מִזְמוֹר לְדָוִד יְהֹוָה רֹעִי לֹא אֶחְסָר: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי: נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ: גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי: תַּעֲרךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן ראשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה: אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יְהֹוָה לְארֶךְ יָמִים:
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינת מִזְמוֹר שִׁיר: אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ. יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה: לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ. בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים. יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפּט עַמִּים מִישׁר. וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים. יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ. יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים. וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי-אָרֶץ:
גָּבְרוּ חֲסָדָיו עָלֵינוּ וְלֹא כָלוּ רַחֲמָיו מִמֶּנוּ: וַיְדַבֵּר אֵלַי, זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהֹוָה:
אם מברכים בזימון המברך אומר: (בעשרה: רִבּוֹתַי) בָּרֵכוּ:
המסובים עונים: בָּרֵך:
המברך אומר: נְבָרֵך (בעשרה: לֵאלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ:
המסובים עונים: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם, הַזָן אֶת הָעוֹלָם כּוּלוֹ בְּטוֹב, בְּחֵן, בְּחֶסֶד, וּבְרַחֲמִים. וְטוּבוֹ הַגָּדוֹל לֹא חָסַר לָנוּ, וְאַל יְחַסֵּר לָנוּ לְעוֹלָם וָעֶד כִּי הוּא זָן וּמֵזִין וּמְפַרְנֵס לַכֹּל. כָּאָמוּר פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן: וּמֵכִין מָזוֹן לְכֹל בִּרְיוֹתָיו אֲשֶר בָּרָא. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַזָן בְּרַחֲמָיו אֶת הַכֹּל:
נוֹדֶה לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וּנְבָרֶכְךָ מַלְכֵּנוּ כִּי הִנְּחֲלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָה טוֹבָה וּרְחָבָה, בְּרִית וְתוֹרָה, וְעַל שֶהוֹצֵאְתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְדִּיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶלִימַדְתָנוּ, וְעַל חוּקֵי רְצוֹנָךְ שֶהוֹדַעְתָנוּ.
וְעַל כּוּלָם יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אָנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אֶת שְמָךְ כָּאָמוּר וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלוֹהֶיךָ, עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָזוֹן:
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַפֻּרְקָן שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמֻנַּאי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְבַטְּלָם מִתּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם וּמָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וּפוֹשְׁעִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וְעָשִֹיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ. וּלְעַמְּךָ יִשְרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת.
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. בִּימֵי מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר כְּשֶׁעָמַד הָמָן הָרָע עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל וּבִקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לָבוֹז. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם וְהֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת.
רַחֵם יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְרָאֵל עַמֶךָ, וְעַל יְרוּשָלַיִם עִירָךְ, וְעַל צִיוֹן מִשְכַּן כְּבוֹדָךְ, וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָדוֹשׁ, שְׁנִקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִיחָךְ תַּחְזִיר לִמְקוֹמָה בְּיָמֵינוּ:
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַעֲלֶה וְיָבֹא יַגִּיעַ וְיֵרָאֶה יֵרָצֶה יִשָּׁמַע יִפָּקֵד יִזָּכֵר לְפָנֶיךָ זִכְרוֹנֵנוּ, זִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ זִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ זִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵית יִשְרָאֵל לְפָנֶיךָ. לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים.
בראש חודש: בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה
בחול המועד פסח: בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה.
בחול המועד סוכות: בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה בְּיוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה.
לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה. פָּקְדֵנוּ בּוֹ לִבְרָכָה. הוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ. וּמַלְּטֵנוּ בוֹ מִכָּל צָרָה וְיָגוֹן וְשַׂמְּחֵנוּ בוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה כִּי אֵל מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן אָתָּה.
וּבְנֵה אֶת יְרוּשָלָיִם עִירָךְ כַּאֲשֶר דִּבַּרְתָּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, בּוֹנֶה בְּרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם. אָמֵן.
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל, אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, אַדִּירֵנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, קְדוֹשֵנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, הַמֶלֶךְ הַטוֹב וְהַמֵטִיב, שְבְּכֹל יוֹם וָיוֹם הוּא גּוֹמְלֵנוּ חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים וְכֹל טוֹב:
(הָרַחֲמָן יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֵד: הָרַחֲמָן יִשְתַּבַּח עַל כִּסֵא כְבוֹדוֹ: הָרַחֲמָן יִשְׁתַּבַּח בַּשָׁמַיִם וּבָאָרֶץ:)
הָרַחֲמָן יִשְׁתַּבַּח לְדוֹרֵי דוֹרִים:
הָרַחֲמָן יִתְפָּאֵר לְנֵצַח נְצָחִים: הָרַחֲמָן יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד:
הָרַחֲמָן יַסְמִיכֵנוּ עַל הַכָּבוֹד: הָרַחֲמָן יִטַּע הַשָּלוֹם בֵּינֵינוּ:
הָרַחֲמָן יַעֲשֶׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמוֹ:
הָרַחֲמָן יִפְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְלוֹמוֹ: הָרַחֲמָן יָאֵר עֵינֵינוּ וְלִבֵּנוּ בִּמְאוֹר תּוֹרָתוֹ:
הָרַחֲמָן יְזַכֵּנוּ לִיְמוֹת הַמָשִיחַ וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
מַגְדִּיל יְשוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם: כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ, וְדוֹרְשֵׁי יְהֹוָה לא יַחְסְרוּ כָל טוֹב: הוֹדוּ לַיְהֹוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: בָּרוּךְ הָאֵל הַמוֹשִׁיעַ.
מַה שֶּׁאָכַלְנוּ יִהְיֶה לְשָׂבעָה. (אָמֵן). וּמַה שֶּׁשָּׁתִינוּ יִהְיֶה לִרְפוּאָה. (אָמֵן). וּמַה שֶּׁהוֹתַרְנוּ יִהְיֶה לִבְרָכָה. (אָמֵן). כְּדִכְתִּיב וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיּוֹתִרוּ כִּדְבַר יְהֹוָה: בְּרוּכִים אַתֶּם לַיְהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיְהֹוָה וְהָיָה יְהֹוָה מִבְטַחוֹ: יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם: חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַיְהֹוָה: בִּטְחוּ בַיְהֹוָה עֲדֵי עַד כִּי בְיָהּ יְהֹוָה צוּר עוֹלָמִים: וְהַבּוֹטֵחַ בַּיְהֹוָה חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ.
בתורה נאמר "ואכלת ושבעת וברכת". ותיקנו חז"ל שיהיה מברך ברכת הודאה לה' על המזון, על הלחם, על ההנאה ועוד.
מהתורה צריך רק אם שבע שהרי נאמר "ואכלת ושבעת וברכת", אבל חכמים תיקנו שיהיה מברך גם אם אכל כזית. שהרי ברכה זו הינה הודאה על הלחם שנתן לנו ועל כך שנהנה מאכילת הלחם.
תקנו חז"ל שיהיה נוטל מים אחרונים קודם ברכת המזון. לכך שתי סיבות:
אם שכח לברך ולא עברו 72 דקות (שעה ו-12 דקות) מזמן הסעודה, הרי זה יכול לברך.
אם עברו 72 דקות מגמר הסעודה, הרי זה פספס ועל כך נאמר בספר משלי "והמעוות לא יוכל לתקון".
מקור ברכת המזון הינו מהתורה שנאמר בחומש דברים פרק ח' פסוק י': "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ"
הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש
