הלכות תפילין

מצוות תפילין, היא מצווה מהתורה כמו שנאמר "וקשרת לאות על ידך והיו לטוטפות בין עינך". ולכן מחויב אדם להניח תפילין בכל יום, וחייב שיהיו עליו בשעת קריאת שמע ותפילת השחר, ומי שאינו מניחן בכלל פושעי ישראל בגופן, וכל המניח תפילין ומתעטף בציצית וקורא קריאת שמע ומתפלל מובטח לו שהוא בן העולם הבא.

וחייב אדם שיהיו לו תפילין שהם שלו, ולא שישאל מאחרים, כמו שכתב הב"ח מי שידו משגת לקנות תפילין, אך סומך על מה ששואל מאחרים אחר שיצאו בהן, כתב שעונשו גדול, משום שיתכן שיהיו פעמים שלא יוכל להשיג אותם בשעת קריאת שמע ותפילה.

יתעטף בציצת ולאחר מכן יניח תפילין

השולחן ערוך (סימן כ"ה הלכה א') כותב "אחר שלבש טלית מציץ יניח תפילין, שמעלים בקודש". מבואר שיש קודם להתעטף בציצית ורק לאחר מכן להניח תפילין.

מביא הביאור הלכה (שם) שצריך ללכת מדרגה לדרגה ולהתעלות בקדושה, כי מתחילה הוא רק מכסה את עצמו בכיסוי של מצווה, ועל ידי התפילין הוא מקשר את עצמו בקשר הייחוד והקדושה.

מי שאין כסף בידו לקנות גם תפילין וגם ציצית מה קודם, מובא במשנה ברורה (שם סימן קטן י"ב) הכריעו האחרונים שתפילין קודמים, משום שציצית הוא רק מצווה אם יש לו בגד ארבע כנפות ותפילין חובה, ומי שאינו מניחן בכלל פושעי ישראל בגופן.
והוא הדין אדם שהוא אנוס ואין באפשרותו לקיים גם מצוות תפילין וגם מצוות ציצית, כתב במחנה ישראל (פרק ט"ו סימן ב') יש לו להעדיף את מצוות תפילין על פני מצוות ציצית.

ויש להדר במצווה זו, ועל כן יש להעדיף להדר את מצוות תפילין על פני מצוות ציצית, משום שמצוות חשובה יותר.
לגבי טלית גדול, כתב הרמ"א (שם סימן ב') "והעולם נהגו להתעטף אף בטלית גדול קודם ולברך עליו, ואחר כך מניח התפילין והולך לבית הכנסת". מבואר שגם בטלית גדול יש להקדים אותו קודם מצוות ציצית.

מתי זמן הנחת תפילין

השולחן ערוך (סימן ל' הלכה א') "זמן הנחתן בבוקר משיראה את חברו הרגיל עמו קצת ברחוק ד' אמות ויכירנו". מבואר שזמן הנחת תפילין שמיראה את חברו ויכיר אותו.

ורבו שיטות החולקים בזמן זה, מנהג ירושלים וכך כתב הכף החיים (סימן י"ח אות י"ח) שהוא כשעה קודם הנץ החמה.
האור לציון (חלק ב' הלכה ד') כותב זמן עטיפת הטלית והנחת תפילין בברכה הוא שעה לפני הנץ החמה, ומכל מקום טוב שלא להניח ולברך אלא כחמישים דקות קודם הנץ החמה. ובדומה לזה כתב בספר הנברשת (מ"ז א') שהוא כחמישים ושתים דקות קודם הנץ החמה.

הגרי"ש אלישיב בספר יישא

רכה (אור החיים סימן ד') כתב שלא כדאי להניח תפילין אלא בתוך שלושים דקות קודם הנץ החמה.

פועלים המתפללים קודם הנץ החמה, כתב האור לציון (שם) יתחילו בסדר התפילה בלא טלית ותפילין, וכשיגיעו לישתבח והוא כבר זמן טלית ותפילין, יתעטפו בטלית ויניחו תפילין בברכה בין ישתבח ליוצר.

מאידך הילקוט יוסף (סימן ל' הלכה א') כותב אבל פועלים משכימי קום שממהרים לעבודתם, יש להקל להם להתעטף בציצית כשש דקות אחר עמוד השחר, ביום ממוצע.

זמן הנחתם קודם התפילה

זמן הנחתן קודם התפילה, השולחן ערוך (סימן כ"ה הלכה ג') כתב "הרא"ש היה מסדר הברכות עד עוטר ישראל בתפארה, ואז היה מניח תפילין ומברך עוטר ישראל בתפארה". מבואר שיש מנהג להניח את התפילין בברכות השחר בברכת עוטר ישראל בתפארה.

המשנה ברורה (סימן קטן י"ג) ובארצות החיים כתב לא ראיתי נוהגים כן, רק מניח אותם או קודם ברכות השחר או לאחר מכן, וכל אחד לפי מנהגו.

יכון בהנחתם

השולחן ערוך (סימן כ"ה הלכה ה') "יכון בהנחתם, שצונו הקדוש ברוך הוא להניח ארבע פרשיות אלו, שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים, על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח, כדי שנזכור ניסים ונפלאות שעשה עמנו, שהם מורים על יחודו ואשר לו הכוח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו, וישעבד להקדוש ברוך הוא הנשמה שהיא במוח וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות, ובזה יזכור הבורא וימעט הנאותיו".
וכתב המשנה ברורה (שם סימן קטן ט"ז) ויש נוהגים מחמת זה לקרות הארבע פרשיות לאחר הנחת תפילין, היינו "קדש והיה כי יבאך".

הילקוט יוסף (סימן כ"ה הלכה כ"א) כותב אם על ידי אמירת לשם יחוד האדם מתעורר לכוונה, טוב לומר לשם יחוד קודם הנחת התפילין, כדי שלא יהיה בבחינת מצות אנשים מלומדה, וטוב ונכון לומר בנוסח הלשם יחוד עניין הכוונה שצריכים לכוין בעת הנחת התפילין, והיינו כנגד המוח שנזכור הניסים ונפלאות שעשה עמנו השי"ת ביציאת מצרים, שהם מורים על יחודו, ולשעבד להקדוש ברוך הוא הנשמה שהיא במוח, וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות.
וכתב הפרי מגדים, שמכל מקום בדיעבד אפילו אם לא כיון בכוונה הזו, רק לשם מצווה בלבד יצא.

ברכה על תפילין של יד וראש

בהנחת תפילין יש לברך "ברוך אתה ה' וכו' אשר קידשנו במצוותיו וצוונו להניח תפילין". וברכה זו אמורה לבני ספרד בין על תפילין של יד ובין על תפילין של ראש, כמו שכת השולחן ערוך (סימן כ"ה הלכה ה') "ויניח של יד תחלה ויברך להניח תפילין ואחר כך יניח של ראש, ולא יברך כי אם ברכה אחת לשתיהם".

בני אשכנז, מברכים ברכה נפרדת על תפילין של יד וברכה נפרדת על תפילין של ראש, כמו שכתב הרמ"א (שם) "ויש אומרים לברך על של ראש על מצוות תפילין אפילו לא הפסיק בינתים, וכן פשט המנהג בבני אשכנז שמברכים שתי ברכות, וטוב לומר תמיד אחר הברכה השניה "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

מבואר שלבני ספרד יש לברך ברכה אחת, אמנם אם הפסיק בדיבור בין הנחת של יד להנחת של ראש יש לברך "ברוך אתה ה' וכו' אשר קידשנו במצוותיו וצוונו על מצוות תפילין".
אבל בני אשכנז בכל מצב מברכים שתים אחד על תפילין של יד אחד על תפילין של ראש, ומכל מקום יש לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, כדי לצאת ידי חובה כל השיטות מחשש ברכה לבטלה.

הלכות תפילין: לברך קודם הנחת תפילין

השולחן ערוך (סימן כ"ה הלכה ח') "כל המצוות מברך עליהם עובר לעשייתן, לפיכך צריך לברך על התפלה של יד אחר הנחה על הקברת קודם קשירתם, שקשירתם זו היא עשיתן".
מבואר שיש לברך קודם הקשירה של הציצית כדי שיהיה עובר לעשייתן.
המשנה ברורה (סימן קטן כ"ו) מביא ובדיעבד יכול לברך גם לאחר מכן, שהרי המצווה מתמשכת כל זמן שהתפילין עליו אם כן נחשב הדבר עובר לעשייתן.

הנחת תפילין כמה פעמים ביום

השולחן ערוך (שם הלכה י"ב) מביא "אם מניח תפילין כמה פעמים ביום, צריך לברך עליהם בכל פעם, נשמטו ממקומם וממשמש בהם להחזירם למקומן, צריך לברך, הזיזם ממקומם אדעתא להחזירם מיד, צריך לברך".
הרמ"א (שם) מביא "ויש אומרים שלא לברך והכי נהוג".
מבואר שיש מחלוקת בין השולחן ערוך לרמ"א במקום שהסיר את התפילין על דעת להחזירם שדעת השולחן ערוך שצריך לחזור ולברך שוב, אמנם הרמ"א חולק שאם הסיר על דעת להחזירם אין הדבר חשוב הפסק.
אבל אם לא היה בדעתו להחזירם לפי כל השיטות יש לו לחזור ולברך.

המשנה ברורה (סימן קטן מ"ו) ואם היה בדעתו להחזירם לאחר זמן לפי כל השיטות יש לו לחזור ולברך, וכן אם חלץ את התפילין לצורך להיכנס לבית הכיסא יש לו לחזור ולברך.
וכן כתב הליכות עולם פרשת וירא (חלק א' הלכה ד') מי שחלץ התפילין מחמת שהיה צריך להיכנס לבית הכיסא, אפילו הייתה דעתו לחזור ולהניחן מיד כשיצא מבית הכיסא, צריך לחזור ולברך על הנחתם, שמכיון שאין בית הכיסא מקום הראוי להיות בו עם תפילין, נחשב הדבר להפסק, אפילו בזמן מועט, ואפילו היה בית הכיסא קרוב אליו, צריך לברך על התפילין.

זמן חליצת תפילין

השולחן ערוך (סימן כ"ה הלכה י"ג) "נהגו העולם שלא לחלוץ תפילין עד אחר קדושת ובא לציון", מוסיף הרמ"א "ויש מי שכתב על צד הקבלה שלא לחלוץ עד שאמר בהם שלש קדשות וארבע קדישים, דהיינו לאחר קדיש יתום, והכי נוהגים המדקדקים".
מבואר שזמן חליצת תפילין יש שכתבו שהוא אחרי ובא לציון, או אחר קדיש יתום, המשנה ברורה כתב ואנשים שנוהגים לקפל הטלית ותפילין ולהניח בתיק בעת אמירת קדיש לא יפה עושים, שמאד יש לכוון בענית אמן יהא שמיה רבא, ואמן יהא שמיה רבא דרגתו יותר מאמירת קדושה.

השולחן ערוך כותב "וביום שיש בו ספר תורה נוהגים שלא לחלצם עד שיחזרו ספר תורה ויניחוהו בהיכל". ומוסיף הרמ"א "אבל לפי המנהג במדינות אלו שמכניסים התורה מיד לאחר הקריאה, אין לחלצם רק כמו בשאר הימים".
ואם הספר תורה מונח בתוך תיק סגור כמקובל בספרי התורה של בני עדות המזרח, כתב העוד יוסף חי (פרשת חי שרה אות ב') שמותר לחלוץ את התפילין בפניו.
"ביום ראש חודש חולצים אותם קודם תפילת מוסף".

תוכן עניינים
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
פרשת ראה | פרשת יהדות
פרשת ראה

פרשת ראה פרשת ראה המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת ראה פרק יא' ראשון (כו) רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם

פרשת עקב | פרשת יהדות
פרשת עקב

פרשת עקב פרשת עקב המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת עקב פרק ז' ראשון (יב) וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת

פרשת ואתחנן | פרשת יהדות
פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן פרשת ואתחנן המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת ואתחנן פרק ג' ראשון (כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת

הלכות תפילין

מצוות תפילין, היא מצווה מהתורה כמו שנאמר "וקשרת לאות על ידך והיו לטוטפות בין עינך". ולכן מחויב אדם להניח תפילין בכל יום, וחייב שיהיו עליו

הלכות מעלית חשמל בשבת

מעלית חשמל שבת היא פיתוח ישראלי בעקבות בנייה של בניינים רבי קומות, ומהם מתגוררים לא מעט דיירים שומרי שבת ולא מעוניינים לחלל השבת המציאו מנגנון

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות