להלכה: ביום פורים [ולא בלילה] יש לקיים מצוות משלוח מנות איש לרעהו, להרבות שלום בין איש לרעהו [לפי שיטה אחת], ויש לקיים מצווה זו באוכל בדווקא [ולא בבגדים ומשחקים וכדומה], ושתיה מעיקר הדין כאוכל, ויש שמחמירים גם בשתייה.
המצווה בשני מיני מאכלים לאדם אחד, וכל המרבה לשלוח הרי זה משובח, ויש לתן לאדם מנה שראוי לו לקבלה, ויש אומרים שהוא שיעור של ג' ביצים [שיעור ביצה לפי החזו"א 100 גרם, ולפי הגר"ח נאה 57 גרם].
בביאור הדברים: השולחן ערוך (סימן תרצ"ה הלכה ד') "חייב לשלח לחברו שתי מנות בשר או של מיני אכלים, שנאמר ומשלוח מנות איש לרעהו, שתי מנות לאיש אחד, וכל המרבה לשלוח לרעים משובח".
טעם מצוות משלוח מנות
בספר פסקי תשובות בדיני פורים הביא שני טעמים, א. בשם התרומת הדשן (סימן קי"א) כדי שיהיה לכל המשפחות שבישראל צרכי סעודת פורים בהרווחה ובשפע ויוכלו לשמוח כהוגן ובטוב לב, ולכן תיקנו לשלוח מנות לכולם, ואף לעשירים, כדי שלא לבייש את מי שאין לו.
ב. והובא בספר המנות הלוי, להרבות השלום והרעות היפך מדברי המן הצורר שאמר מפוזר ומפורד בין העמים.
כמה מנות מחיוב לתת?
השולחן ערוך (שם) "חייב לשלוח לחברו שתי מנות בשר או של מיני מאכלים, שנאמר ומשלוח מנות איש לרעהו, שתי מנות לאיש אחד".
מבואר שיש חובה לאדם לתת לחברו משלוח אחד, שיש בו שני מנות.
עשיר שלא מספק לו המשלוח הנ"ל, הביאור הלכה (שם) מביא חיי אדם שהוכיח כן מהירושלמי, שאם שולח לעשיר דבר פחות, אינו יוצא בזה ידי חובת משלוח מנות, מכל מקום מביא הביאור הלכה כיון שהפוסקים לא הזכירו דין זה, נכון להיזהר בזה רק לכתחילה.
ודן בספר השדי חמד, האם הדבר הולך על הנותן שיתן לפי ערכו, ולכן עשיר הנותן לעני משלוח לא לפי ערכו, לא יצא ידי חובה משלוח, ויש להחמיר שגם המקבל יקבל לפי ערכו, כגון שעני ייתן לעשיר לפי ערכו.
מה השיעור שחייב לתן בסתם אדם, כתב הערוך השולחן וכן דעת הגרי"ש אלישיב שלא מספיק שיעור רביעית, אלא מנה שמקובלת אצל בני אדם כחשובה.
ויש שכתבו שמנה חשובה, הוא שיעור סעודה, דהיינו ג' ביצים, ושיעור ביצה, לדעת החזון איש הוא 100 גרם, ולדעת הגר"ח נאה הוא 57 גרם, ויש להחמיר במשלוח שהוא מעיקר הדין שיהיה כהלכתו.
איזה מאכלים מועילים למשלוח מנות ואיזה לא?
משלוח מנות הראוי לאכילה
בעינן משלוח מנות הראוי מיד לאכילה, ולא דבר שהוא חי והוא לא ראוי לאכילה, ויש אומרים שכיון שהוא שחוט וראוי להתבשל מיד מותר, וכך מבואר במשנה ברורה (שם סימן קטן ט"ו).
הילקוט יוסף (שם סעיף ד' הלכה ד') יש אומרים שצריך לשלוח המנות מבושלות וראויות ומזומנות לאכילה, ויש חולקים ואומרים שיוצאים ידי חובה גם במנות בשר חי, (רק אם שולח דבר שלא נשחט לא יוצא ידי חובה) וכן עיקר.
חבילת תה או קפה, תלוי במחלוקת הנ"ל לפי הסוברים שבעינן מוכן לאכילה ממש אם כן תה או קפה לא מוכנים ממש, וכך דעת המגן אברהם בשם המהר"ל וכן דעת האליה רבה, והחולקים שסוברים שלא בעינן מוכן ממש, אם כן תה או קפה, וכך סובר הט"ז, והביא באור לציון (שם).
אבקת תפוחי אדמה, שאין צריך לבשלו על גבי האש, אלא די לשפוך עליו מים חמים, הריהו נחשב כמבושל, וכך דעת הגרי"ש אלישיב בספר יבקש מפיהו (שם אות ט').
סיגריות וטבק הרחה, יש אומרים שאינם בכלל מיני אוכלים, אף שלגבי יו"ט התירו העישון משום שהם בגדר אוכל נפש, מכל מקום לעניין משלוח מנות צריך דבר הנאכל בדווקא, ואין יוצאים בו ידי חובה. ויש חולקים שכיון שהעישון נכנס לגוף האדם ונהנה ממנו, ולהרבה בני אדם גורר ומביא תאוות המאכל, ולכן אפשר לצאת בהם כמנה אחת במשלוח מנות, והובא פסקי תשובות (סימן תרצ"ה י"ז).
הילקוט יוסף (שם הלכה ח') וכן השולח לחברו קופסת סיגריות או טבק הרחה לא נחשב למנה, לצאת בזה ידי משלוח מנות, אפילו כשיודע שהמקבל מעשן ומריח טבק.
בגדים ושאר דברים כגון משחקים, אינם יוצאים בהם ידי חובת משלוח מנות, וכך הובא במשנה ברורה (שם), והטעם שאין בכך את הטעם של התרומת הדשן שיהיה לכל משפחה כדי צורכה לאכול סעודת פורים ברווח.
השולח לחברו שהוא תלמיד חכם חידושי תורה ופרפראות לחכמה, או ספרי קודש, כתב הילקוט יוסף (הלכה ט') שאינו יוצא ידי חובת משלוח מנות.
השולח כסף או כרטיס למסעדה לחברו, האור לציון (שם הלכה א') שאם החבר יאכל במסעדה בפורים יוצא ידי חובת משלוח מנות, כיון שלמעשה היה לו מה לאכול, וכן ששלוח כסף וקונה בכך בפורים יוצא ידי חובה.
מאידך הילקוט יוסף (שם הלכה ז') אפילו השולח מעות לחברו באופן שיוכל לקנות בהם מנות מאכל, אינו יוצא ידי חובה, שצריך לשלוח בדווקא מנות של מאכל ומשתה.
השולח לחברו מאכל לא כשר, יש בכך איסור תורה כגון חזיר וכדומה, לא יוצא ידי משלוח מנות, ואם יש בדבר איסור דרבנן, יש שהכריעו, שבאיסור דרבנן אם כבר אכל ולא ידע מהאיסור יצא ידי חובה, אבל אם לא אכל לא יוצא ידי חובת משלוח מנות. ויש שכתבו שאם מותר בהנאה ואסור רק באכילה יוצאים ידי חובה.
אם כן נראה אוכל שלא כשר כלל, יש להחמיר שלא לשלוח אותו כלל, ובשעת הדחק יש שסמכו להקל. אמנם אוכל שכן כשר, רק המקבל מחמיר שלא לאכלו, לפי כל השיטות יוצא בכך ידי חובת משלוח מנות.
וכן השולח לחברו אוכל שלא אוכל אותו מחמת בריאות, יוצא ידי חובת משלוח מנות, והובא בפסקי תשובות (שם אות כ'), וכך הובא בהליכות שלמה פורים (פרק י"ט דבר הלכה אות י"א) שיוצאים ידי חובת משלוח מנות אף במנות שאין המקבל רשאי לאוכלן מטעמי בריאות.
מאידך הגרי"ש אלישיב בספר הליכות והנהגות פורים, השולח מאכלים שאין המקבל יכול לאוכלם מחמת מחלה או דיאטה, וכן אם לא סומך על הכשרות או לשלוח מאכלי חלבי למי שבשרי עד מוצאי פורים, שלכתחילה אין ראוי לשולחם.
הילקוט יוסף (שם הלכה מ"א) צריך ליזהר ביותר שישלח מנות כשרות לאכילה בלי שום חשש איסור כלל, והשולח בשר לחברו ספרדי, ישלח בשר חלק לפי דעת הבית יוסף, ואם שלח לו בשר כשר לא יצא ידי חובה, כיון שאנו נוהגים כדברי מרן לאסור מן הדין שלא לאכלו, ומיהו אם שולח לרעהו אשכנזי אפשר שיוצא ידי חובה.
לשלוח שתי חתיכות אוכל ממין אחד, כתב הערוך השולחן (שם) שפשוט שאין זה נחשב לשתי מנות, ולא יצא ידי חובתו, וכן דעת הגר"ח קניבסקי בספר תורת המועדים (סימן קטן ט').
לשלוח שני חלקי עוף וכדומה החלוקים בטעמם, כגון החלק העליון וחלק התחתון של בשר בעוף, בספר הליכות שלמה פורים (פרק י"ט דבר הלכה י"ב) שנחשבים כשתי מנות.
וכן דעת הגרי"ש אלישיב בספר יבקשו מפיהו פורים (עמוד ל"א) שאפשר לתת שתי חתיכות בשר שיש להן טעמים שונים, כגון שאחת מבושלת ואחת צלויה, או שמתובלנת בתבלינים שונים, והוסיף האור לציון (שם הלכה ב') שאם אינן שונים לגמרי, יש לתנם בשתי צלחות.
משקה, המשנה ברורה (סימן קטן ט"ו) והוא הדין משקה שיוצא ידי חובת משלוח מנות, דשתיה בכלל אכילה, ולכן סגי באחד אוכל ואחד משקה.
האור לציון (חלק ד' פרק נ"ט הלכה א') לכתחילה אין לתן משקה כדי לצאת ידי חובת משלוח מנות, אלא יש לתן שני סוגי מאכל, ומכל מקום מי שנתן דבר מאכל ויין, יוצא ידי חובה. וכן כתב הילקוט יוסף (שם הלכה י"א) מעיקר הדין יוצא גם במשקה, וטוב להדר לשלוח שני מיני מאכלים.
מיני מתיקה, הכף החיים (שם סימן קטן מ"ח) שהמנהג העולם לשלוח דברי מתיקה, וכך הביא הילקוט יוסף (שם הלכה י"ג) כבר פשט המנהג כיום לשלוח מיני מתיקה במשלוח מנות.
האם המשלוח מנות צריך להיות על ידי שליח?
המשנה ברורה (שם סימן קטן י"ח) בתשובת בנין ציון (סימן מ"ד) נסתפק אם הביא בעצמו המנות ולא על ידי שליח אי יוצא, כיון שכתוב ומשלוח, ונאמר שצריך דווקא על ידי משלוח.
למעשה הכף החיים, וכן החזון איש, הגרי"ש אלישיב בספר הליכות והנהגות פורים, שאין צריך להחמיר דווקא על ידי שליח, שמצינו כמה פעמים שמוזכר משלוח ואין הכוונה דווקא על ידי שליח.
וכן כתב האור לציון (שם הלכה ו') אין צריך לשלוח מנות על ידי שליח, ויכול לתן את המנות לחברו בעצמו, וכששולח על ידי שליח, יכול לשלוח את המנות אף על ידי קטן.
מכל מקום הגרש"ז אוירעבך, מהדר לקיים משלוח מנות על ידי שליח לכל הפחות פעם אחת.
האם אישה וקטן חייבים במשלוח מנות
אישה
הרמ"א (שם) "ואישה חייבת במתנות לאביונים ומשלוח מנות כאיש, ואישה תשלח לאישה ואיש לאיש, אבל לא בהיפך, שלא יבוא איש לשלוח לאלמנה ויבאו לספק קידושין, אבל מתנות לאביונים אין לחוש".
הטעם שנשים כן גם חייבות במשלוח מנות, משום שכולן היו באותו הנס, וצריכה היא לשמוח ולשמח לב אביונים, וכתיב "קימו וקבלו היהודים", וגם נשים בכלל, וכך הובא במשנה ברורה.
והוסיף שכתב המגן אברהם, ולא ראיתי נזהרים בזה, ואפשר דדוקא באלמנה, אבל אישה שיש לה בעל, בעלה משלח בשבילה, לכמה אנשים, ומכל מקום יש להחמיר. [שתשלח בעצמה משלוח מנות לחברותיה].
מבואר, שאישה חייבת במשלוח מנות, מכל מקום יש להקל לאישה נשואה שבעלה ישלח בשבילה, ובלבד שיודיע לה שהוא שולח בשבילה.
הילקוט יוסף (שם הלכה ל') אישה חייבת במשלוח מנות, ותשלח לרעותה, וגם אישה נשואה אינה יוצאת במשלוח מנות של בעלה בלבד, וטוב שלא ישלחו איש לאישה, ואישה לאיש, פן יבאו לספק קידושין, אלא ישלחו איש לאיש ואישה לאישה.
קטן
בבן איש חי פרשת תצווה (סעיף ט"ז) שקטן אינו בכלל רעהו, ולכן השולח משלוח מנות לקטן לא יצא ידי חובתו.
מוסיף הפסקי תשובות (שם אות ט"ו) וגם הבנים והבנות הקטנים שלא הגיעו למצוות והגיעו לגיל חינוך [בני שש ומעלה] חייבים ההורים לחנכם במצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים, והמנהג שמחנכים אותם על ידי ששולחים אותם לשאת ולהביא את המשלוח מנות לידידים.
בניו ובנותיו הגדולים
האור לציון (שם הלכה ד') בחורים הסמוכים על שולחן אביהם, שאין להם כלום, פטורים הם מחובת משלוח מנות, ואולם טוב שאביהם יזכה מנות עבורם ותן בשבילם, וכך הובא למעשה במגן אברהם.
מתי הזמן לקיים מצוות משלוח מנות
הרמ"א (שם) "ויש לשלוח מנות ביום ולא בלילה".
שלח משלוח מנות קודם פורים והגיע בפורים, הבאר היטב (סימן קטן ז') בשם היד אהרון שהדעה נוטה שיצא ידי חובתו, וכן דעת הגרי"ש אלישיב בספר יבקש מפיהו פורים (פרק א' אות ל"א).
מאידך הערוך השולחן, הביא שלא יצא ידי חובה, כיון שהמצווה לשלוח בפורים. ועל כן יש להחמיר לכתחילה בזה ולתת את המשלוח מנות בפורים עצמו בדווקא.
