סעודה מפסקת, בערב יום כיפור יש לקיימה קודם בין השמשות שמצווה להוסיף מחול על הקודש.
וזמנו, כמה דקות קודם השקיעה, כמו שכתב האור לציון (חלק ד' פרק י"א הלכה א') שנראה שחמש דקות קודם השקיעה ודאי מקיים מצוות תוספת, ואף בשניים או שלש דקות נראה שיש שיעור תוספת.
ובירושלים שיושבת על הרים, יש להוסיף עוד כארבע דקות.
השולחן ערוך (סימן תר"ח הלכה ג') כתב "אם הפסיק בעוד היום גדול, יכול לחזור ולאכול כל זמן שלא קבל עליו את התענית".
המשנה ברורה מביא יש שכתבו שהמנהג שלאחר שאכל אסור לאכול שבזה שמפסיק הוי כאילו קבל בפה, ולכן נכון שקודם ברכת המזון יאמר בפירוש שאינו מקבל עליו עדיין את התענית, ועל כל פנים יחשוב בלבו כזה.
דברים המותרים והאסורים בסעודה המפסקת
השולחן ערוך (סימן תר"ח הלכה ד') כותב "בערב יום כיפור אין לו לאכול אלא מאכלים קלים להתעכל, כדי שלא יהא שבע ומתגאה כשיתפלל".
מוסיף הרמ"א (שם) "וכן אין אוכלים דברים המחממים את הגוף, שלא יבוא לידי קרי, וכן אין לאכול מאכלי חלב, שמרבים זרע, אך בסעודת שחרית נוהגים לאכלן".
המשנה ברורה מבאר ואכן בסעודה מפסקת נהגו לאכול בשר שהיא עיקר הסעודה, ודווקא בשר עוף, וכמו שביאר בספר מחצית השקל (סימן קטן ז') שבשר עוף נחשב כמאכל קל.
אבל מאכלי חלב וכן ביצים וכן דגים חמים, ויש אומרים שהוא הדין לתמרים, אסור לאכול אותם בסעודה זו מפני שמרבים את הזרע, וראוי להימנע לאכול מאכלי חלב כל היום, מכול מקום היום לא נוהגים כך.
וכך כתב הילקוט יוסף (סימן תר"ח הלכה ה') ובסעודת שחרית אפשר לשתות חלב חם וכדומה, וכל שכן כשהוא מזוג בקפה או בתה.
דגים שאינם חמים, מובא בספר אלף המגן, שדגים שאינם חמים מותר מפני שאינם מרבים את הזרע.
