אבן עזרא על התורה | פרשת יהדות

אבן עזרא על פרשת דברים

{א}יש אומרים כי טעם אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר והנה הם הלכו במדבר ארבעים שנה וזה פי’ ויהי בארבעים שנה. ואלה טעו כי עד קדש ברנע באו בשנה השנית רק ויהי בארבעים שנה דבק עם דבר משה והישר בעיני שפירושו אלה הדברים שהם דברי המצות הכתובים בפרשת ראה אנכי ושופטים וכי תצא והיה כי תבא כבר אמר אותם כאשר היו במדבר ויהי’ דבר משה מושך עצמו ואחר עמו וכן הוא דבר משה במדבר בערבה מול סוף מיום שנסעו מסיני:
בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב. מקומות לא נזכרו בפ’ אלה מסעי או נזכרו בשמות אחרים כי הנה שניר יש לו ג’ שמות ורבים כן:
{ב}אחד עשר יום. הטעם שדבר אלה הדברים באותם י”א יום: מחורב. שהלכו מחורב עד קדש ברנע וכבר הגדתי לך כי מקדש ברנע הלכו המרגלי’ ואחר שנשבע השם שלא יכנסו לארץ לא התחדש’ מצו’ רק בשנת הארבעים כי כן מצאנו והעד שאמר באר את התורה הזאת הנה באר התורה שאמר בין פארן ובין תפל כי רוב המצות הם בספר הזה וכן פי’ ככל אשר צוה ה’ אותו אליהם בעבר הירדן במדבר בערבה ואם תבין סוד (השרים) [צ”ל השנים] עשר גם ויכתוב משה והכנעני אז בארץ בהר ה’ יראה גם והנה ערשו ערש ברזל תכיר האמת. י”א כי באחד [באדר] (ס”א בשבט) מת משה ואמר כי התאבלו שלשים יום וישבו שם (שתי) [צ”ל שש] שבתות והראי’ שלהם ויהי בעצם היום הזה כי ביום אחד קרא זה הספר אל כל ישראל ובו מת וזאת איננה ראיה כי בעצם היום הזה הוא על השיר’ והנה כתוב אתה עובר היום את הירדן:
{ג}בעשתי. פירשתיו בפרשת נשא:
{ה}הואיל משה באר. שנים פעלים עוברים דבקים בלא וי”ו וכן חמק עבר והנה משה החל לפרש לבנים שנולדו במדבר מה שאירע לאבותיהם ואמר להם כל המצות גם עשרת הדברים ששמעו אבותיהם מפי השם ישמעום גם הם מפי ציר נאמן:
{ו}בחורב. הוא סיני כאשר אמרתי:
{ז}פנו. עזבו זה המקום: וסעו לכם. דרך הלשון כמו לך לך:
{ט}לא אוכל לבדי. כטעם לא תוכל עשוהו לבדך:
{י}הרבה אתכם. במצרים ונתקיימה הברכה שברך אביכם: וטעם ככוכבי השמים. דרך משל פעמים עם אלף וכן מאה הפך לשון קדר:
{יב}טרחכם. מגזרת היו עלי לטורח ופי’ טרחכם להבין אנשים פתאים המצות: ומשאכם. שבקשו לחם ומים ובשר כמו לשום את משא כל העם הזה: וריבכם. זה עם זה:
{יג}הבו. מלה זרה והיה הה”א ראוי להתנועע בשו”א ופת”ח: וידועים. שהם היו ידועים שיכירום הכל:
{טו}שרי אלפים. פירשתיו:
{טז}שמוע. שם הפועל כמו זכור את יום השבת והוא (יז)תכירו. להכריח הדין למי שיכיר: שמוע שמעו או שמעו שמוע: גרו. כבר פירשתיו:
{יח}אשר תעשון. הם החוקים והמשפטי’ שהורום:
{יט}את כל המדבר. זה אחד עשר יום: וטעם הר האמורי. כי כן כתיב: בשעיר עד חרמה. והטעם שנצא להר האמורי:
{כא}רש. במשקל שב מגזרת ירושה. תחת. כמו ידל כבוד יעקב מפעלי הכפל:
{כב}ויחפרו. כמו לחפור את כל הארץ כי החופר יחפש מה שיש בסתר: אשר נבוא אליהן. בתחלה:
{כג} וייטב בעיני הדבר בעבור שכלכם הסכמתם על זה:
{כה} ויורידו בעבור גובה העץ והאמת בעבור היותם בנגב:
{כז}ותרגנו. כמו ורוגנים ילמדו לקח והוא מבנין נפעל כמו אל תעצבו:
{כט}לא תערצון. כמו לא תפחדון והוא מגזרת והוא מעריצכם והטעם שבר הלב בפחד:
{ל}ילחם לכם. בשבילכם:
{לג}לחנותכם. איננו פעל יוצא כי לא מצאנו מזה הבנין כן: לראותכם. נפתח הלמ”ד ללמד על האות שהוא ה”א ה”א הדעת הנעדרת:
{לו}זולתי. היו”ד נוסף כי נמצא בלא י’: ולו אתן את הארץ אשר דרך בה. היא חברון:
{לז} כבר ביארתי כי אפו הנו”ן מובלע בפ”א והיא בל’ ארמי’ נראית גם הוא מגזרת כי אנפת בי גם בי התאנף ה’. הזכיר כלב בתחלה כאשר פירשתי ואח”כ יהושע:
{לח}העומד לפניך. הוא משרתו:
{לט}אשר לא ידעו היום. באותו היום: טוב ורע. על רובם דבר הכתוב:
{מא}ותהינו. ותאמרו הן ואל תתמה איך יבא פעל נגזר ממלה מדבקת כי כן מלת על גם פן שמצאנו אפונה כאשר פירשתיו וי”א שהוא מגזרת הין והטעם מדה והוא רחוק:
{מד}ויצא האמורי. הוא הכנעני כאשר פירשתי: כאשר תעשינה הדבורים. כי מי שיגע אל ביתם מיד ירדפו אחריו וינשכוהו: ויכתו. פירשתיו מגזרת וכתותי: עד חרמה. מקום או שם הפעל:
{מו}ותשבו בקדש. ברנע ימים רבים. כימים אשר ישבתם. ברגול הארץ ואם טען טוען המרגלים ישבו לבדם הנה כן כמספר הימים אשר תרתם את הארץ:


דברים פרק-ב

{ה}אל תתגרו בם. כמו יגרה מדון כענין תנוע’ ושבוש:
{ו}אכל תשברו מאתם. אם ירצו למכור וי”א כי המלה בתימ’ והטעם כי אין להם צורך למאכל ולמשתה אלה השנים שעברו והעד על כן כי ה’ אלהיך ברכך:
{ט}נתתי את ער. מואב ויתכן שלקחה סיחון וחזרה למואב באחרונה:
{י}האמים. פירשתיו ספר הכתוב כי מואב לקח ער מיד האמים:
{יא}רפאים. פירשתיו:
{יב}החורים. הם בני שעיר החורי:
{טו} ל. המם. מפעלי הכפל מבנין הקל:
{טז}ויהי כאשר תמו. דבק עם וידבר ה’ אלי כמו ויהי ככלות משה לכתוב גם ויהי ביום דבר ה’ ורבים כן והטעם ויהי כאשר תמו הם אמר השם שנעבור את גבול ער:
{יט}וקרבת מול בני עמון. פירוש ובקרבך אליהם: אל תצרם. מפעלי הכפל: ואל תתגר בם. מבנין התפעל מנחי הלמ”ד ה”א:
{כ}זמזמים. מלה מתוקנת על משפט לשון הקדש כמו האחשדרפנים:
{כא}וישמידם ה’. ספר הכתוב כי השם השמיד אחרים מפני המואבים ונתן להם הארץ לירושה כהר שעיר לעשו:
{כג} וטעם עד עזה. כי היא היתה לפלשתים וכבר היתה בין אברהם ובין אבימלך ברית אם תשקור לי ולניני ולנכדי והכתוב ספר כי העוים לקחו עזה:
{כד}החל רש. מירוש’:
{כו}ממדבר קדמות. לפי דעתי הוא הנקרא מדבר מתנה:
{כז}בדרך. הידוע:
{כח}אכל בכסף תשברני ואכלתי. אם הוצרכתי:
{כט}כאשר עשו לי בני עשו. יש מפרשים כי פירושו על אוכל בכסף תשבירני א”כ הוא מה יעשו עם יושבי ער שהם מואבים והכתוב אמר על דבר אשר לא קדמו אתכם והוצרכו לפירוש זה בעבור שאמר מלך אדום לא תעבור בי ולפי דעתי שפירושו על טעם בדרך בדרך נלך כאשר עשו לי בני עשו שסבבו הר שעיר בדרך בדרך וכן כתוב אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר רק המלך שהוא מלך אדום לא עזבם שיעברו דרך מדינתו כי משם היה מקום ארץ כנען קרוב ולכן עברו על ער כי כן כתוב ורבים אמרו הם לא קדמו רק ישראל קנו מהם:
{לא}החלתי. בפתחות ה”א הבנין בעבור אות הגרון וכן העירותיהו בצדק:
{לג}ונך. חסר נו”ן השרש:
{לד}מתם. בני אדם:
{לו}שגבה. מגזרת ונשגב ה’ לבדו:
{לז}אל ארץ בני עמון. שהיא היום בידם כאשר פירשתיו: לא קרבת כליד. מקום כמו יד הירדן:


דברים פרק-ג

{ג}השאיר לו. כל אחד מישראל והוא פעל עבר:
{ד}חבל ארגוב. דברי המתרגם ארמית ידועים וי”א שהוא שם אדם היה בחלקו מירושת אביו זה החבל וי”א כי האל”ף נוסף והוא מגזרת ורגבים ידובקו בדרך רחוקה:
{יא}באמת איש. באמת כל אדם והנה הוא כפול ולא יתכן להיות באמתו כי מה בא הכתוב ללמד ועוד שלא יהיה בצלם אדם כלל:
{יד}יאיר בן מנשה. פירשתיו שהוא מבני יהודה: הגשורי והמעכתי. שני גוים:
{טו}ולמכיר. מפורש:
{טז}תוך הנחל וגבול. שלו וכן והירדן וגבול:
{יח}ואצו אתכם. עם בני ראובן וגד ידבר בעבור שהיו בכלל ישראל אמר אתכם ולא אותם והפך זה ויצו משה את הלוים לקוח את ספר התורה כי אנכי ידעתי את מריך איננו מדבר עם הלוים רק עם כל ישראל ובעבור היות הלוים בכלל דבר אליהם:

קרדיט: סדר אבן עזרא על פרשת דברים שייך ל”תורת אמת”.

פוסטים נוספים באתר

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות
שניים מקרא ואחד תרגום – דברים

{א} אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּֽעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַֽחֲצֵרֹת וְדִי זָהָֽב:  מ  אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
מאמרים חדשים שעלו לאתר
פרשת וישלח | פרשת יהדות
פרשת וישלח

פרשת וישלח פרשת וישלח – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק לב’ ראשון ד וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל עֵשָׂו אָחִיו,

הלכות שבת הגדול | פרשת יהדות
הלכות שבת הגדול

הלכות שבת הגדול שבת הגדול היא שבת שלפני פסח שקוראים אותו שבת הגדול בפני הנס שנעשה בו. התוספות בשבת דף פז‘ מביא בשם ספר שמות

הלכות עונג שבת | פרשת יהדות
הלכות עונג שבת

הלכות עונג שבת הדין שנקרא עונג שבת הוא דין לכבד את השבת בכל דבר שעל ידי זה השבת תהיה מפוארת ומכובדת, כגון לענג את השבת

פרשת ויצא | פרשת יהדות
פרשת ויצא

פרשת ויצא פרשת ויצא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק כח’ ראשון י וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה. יא

פרשת תולדות | פרשת יהדות
פרשת תולדות

פרשת תולדות פרשת תולדות – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק כה’ ראשון יט וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן אַבְרָהָם: אַבְרָהָם, הוֹלִיד

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות