אע"פ שגזרו חכמים על הריקוד בשבת וביום טוב, משום חשש שמא יתקן כלי שיר, מ"מ ביום שמחת תורה התירו לרקוד לכבודה של תורה (מג"א ובאר היטב בשם מהרי"ק ודרכי משה, מיהו בט"ז כתוב בשם הב"י, שההיתר הוא בשעת אמירת הקילוסין).
ברמ"א מובא כי נוהגים להקיף את הבימה שבע הקפות עם הספר תורה, כפי שעושים באמירת ההושענות בחג הסוכות ואומרים מספר פיוטים ובקשות כפי שנדפס במחזורים והכל לכבודה של תורה. ועושים זאת בלילה וביום וכן נהגו לעשות הקפות אף במוצאי שמחת תורה בליווי תזמורת וכלי נגינה ונקרא 'הקפות שניות'.
כיום, המנהג בכל תפוצות ישראל, לרקוד עם ספרי התורה בעת ההקפות בשמחה גדולה לכבודה של תורה (רב האי גאון).
החשיבות של ריקוד לכבודה של תורה
ראוי להתאמץ לרקד ולזמר לכבודה של תורה וכתוב על כך שכל הזהיר בשמחת התורה ביום זה, בטוח שלא תפסק התורה מזרעו (יסוד ושורש העבודה וכ"כ בשלמי חגיגה) וכתוב על דוד המלך שהיה 'מפזז ומכרכר בכל עוז לפני ה" והאר"י ז"ל העיד על עצמו, שהמעלה העליונה שהשיג ברוחניות היתה ע"י שהיה משמח בכל כוחו בשמחה זו.
נהגו להוציא את כל ספרי התורה שבהיכל כדי לרקוד עמהם (רמ"א). מוציאים אפילו ספרי תורה פסולים ואע"פ שבכל יו"ט הם מוקצה, כדין מוקצה מחמת חסרון כיס, מחמת ששומרים עליהם עד שיתקנום, מ"מ לכבודה של תורה התירו (רש"ז אויערבך ורי"י קניבסקי).
המחזיק את ספר התורה יחזיקנו ביד ימין (מהרי"ל) ואפילו איטר יד יחזיקו ביד ימין והטעם ע"ש הפסוק וימינו תחבקני וגם שהתורה ניתנה בימין שנאמר "מימינו אש דת למו" (מ"ב בשם אחרונים) וטעם זה הוא בכלל העניין של התנאה לפניו במצוות. ויכול לסייע ביד שמאל שתתמוך ביד ימין מלמטה (שערי אפרים).
זמן ההקפות הינו זמן שמסוגל להתפלל בו על הילדים והצאצאים שילכו בדרך התורה (בשם רי"ח זוננפלד).
נושאים נוספים באתר
