מברך שתיים, 'להדליק' ו'שעשה נסים'.
בנוסח הברכה 'להדליק נר חנוכה'
המשנה ברורה (שם) כתב שבגמרא וכל הפוסקים איתא 'נר של חנוכה', ולא כמו שכתב השולחן ערוך להדליק 'נר חנוכה', מכל מקום כתב שגם הנוהגים לברך להדליק 'נר של חנוכה' יש להם לומר במילה אחת, להדליק 'נר שלחנוכה' ולא שתי מילים, מכל מקום כתב שהעולם אין נזהרים בזה, ומברכים להדליק 'נר של חנוכה'.
הילקוט יוסף (מועדים עמוד רכ"ה) כתב שנוסח הברכה להדליק 'נר חנוכה' כמבואר בשולחן ערוך וכך הסכים האר"י ז"ל בשער הכוונות, וטעם נוסח זה כדי להורות שהשתמשות בנר חנוכה נועדה רק למצווה ולא לשום הנאה אחרת כמו להנאות לאורה.
בנוסח ברכת 'שעשה נסים'
המשנה ברורה (שם) כתב ויש לומר 'בזמן הזה' ולא 'ובזמן הזה', וכך כתב הילקוט יוסף (שם) אין לומר 'ובזמן הזה' עם ו', אלא 'בזמן הזה' בלא ו'.
ברכות אלו יש לברכם קודם הדלקה
הרמ"א (שם הלכה ב') כתב ויברך כל הברכות קודם שיתחיל להדליק. והטעם שהוא כשאר הברכות שבעינן שיהיו הברכות עובר לעשיתן.
מנהג בית אל, שמיד לאחר שמברך להדליק 'נר חנוכה' מתחיל להדליק ותוך כדי הדלקה מברך את שאר הברכות, וסמכו על מה שכתב הרש"ש.
מכל מקום להלכה אין לנו אלא דעת הפוסקים (הרמ"א שכתב ויברך כל הברכות, משמע הכל) לברך קודם כל הברכות קודם הדלקה, וכך כתב הילקוט יוסף (שם). והאור לציון (חלק ד' פרק מ"ו אות ב').
מי שטעה ולא בירך את הברכות קודם הדלקה, ונזכר באמצע הדלקה או לאחריה, כתב המשנה ברורה (שם) וכן כתב האור לציון (שם) לעניין אם נזכר לאחר הדלקה אפילו שהוא תוך כדי חצי שעה הראשונה, אין לו לברך ברכת 'להדליק' משום שזה הולך על הדלקה ממש.
ואפילו נזכר תוך כדי דיבור שלא בירך, כתב הבן איש חי (שנה א' פרשת וישב הלכות חנוכה אות י') שלא יברך ברכת 'להדליק', וספק ברכות להקל.
אמנם לגבי שאר ברכות, כתב המשנה ברורה (שם) שמברך, ונחלקו הפוסקים האם צריך שיהיה תוך החצי שעה.
דעת האור לציון (שם) אם נזכר בתוך החצי שעה הראשונה יש לו לברך ברכת 'שעשה נסים' וכן ברכת 'שהחיינו', אבל הנזכר לאחר חצי שעה אין לו לברך כלל, כיון שעבר זמן מצוותה ויש רשות לבעל הנרות להשתמש לאורה כדין נר רגיל הרשות בידו, אם כן אין לו לברך כלל.
מאידך בפסקי תשובות (שם אות ד') כתב שרבים חולקים וסוברים שאף לאחר שדולקים חצי שעה, אפשר לברך על ריאתם, ואף לפי המנהג הפשוט שאף לאחר חצי שעה ממשיכים לשמור על קדושת הנרות, ואין משתמשים לאורה ואין מכבים אותה.
אחר הדלקה אומר 'הנרות הללו'
השולחן ערוך (שם הלכה ד') כתב אחר שהדליק אומר 'הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות' וכו'.
ונוסח זה מתחילים לומר מיד לאחר שהדליק את הנר הראשון שהוא העיקר, ויגמור ההדלקות בעוד שאומר 'הנרות', וכך מבואר במשנה ברורה (שם). מכל מקום כתב (שם) שמי שנוהג לומר 'הנרות הללו' לאחר שהדליק הכל, נמי שפיר דמי.
ונוהגים לשהות ליד הנרות בערך חצי שעה, ושלא ילך מיד אחר הדלקת הנרות לבית המדרש להתפלל.
ויקבץ בני ביתו בשעת ההדלקה, ואחר הדלקה יספר להם חסדי ה' שעשה לאבותינו בימים אלו, וכך כתב ביסוד ושורש העבודה (שער י"ב).
ונוהגים לזמר הפיוטים, וכל אחד לפי מנהגו, בספר ליקוטי מהרי"ח בשם סידור רבי שבתי, שנוהגים לומר ז' פעמים ויהי נועם על פי התשב"ץ שכהני חשמונאי ובניו הלכו למלחמה ואמרו ז' פעמים ויהי נועם וכפלו פסוק אורך ימים, ונצחו, וכתבו שכך היה מנהג הבעל שם טוב.
