ברכות הניסים

ברכות הניסים, הן אחת מברכות הראייה או השבח (נס רבים או נס פרטני), אשר נתקנו לאומרם כאשר רואה מקום שנעשה בו נס.

כאשר אדם נמצא או רואה מקום שנעשה בו נס, הרי זה מברך. למשל: ראה את מקום קריעת ים סוף – הרי זה מברך ברכות הניסים. דוגמא נוספת: עבר במקום בו תקף אותו חיה טורפת וניצל, הרי זה מברך. 

את תדירות הברכה מברך אחת ל-30 יום. 

כאשר מדובר על הפעם הראשונה בו רואה האדם את מקום הנס, גם אם טרם חלפו 30 הימים, הרי זה מברך. ומכאן ולהבא יברך כל שלושים ימים.

אם התבלבל בברכות, ובמקום לברך “בורא פרי האדמה” ברך “על העץ”, הרי זה צריך לשוב ולברך את ברכת האדמה. 

אך אם ברך “שהכל” על ירקות ופירות האדמה, הרי זה לא צריך לחזור שהרי “ברכת שהכל” פוטרת את הכל.

לדעת רוב הפוסקים, וכך היא הדיעה המקובלת כיום, שמברכים ברת הניסים עבור יחיד רק כאשר מדובר בנס שאינו טבעי. לדוגמא: אישה שילדה, אינה מברכת שעשה לי נס, משום שזה נס “טבעי”. אולם אדם תקפו חיה טורפת וניצל, הרי זה מברך ברכה זו. 

לדעת רוב הפוסקים, רק אדם אשר לו הנס באופן פרטני מברך “שעשה לי נס במקום הזה”, ואילו אחרים גם שהיו איתו ואינם חוו את הנס, אינם צריכים לברך. 

לדוגמא: אדם אשר תקפו אריה ונכחו באותו המקום מספר אנשים, אולם האריה אינו תקפם, הרי רק האדם שניצל משיניי האריה מברך, ואילו שאר הנוכחים לא. 

כאשר אדם רואה מקום אשר נעשה בו נס לצדיק, הרי זה מברך: “ברוך אתה יהוה אלוהינו מלך העולם, שעשה נסים לצדיקים במקום הזה”.

מה ההגדרה של נס לצדיק? הכוונה לניסים כמו שקרו לחנניה מישאל ועזריה שניצלו מכבשן האש.

מקור הברכה נמצא במשניות ברכות פרק ט’ משנה א’: “הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ בּוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה”.

הראייה לחובת הברכה כאשר רואה מקום שנעשה בו נס, הוא מיתרו שבירך: “בָּרוּךְ יהֵוָהֵ, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם”.