חסידות בעלזא נחשבת לאחרת החסידויות הגדולות בעולם, ומונה כיום כעשרת אלפים משפחות, אשר פזורות בקהילות רבות ברחבי הארץ והעולם. מרכז החסידות נמצא בקריית בעלזא בירושלים, בבית מדרש ענק, מהגדולים והמפוארים בעולם. החסידות הוקמה בתחילת המאה ה-19, על ידי האדמו"ר רבי שלום רוקח, 'השר שלום', שהיה אחד מגדולי תלמידי החוזה מלובלין.
בתקופה מאוחרת יותר, כאשר נתמנה רבי שלום רוקח לרב העיירה בעלז, יכל להפיץ את תורתו. תחילת דרכה של החסידות היתה בבניין בית הכנסת הגדול במרכז העיירה. רבי שלום באופן אישי גיבל מלט ובטון והניח לבנה על גבי לבנה. לפני תחילת בניית בית הכנסת, היה האדמו"ר ער במשך אלף לילות, בהם עסק בלימוד תורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו אליהו הנביא, למד איתו את כל התורה כולה, ובסוף למד איתו את הלכות בית הכנסת. דבר זה הוא שהמריץ את האדמו"ר לעסוק דווקא בעניין זה. גם צאצאיו ממשיכי מורשתו עד עצם היום הזה המשיכו לעסוק בבניין ושכלול בית הכנסת בעיירה בעלזא, והיום בירושלים.
האדמו"ר הראשון, רבי שלום רוקח חזה ואמר כי "בעלז תהיה פינה של תורה ויראת שמים עד ביאת המשיח".
שושלת בעלזא לדורותיה
סיפורה של החסידות שזור בהסטוריה היהודית עד לימינו אנו.
לאחר פטירת רבי שלום החליף אותו בנו, האדמו"ר השני של חסידות בעלזא, רבי יהושע רוקח, ובימיו הפכה החסידות לאחת הגדולות בעולם, עם רבבות חסידים, שהיו פזורים בעיקר באזור גליציה והונגריה. בתקופה זו החלה להטיל אימים בישראל תנועת ההשכלה והרפורמה, ורבי יהושוע נודע במלחמותיו מול הרפורמים ותנועת ההשכלה, ולשם כך ייסד את עיתון 'קול מחזיקי הדת', וכן את תנועת 'מחזיקי הדת' של בעלזא.
תנועה זו ליכדה את ציבור החסידים שומרי המצוות מאזור הונגריה וגליציה בכדי להתמודד מול רוחות ההשכלה והרפורמה.
עם זאת, במישור הפרטי נהג רבי יהושע לקרב כל יהודי, אף את אלו הרחוקים משמירת תורה ומצוות, והיה נחשב לאוהב ישראל אמיתי. הוא טען כי "כשם שאנו עמלים לתרץ רמב"ם מוקשה, כך מצווה לתרץ (ללמד זכות) על כל יהודי מוקשה".
לאחר 40 שנות כהונה כאדמו"ר, החליף את רבי יהושוע האדמו"ר השלישי של חסידות בעלזא, רבי יששכר דב רוקח שנודע בגאונותו ובגדלתו יוצאת הדופן בתורה. בזמן כהונתו התחוללה בעולם מלחמת העולם הראשונה, ובתקופה זו הפך בית הכנסת לבית חולים שדה לחיילים. רק בסיומה של הצלחמה, יכל הרבי להמשיך לפעול ולקרב יהודים אל חיק היהדות.
האדמו"ר הרביעי של החסידות, רבי אהרון רוקח, מונה מיד לאחר פטירת אביו בשנת 1926. בתקופה זו התחוללה השואה, בה נספו מרבית חסידי בעלז.
בתקופה זו, רבי אהרון שהיה אב לשמונה ילדים בעצמו, איבד את כל משפחתו. הוא עצמו זכה להנצל מציפורני הנאצים יחד עם אחיו, הרב מרדכי רוקח. לאחר שהצליחו לברוח, הגיעו רבי אהרן ואחיו להונגריה וחיו בה במשך מספר חודשים, אולם גם שם בערה האדמה מתחת לרגליהם. הגסטאפו הגרמני, אשר עקב אחריהם, דרש מממשלת הונגריה להסגירם בחזרה לשלטונות הנאציים. בדיוק באותו זמן הצליחו שני האחים להשיג סרטיפיקטים (אישורים שסייעו להם לברוח ולעלות לארץ ישראל), וברחו מהמקום, במטרה להגיע לארץ ישראל. הם עברו דרך רומניה, בולגריה, יוון, אינסטנבול ובירות, ובט' בשבט תש"ד (בשנת 1944) זכו להגיע ארצה.
בבואם לארץ ישראל, התיישבו בתל אביב, הקימו בית כנסת ולאט לאט גיבשו קהילה מחודשת של חסידים משאירת הפליטה.
חתונת בעלזא: החתונה החרדית הגדולה בהיסטוריה
למעלה מעשר שנים היה האדמו"ר חשוך ילדים, עד לשנת תשל"ו (1975), בה נולד בנו יחידו, רבי אהרן מרדכי רוקח. בן זה זכה ל-13 ילדים, ובשנת תשע"ג (2013) בא בנו בכורו בברית הנישואין, באירוע שהוכתר כ"חתונה החרדית הגדולה בהיסטוריה". חתונה זו, הייתה הפעם הראשונה בה נישא נכד של אדמו"ר בחסידות לאחר השואה, והיא ביטאה עבור החסידים את הניצחון על הגרמנים הנאצים, ואת התחושה ש"כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ".
פועלה של חסידות בעלזא בימינו
בימינו, הקהילות החסידיות בארץ ובחו"ל גדלו והתרחבו, וכחמש שנים לאחר סיום המלחמה, הוקמה ישיבה של בעלזא. עם פטירת האדמו"ר, עלתה השאלה מי ירש את מקומו, שכן רבי אהרון לא הותיר אחריו בן יורש, והיחיד שנותר מבני משפחתו היה בן אחיו, הילד יששכר דב. משום כך, החסידים החליטו פה אחד כי בתקופה הקרובה לא יכהן אדמו"ר, עד אשר יגדל הילד.
בהיותו בן 18 שנים בלבד, מעט לאחר חתונתו, הוכתר רבי יששכר דב רוקח כאדמו"ר החמישי של החסידות. במהלך השנים, טיפח האדמו"ר את החסידות: הקים בירושלים את קריית בעלזא הידועה, ובנוסף הוקם במקום בית המדרש הגדול, המזכיר במראהו את בית הכנסת בעיירה בעלזא שבגליציה. במתחם יושבים אלפי צעירים ומבוגרים ועוסקים בלימוד התורה לאורך כל שעות הימממה כמעט. מבנה ייחודי זה כולל בתוכו את משרדי החסידות, אולמות בית כנסת, אולמות לעריכת טישים, ספריה תורנית, מקווה טהרה, אולם חתונות וחדרי לימוד. בנוסף, קיימת במתחם מאפיית מצות ומוקד הצלה.
האדמו"ר שקד גם על בניית וביסוס מוסדות חסידות בעלז, בהם תלמודי תורה, ישיבות, בתי ספר לבנות, בית דין של החסידות, מערכת הכשרות של חסידות בעלזא ועוד. ביוזמתו ובעידודו הקימו חסידיו מוסדות וארגונים שונים, בהם 'עזרה למרפא' ו'אהבת חסד'. ארגון ייחודי נוסף אשר יצא מקרב החסידות, הוא ארגון 'צהר', הפועל לקירוב רחוקים, ומפעיל חוגי בית, סמינרים, קעמפים לילדים ועוד. ארגון זה פועל בהיקף נרחב מאד, וזוכה לתת מענה לצמא הרב העולה מקרב כלל הציבור. כהשלמה ל'צהר', הוקמה בחסידות ישיבה לחוזרים בתשובה בשם /תורה ואמונה', אשר עם הזמן הולכים ומתערים בה בעלי תשובה רבים.
חסידי בעלז המוכרים ביותר בימינו הם הרב אלימלך פירר, הידוע בייעוץ הרפואי הייחודי שהוא מעניק לפונים, חבר הכנסת ישראל אייכלר מטעם יהדות התורה, וכן בעלי מנגנים מפורסמים דוגמת הרב יוסף צבי ברייער, שלמה קאליש, ירמיה דמן ועוד.
