הלכות עונג שבת | פרשת יהדות

הלכות עונג שבת

הדין שנקרא עונג שבת הוא דין לכבד את השבת בכל דבר שעל ידי זה השבת תהיה מפוארת ומכובדת, כגון לענג את השבת במאכלים ושתיה וכן לענג את השבת בכסות נקייה ורחיצת ידיים ורגלים כדי לפאר ולענג את השבת.
גודל המעלה של עונג שבת: הגמ’ בשבת דף קיח אומרת שכל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים (בלי להצר לו), וניצול משעבוד מלכויות, וזוכה עבור זה לעשירות, וכן נותנים לו משאלות לבו וכך מובא בטור באור החיים סימן רמב.

מצוות עונג שבת

יש מחלוקת ראשונים האם מצווה זו היא מהתורה או מדרבנן (דברי חכמים). יש ראשונים וכך מביא השער הציון בסימן רמב’ בשם הבית יוסף בסימן תפז’ “דלדידהו הוא מדברי סופרים” והמקור לזה שזה מצוה מדרבנן נתפרש לנו על ידי הנביאים כמו שנאמר וקראת לשבת עונג מבואר שמצוות עונג שבת מדרבנן.

יש פוסקים וכך מובא ברמב”ן בפרשת אמור שמצוות עונג משום שבת עיקרה מהתורה שהשבת הוא בכלל מקראי קודש שנאמר וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש , מקרא קדש פרשו חז”ל בספרא דהיינו לקדשו ולכבדו בכסות נקיה ולענגו בעונג אכילה ושתיה.

הלכות עונג שבת – תקנת עזרא

מתקנת עזרא שהיו מכבסים בגדים בחמישי בשבת מפני כבוד שבת מבואר שצריך לכבס את כל הבגדים לכבוד שבת כבר ביום חמישי כך מובא בשע’ בסימן רמב, והסברא בזה מובא במשנה ברורה: כדי שהיו לבנים לשבת ויקים בזה מצוות עונג שבת ,אבל לא בערב שבת כדי שיהיו פנויים להתעסק בצרכי שבת ולפי זה צריך להיזהר שלא לילך בחלוק אחד כמה שבתות כדי שלא לעבור על תקנת עזרא ויתבטל על ידי זה מצוות עונג שבת. בספר חוט שני חלק א’ פרק ג’ סימן א’ דווקא בגדים הסמוכים לגוף וכן חולצה שדרכם להתלכלך ומכבסים אותם באופן קבוע אז אסור ללבוש אותם כמה שבתות רצוף אבל בגדים עליונים כגון חליפה ומכנס אין איסור ללבוש כמה שבתות ברצף.

דין כיבוס בליל שישי

מה הדין כיבוס בליל שישי האם זה נחשב כיום חמישי ומותר או דינו כיום שישי ואסור לכבס, בספר באור לציון חלק ב’ פרק טז’ הלכה א’ כתב אין איסור כיבוס כלל בליל שישי, ונראה שכל הסיבה שאסרו לכבס ביום שישי כדי שיהיה פנוי להכנות שבת אם כל זה דווקא ביום שישי אבל בליל שישי לא שייך הסיבה הזו, ומאידך בספר חוט השני בפרק ג’ מביא לאסור כי התקנא של עזרא הייתה בחמישי בדווקא, ממילא ליל שישי יש לו דין של יום שישי לכן אסור לכבס באותו הלילה.

דין מכונת כביסה בזמננו

מה הדין בזמננו שיש מכונות כביסה האם גם יש את התקנא של עזרא לכבס ביום חמישי או שאפשר לקיים את התקנא גם ביום שישי משום שאין טורח בעשיית הכיבוס?

הילקוט יוסף בסימן רמב מביא שהנוהגים להקל ולכבס ביום שישי יש להם על מה שיסמכו והסבר בזה שזה לא תופס הרבה זמן ועל ידי זה לא יהיה חסר זמן בהכנות של מצוות עונג שבת, האור לציון בפרק טז’ מביא שאף שהטריחה בזה מועטת אסור, משום שהתליה של הכביסה היא חלק מהכיבוס והיא מצריכה הרבה זמן ואין להתיר לעשות כן בערב שבת, האופן שמותר זה שיש מכונת יבוש ואז אין את הטריחה של תליית הכביסה, וכן בדיעבד כגון שהיה ביום חמישי גשום והוא לא יכל לתלות באותו יום את הכביסה רשאי לכבס ביום שישי בכל אופן, וכן בגדי ילדים עד גיל חמש או שש מותר לכבס בכל ענין דומיא דחול המועד שמותר.

הרב אלישיב בספר דרור יקרא עמוד תה’ שאסור לכבס ביום שישי כלל משום שלא חילקו רבנן בדבריהם, וכן בספר חוט השני שאסור לכבס משום שכל התקנה הייתה לכבס ביום שישי בדווקא, וכן בספר שולחן שלמה בסימן רמב שלא כדאי לכבס ביום שישי משום שזה נראה שהוא מכין משבת לאחר שבת.

נרות שבת עניינם הוא משום שלום בית. והפירוש: בעבר, לא היו מנורות ואורות כמו היום ולכן כדי שיהיה אור בבית היו מדליקים נרות וכך היה יותר מואר, וכדי שיאכלו יחד ולראות אחד את השני ולכן הדליקו נר שבת וכך היו רואים, ודינו מגיע ממצות עונג שבת כי חלק מהעונג זה האור.

כמה נרות מדליקים?

השולחן ערוך בסימן רסג’ סעיף א’ כותב: “יהיה זהיר לעשות נר יפה. ויש מכוונים לעשות שתי פתילות אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור”. מבואר מהשו”ע שיש חיוב להדליק שתי נרות ואומר הרמ”א שם ויכולין להוסיף ולהדליק שלושה או ארבעה נרות וכן נהגו. המשנה ברורה מביא בשם המגן אברהם ויש נוהגים להדליק שבעה נרות כנגד שבעת ימי השבוע, ויש נוהגים עשרה כנגד עשרת הדברות, מבואר שיש כמה מנהגים כמה נרות להדליק. הילקוט יוסף בסימן רסג’ כותב: שמעיקר הדין מספיק נר אחד ויש מוסיפים לשתיים אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור. וכך מלשון השו”ע יהיה זהיר לעשות נר יפה משמע נר אחד ולא שתיים.

מה עושים כאשר האישה שכחה להדליק

אומר הרמ”א: שכחה פעם אחת להדליק מדלקת כל ימיה שלושה נרות. אומר המשנה ברורה: ומירי בשהייתה רגילה בשתיים ואם הייתה רגילה מתחילה בשלושה צריכה להדליק כל ימיה ארבעה, ואם שכחה כמה פעמים צריכה להוסיף בכל פעם נר אחד יותר, והכל משום קנס. מבואר שכמות הנרות שהאשה חייבת להדליק זה כל אחת לפי איך ששכחה ולכן אישה שהיתה רגילה להדליק נר אחד כפי השו”ע אם שכחה חייבת להדליק שתיים אבל אם היתה רגליה להדליק שתיים ואם שכחה חייבת להדליק שלושה. בספר ליקוטי מהרי’ח חלק ב’ סדר התנהגות דף יג’ עמוד ב’ מביא שמנהג העולם להדליק בכל פעם שנולד ילד חדש להדליק עוד נר כיון שהזהיר בנרות שבת זוכה לבנים צדיקים, ממילא לכל ילד יהיה נר כנגדו וע”י זה יגדל להיות צדיק ות”ח.

באליה רבה מביא להלכה שאשה עניה שאין לה כסף להוסיף עוד נר תשלום על שהיא שכחה להדליק יכולה להוסיף קצת שמן או להאריך את הנר וע”י זה תצא ידי חובה הדלקת נרות שבת.

חיוב נשים בהדלקת נר שבת

מעיקר הדין וכך מובא בשו”ע בסימן רסג’ אחד האנשים ואחד הנשים חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת, בסעיף ג’ כותב השו”ע הנשים מוזהרות בו יותר מפני שמצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית, מבואר שיש חיוב גם לאיש וגם לאשה בהדלקת נר שבת רק יש עדיפות לאשה בקיום המצוה הזו משום שהם מצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית. בכף החיים בסימן רסג’ מביא בשם ספר שער הכוונות דף סא’ אבל תיקון הנרות של שבת צריך להיזהר לעשות האיש בעצמו. עוד טעם, מה הסיבה שמצוות הדלקת נרות קיים יותר אצל הנשים? המשנה ברורה מביא: מפני שכבתה נרו של עולם שגרמה מיתה לאדם הראשון והנר זה לכפר על החטא ולכן המצווה הזו מוטלת על הנשים דווקא.

דין יולדת בהדלקת הנרות

המשנה ברורה מביא: אישה שילדה בשבת ולא יכולה להדליק בשבת הראשונה מדליק הבעל ומברך ,וכן, אישה שנמצאת בבית חולים והבעל בביתו הוא מדליק נר של שבת הדין שהאישה לא צריכה להדליק נר לעצמה משום שהבעל מדליק עבורה בתנאי שיש אור בחדר ,אבל אם החדר חשוך הרי היא צריכה להדליק בחדרה בברכה משום שלום בית, מוסיף האור לציון פרק יח’ במקום שאחיות בבית חולים מכבים את הנרות מיד לאחר הדלקתן ודאי לא ידליקו עם ברכה משום ברכה לבטלה.

בספר חוט השני חלק ד’ פג’ מביא לחקור במקום שהאישה יולדת ואין ביכולתה של האישה להדליק , האם עדיף שהבעל ידליק כי החיוב מטל עליו כמו האישה שמחויבת להדליק או שעדיך שביתו הגדולה תדליק מטעם שליחות שהאימא? אומר החוט השני שעדיף שביתו הגדולה תדליק משום שהנשים צריכות לתקן על החטא שכבתה נרו של עולם לכן זה עדיף ממצווה בו יותר מבשלוחו.

נר שבת קודם

השו”ע אם אין ידו משגת לקנות נר לשבת ולקידוש היום נר שבת קודם ,וכן, אם אין ידו משגת לקנות נר שבת ונר חנוכה נר שבת קודם משום שלום בית דאין שלום בית בלא נר מבואר שתמיד נר שבת קודם משום שלום בית. אומר המשנה ברורה: מתי נר שבת קודם ליין לקידוש זה שיש לו פת לאכול ואז יכול לקדש מדאורייתא לפת , אבל במקום שאין לו פת ודאי שמחויב לקנות פת ולקיים מצוות סעודת שבת וזה קודם להדלקת נר שבת.
בזמננו שיש אור מהחשמל אם כן אין את החיסרון של שלום בית כי יש אור לכן יין לקידוש קודם להדלקת הנר וכך מובא באגרות משה האור החיים חלק ה’ סימן כ’ אות ל’.

ברכת הדלקת הנר

השו”ע מביא שידליק מברך: “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת” אומר הרמ”א יש מי שאומר שמברכם קודם ההדלקה ויש מי שאומר שמברך אחר ההדלקה, וכדי שיהיה עובר לעשייתו לא ייהנה ממנו עד לאחר הברכה ומשימין היד לפני הנר אחר ההדלקה ומברכים ואח”כ מסלקין היד וזה מקרי עובר לעשייתו וכן המנהג. מבואר שיש שיטות שיברך קודם ההדלקה כדי שיהיה עובר לעשיית המצווה ויש חולקים וסוברים שידליק קודם הברכה משום שאם תברך הרי היא קיבלה את השבת ושוב אסורה להדליק ולכן תברך לאחר מכן, שואל הרמ”א הרי יש דין של עוזר לעשייתן אומר הרמ”א שתשים יד על הפנים בשעת הברכה ותהנה מהנר לאחר הברכה וזה יהיה עובר לעשייתן.

האור לציון פרק יח’ הלכה ג’ מביא אישה שנהגה לברך אחר ההדלקה תמשיך כמנהגה , ואשה שנהגה לברך קודם ההדלקה, גם כן תמשיך במנהגה ומי שאין לו מנהג בזה טוב שתברך תחילה ואחר כך תדליק. מסביר האור לציון שכך נראה לבית ספרד לנהוג משום שכך משמע מהשו”ע שידליק יברך משמע קודם הברכה ואחר כך הדלקה.

ילקוט יוסף מביא בסימן רס”ג’ הברכה צריכה להיות קודם ההדלקה שאפילו לדעת האומרים שקבלת שבת תלויה בהדלקת הנרות אין לאישה מקבלת שבת בברכה אלא עד שתסיים הדלקת כל הנרות שברצונה להדליק לכבוד שבת, וממילא, דין הדלקת הנרות בערב שב ככל שאר המצוות שמברכים עובר לעשייתן, ואשה שמברכת לאחר ההדלקה נכנסת לספק ברכה לבטלה לדעת השו”ע.

ממתי אישה חייבת לקבל שבת?

השו”ע מביא בסימן רס”ג סעיף י’ לבעל ההלכות גדולות כיון שהדליק נר שבת חל עליו שבת ונאסר במלאכה ועפ”י זה נוהגות קצת נשים שאחר שבירכו והדליקו הנרות משליכות לארץ הפתילה שבידן שהדליקו בה ואין מכבות אותה יש אומרים שאם מתנה שאינה מקבלת שבת בהדלקה אלא עד שהחזן יאמר ברכו מועיל ויש אומרים שלא מועיל, ויש חולקים על בעל ההלכות גדולות ואומרים שאין קבלת שבת תלוי בהדלקת הנר אלא בתפילת ערבית שכיון שאמר החזן ברכו הכול פורשים ממלאכתם , ולדידהו כיון שהתחילו מזמור שיר ליום השבת הוי כברכו לדידהו, מבואר שיש מחלוקת האם נשים מקבלות שבת בשעת ההדלקה ויש חולקים שמקבלים שבת רק במזמור שיר ליום השבת.

האור לציון פרק יח’ הלכה ט’ מביא שנראה שנשים לא חייבות לקבל שבת בהדלקה אלא רק במזמור שיר ליום השבת וכך משמע מהשו”ע שכל מקום שהשו”ע מביא יש אומרים ראשון ויש אומרים שני נפסק כמו היש אומרים האחרון ,אם כן והשו”ע מביא את היש אומרים האחרון שאין חובה לקבל שבת בהדלקה.
הנפקא מינה שיצא האם יש חובה להתפלל מנחה קודם ההדלקה? אם נאמר שאישה מקבלת שבת בהדלקה אם כן לא יכולה להתפלל מנחה לאחר מכן כי היא כבר קיבלה שבת אבל אם כמו שנפסק שאישה יכולה לקבל שבת במזמור שיר ליום השבת אם כן גם אם הדליקה יכולה להתפלל מנחה כי היא לא קיבלה שבת בהדלקה.

מעלת הדלקת נרות שבת

הגמרא בשבת דף כ”ג עמוד ב’ אומר רבונא הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים מסביר רש”י בנים תלמידי חכמים דכתיב במשלי פרק ו’ :” כי נר מצווה ותורה אור” ע”י נר מצוה דשבת וחנוכה בא אור התורה, מבואר ברש”י שאדם שנזהר ומדקדק בנר שבת וחנוכה זוכה לבנים תלמידי חכמים. ברא”ש והרי”ף הם גורסים הזהיר בנר חנוכה משמע רק בחנוכה ולא בנרות שבת. מה גודל המעלה של הנר בפר בניהו בשבת כ”ג מביא שבכל ימות השבוע אין שלום בין הנפש לגוף בעת האכילה כי הגוף אוכל והנפש מואסת אבל בשבת דהמותרות והעונג זה המצווה אם כן גם הגוף נהנה וגם הנפש מקיימת ת המצווה וזה הכוונה שבת שלום שיהיה שלום בשבת בין הנפש לגוף, ממילא כל זה שיש נר דולק ואז יש הנאה מהאכילה אבל במקום שאין הנר דולק אין הנאה מהאכילה ואין הנאה לנפש בזו דומיא דסומא שאינו נהנה מהאכילה משום שאינו רואה אכילתו, וכן במן כיון שהיה משמש לכמה מאכלים מכל מקום אינו רואה אכילתו אם כן בזה אין להם הנאה, וזה המעלה של הנר שע”י זה יהיה שלום בין הנפש לגוף.

אליה ראש
אליה ראש

אברך כולל תורת יעקב

דינים שונים בהלכות שבת

הלכות ערב שבת | פרשת יהדות

הלכות ערב שבת

הלכות ערב שבת השו”ע בסימן רנ’ סעיף א’ כותב: ישכים בבוקר ביום שישי להכין צרכי שבת מסביר המשנה ברורה דכתיב: והיה ביום השישי והכינו את

הלכות נרות שבת | פרשת יהדות

הלכות נרות שבת

הלכות נרות שבת נרות שבת עניינם הוא משום שלום בית. והפירוש: בעבר, לא היו מנורות ואורות כמו היום ולכן כדי שיהיה אור בבית היו מדליקים

תוכן עניינים
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
קידוש שישי | פרשת יהדות
קידוש שישי

קידוש שישי נוסח קידוש שישי המלא עם ניקוד ובאותיות גדולות שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי

קדיש | פרשת יהדות
קדיש

קדיש קריאת קדיש (יתום) בנוסח עדות המזרח, אשכנז ותימן. קריאת קדיש בנוסח: קדיש נוסח עדות המזרח יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא.בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ,

שיר למעלות | פרשת יהדות
שיר למעלות

שיר למעלות קריאת פרק שיר למעלות (פרק קכא’ בתהילים) לכל צרה ובקשה. שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי:עֶזְרִי מֵעִם ה’ עֹשֵׂה שָׁמַיִם

פרשת המן | פרשת יהדות
פרשת המן

פרשת המן נוסח פרשת המן המלא עם ניקוד ובאותיות ברורות לקריאה נעימה יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּזְמִין פַּרְנָסָה לְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל

סגולות | פרשת יהדות
סגולות

סגולות סגולות ביהדות לכל ישועה תפילת השל”ה פיטום הקטורת פרשת המן מזמור לתודה

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!