משמעות המילה 'אלוהים' זכתה לפירושים רבים ונקודות מבט מגוונות. מבחינה פילוסופית אלוהים בראש ובראשונה בעל הכוחות כולם. לצד זאת יש לקיום שלו ממדים רבים ונוספים שעליהם עמדו הוגים כמו הרמב"ם, ר' סעדיה גאון, ר' חסדאי קרשקש ועוד. למשל: אלוהים בורא העולם, הוא איננו חומרי, הוא אינסופי ונמצא בכל מקום ובכל זמן, הוא נצחי ולכן איננו משתנה או מזדקן, הוא חכם ואחראי ליצירת כל החכמה במציאות והוא כמובן טוב ומרעיף מטובו לאחרים.
וכיצד אנחנו יודעים שאלוהים באמת קיים? הוגים כמו הרמב"ם הסבירו, כי כאשר אנחנו מסתכלים ביקום ובסדר הנפלא שלו אנחנו מבינים שחייב להיות מי שתכנן ובראת את כל השלמות הזו. כיום באמצעות המדע, אנחנו גם יודעים בוודאות שליקום הייתה התחלה, ולכן הוא הופיע בנקודת זמן מסוימת. בנוסף, אנו יודעים בוודאות שהעולם לא היה קיים תמיד, ואם בשלב מסוים העולם לא היה, משמע מישהו ברא אותו. מכיוון שאין סיבה רציונאלית שחוקי הטבע יתמידו הרי שברור שאלוהים דואג לקיומו של העולם, בבחינת "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית".

לתת לקב"ה להיכנס
פעם אחת פנה הרבי מנחם מנדל מקוצק אל כמה אנשים נכבדים ושאל: "היכן נמצא אלוהים?" צחקו האנשים והשיבו: "בכל מקום – הרי נאמר 'מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ'!" אמר הרבי: "הקדוש ברוך הוא נמצא במקום שנותנים לו להיכנס".
הסיפור הקצר הזה מלמד אותנו, כי לצד המענה הפילוסופי על קיומו של אלוהים, בסופו של דבר חשוב הרבה יותר היחס שלנו אליו ואל המקום שלו בחיינו, בפרט כיהודים מאמינים.
התשובה של הרבי מקוצק, מגדולי תנועת החסידות, ממחישה בדיוק את היחס הנכון כלפי בורא עולם. מי ששאל את השאלה היכן נמצא אלוהים, היה סבור שהרבי יענה לו בצורה פילוסופית. אך הרבי מקוצק בחר להשיב במענה מוסרי – על האדם לפעול לעבודה ותיקון של מעשיו. הנוכחות של הקב"ה בחיים שלנו מגיעה אחרי עבודה רוחנית מאומצת, בלימוד תורה ובתיקון המידות. לכן גם אדם שבירר את נוכחותו של אלוהים בשכלו אבל לא עשה מאמץ לשנות את חייו ומעשיו, אינו ראוי לקרבתו של הקב"ה.
בגרסה נוספת של הסיפור הוסיף הרבי מקוצק את הדברים הבאים (שרפי קודש, מהד' בני ברק תשמ"ט, כרך א, עמ' קלב, בתרגום מיידיש) "ראוי שייתן אדם אפשרות למלך להיכנס. הרי המלך אינו נכנס במקום שיש טינופת. אם יעמדו חביות ובהן טינופת בפתח ביתו של המלך, כיצד ייכנס?"

התורה ועם ישראל
עם ישראל זכה למתנה שאין אף עם בעולם שזכה לה: התורה. ספר שניתן בפני עם שלם הכולל את הוראות היצרן ואת הדרך לפגוש אותו בכל רגע ורגע. על אף שבמהלך ההיסטוריה עם ישראל ניצב בכל דור ודור בפני כליה אם באמצעות השמדה פיזית או רוחנית – שבנו לארצנו לאחר אלפיים שנות גלות. בזמן שאימפריות אדירות שביקשו למחות את עם ישראל נעלמו מן העולם, נבואות התורה מתגשמות לנגד עינינו.
לכן אם ישאלו אותנו כיצד אנחנו יודעים שהקב"ה קיים ותורתו אמת – ההיסטוריה מעידה על כך.
גם אם אנחנו לא רואים בעינינו את קיומו ברור לנו שהוא נמצא איתנו. משל למה הדבר דומה?
לשני תאומים שנמצאים ברחם אימם, אחד מהם אומר לשני "מי אמר שאכן אימא שלנו קיימת, הרי אין אנחנו רואים אותה? ויותר מכך כאן ברחם צפוף ולא נעים ומי יודע אם אחרי שיתנתק חבל הטבור לא נאבד?"
והשני משיב לו "אימא נמצאת כאן איתנו. אנחנו מוגנים ברחמה, מקבלים ממנה מים מזון וחמצן דרך חבל הטבור – אז אני יודע שקיימת תכלית לכל מה שקורה לנו ואימא לא תרצה להביא אותנו לעולם בכדי לסבול. לכן גם אם לפעמים צפוף לנו – אני מאמין שגם אחרי שנתנתק מחבל הטבור שלה היא תמשיך לדאוג לנו ולחיינו".
והנמשל לקיומו של אלוהים הוא ברור. חרף הצרות והקשיים שכל אדם חווה בחייו, הטוב והחסד שאנחנו זוכים לו מוכיחים את קיומו של אלוהים.