{יח}שופטים. סמך שופטים לרגלים לומר שהרגלים ע"פ השופטים ועוד כי הם מעשים להביא הנדרים ברגלים כדאמרינן אזהרה לב"ד שיעשוך. ועוד כי השופטים מזהירים העם שלא לחטוא ברגלים כדאמרינן סקבא דשתא ריגלא: כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך. י שופטים. שהשופטים היו מצווין לתת למי שהוא עני. ד"א אשר נתן לך שופטים כלומר ל. תן לשופטים כענין שנאמר לתת מנת וגו' למען יחזקו בתורת ה': איש כמתנת ידו. שופטים. רמז שממשכנין על הצדקה: שלש פעמים. וסמיך ליה שופטים שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל: שופטים. בגי' ע' סנהדרין. שפטים. בג. מ' מכשף שמעמידין שופטים בעלי כשפים שיודעים לבטל הכשפים. שופטים. תגין למעלה ולמטה יראה הדיין כאלו חרב מלמעלה וגיהנם פתוחה מלמטה: תתן לך. ולא לעכו"ם. מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל חקיו ומשפטיו בגי' דיוקי משפטיו: בכ 'ל שעריך. בכל מה שאתה משער ממון חבירך הן למסים הן להטיל לצדקה: 'לשבטיך ושפטו. לומר שמצוה לשופט לשפוט שבטו. ושפטו. אותיות ופשוט. הי חביב עליך דין של פשוט לדקדק בו כדין של מאה מנה. שופטים. ושפטו. משפט. הרי ג' שדיני ממונות בשלשה:
{כא}אשרה. בגימ' דיין שאינו הגון שכל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשרה אצל המזבח: אשרה כל עץ אצל מזבח. בגי' רשע אצל צדיק:
{כב}אשר שנא ה' אלהיך. וסמיך ליה לא תזבח לרבות רובע ונרבע מוקצה ונעבד:,
דברים פרק-יז
{א}כל דבר רע כי תועבת. לוסר לך כל המנבל את פיו נקרא תועבה ושנאוי: כל דבר רע. וכתיב בתריה איש או אשה אשר יעשה את הרע וגו' וילך ויעבוד אלהים אחרים לומר שהדיבור והמחשבה בעכו"ם מצטרפים למעשה:
{ו}על פי שנים עדים. פ"א כפולה לומר דוקא מפיהם ולא מפי כתבם: יומת המת. הרשעים בחייהם נקראים מתים:
{ח}כי יפלא. פ"א כפולה ועקומה לו' במופלא שבב"ד ואינו חייב כי אם בתורה שבע"פ. ב"פ השופט בפרשה שהם בגי' שבעים סנהדרין שצריך שימרה על ב"ד הגדול:
{יג}וכל העם ישמעו ויראו. וסמיך ליה אשימה עלי מלך שכן כתיב במלך כל איש אשר ימרה את פיך: ולא יזידון עוד. וסמיך ליה אשימה עלי מלך שכן אמר דוד להכרית מעיר ה' כל פועלי און:
{יד}כי תבוא. בגימ' בימי שמואל: וישבתה. מלא ה"א לאחר ה' דורות שאלו מלך: ככל הגוים אשר סביבותי. ולכך שאלו מלך בימי שמואל כי עד עתה לא היה לפלשתים מלך אלא סרנים. אחר פרשת עכו"ם ואשרה כתיב פרשת מלך לומר שהמלך מצווה להסיר האשרות ולבער עכו"ם:
{טו}שום תשים עליך. בגי' שלשים מעלות. לומר שהמלכות נקנית בל' מעלות: מקרב אחיך. בגימט' משבט יהודה:
{כ}לבלתי רום לבבו מאחיו. הפ' מתחיל ומסיים בל' רמז שיצא מלכות מיהודה ששמו עולה ל' ול' מעלות במלכות ודוד בן ל' שנה במלכו ולכך אמר שירה שמתחלת בל' והוא למנצח לעבד ה' לדוד:למען יאריך ימים. מלך שמלך בן ל' יאריך ימים ולא שאול. ולכך סמך לא יהיה לכהנים ואחריו פרשת אוב דמשום מעשה דנוב עיר הכהנים ומשום ששאל באוב נטרד ממלכותו:
דברים פרק-יח
{א}לא יהיה לכהנים. סמך לפרשת מלך כי על פי כהן גדול המלך הוא נמשח והקדים מלך שגדול הוא ממנו ועוד רמז שעל הנשיא יהיה העולה והמנחה והנסך ועור מה כהן ולוי נוטלין מעשר כך המלך צאנכם יעשר: אשי ה' ונחלתו. וכתיב בתריה וזה יהיה משפט הכהנים דכהנים משלחן גבוה קא זכו: הלוים. בגימ' אדנ"י הוי"ה וזהו ה' הוא נחלתו:
{ד}ראשית דגנך. בגי' משתמרת: גז. ב' במסורה גז צאנך כמטר על גז והיינו דאמרינן שצריך ליתנו לו כשהוא מלובן וזהו כמטר על גז שיהא מלובן ולא צואי אז ראשית גז צאנך תתן לו:
{ו}וכי יבא הלוי. בגימ' זהו הכהן:
{ח}כחלק. ב' במסורה חלק כחלק יאכלו כחלק היושב על הכלים ראמרינן כהן בעל מום חולק בקדשים אף על פי שפסול בעבורה והי. נו לפי שיושב על הכלים:
{ט}כי אתה בא. סמך כאן שואל אוב לומר שהמלך שואל באורים ולא באוב:
{י}קסם קסמים מעונן ומנחש. קסם בגימ' אוחז במקלו. מעונן בגימ' אוחזי העינים: מנחש. נוטריקון מפיו נפלה חת. כה שלי ד"א מקל נחש חולדה שועל:
{יג}תמים. ת' גדולה שאם תלך בתמימות כאילו קיימת מאל"ף ועד תי"ו:
{טו}נביא מקרבך. הפסוק מתחיל ומסיים בנו"ן לומר שידע נו"ן שערי בינה ויש בו י' תיבות לומר שתשמע לו כמו ליו"ד הדברות: כמוני. בגי' ענו. תשמעון. ב' במסורה אליו תשמעון כקטן כגדול תשמעון לומר אחד קטן ואחד גדול שמע אליו:
{טז}ככל אשר שאלת. ככל עולה ע' לומר ששמעתי לשאלתכם ושמתי עליכם ע' זקנים וגם כאשר ישאלו ישראל נביאים יותן להם נביאים:
{יח}נביא אקים להם. בגימטריא זהו ירמיהו זה הוכיחן וזה הוכיחן וכו' כדאיתא בפסיקתא:
דברים פרק-יט
{ג}ושלשת. ב' במס' ושלשת את גבול ארצך ושלשת תרד מאד רמז למה שאמרו דרך ירידה גולה דרך עלייה אינו גולה וזהו תרד שהרגו דרך ירידה אז ושלשת שילך אל ערי מקלט:
{ז}שלש ערים. לומר שחזקות היו ערי מבצר שלא יבא עליהם גואל הדם בחיל:
{יד}סמך. לא תסיג גבול' רעך לרוצח. שלא תאמר הואיל ומותר להרוג הרוצח אסיג גבולו שלא יהא ממונו חמור מגופו: מישראל וטוב לך. לא תסיג. דבעון מסיג גבול נחרב הבית דכתיב הוי מגיעי בית בבית: לא תסיג גבול. אזהרה לב"ד שלא יחליפו אחת מערי מקלט בעיר אחרת: לרשתה. וסמיך ליה לא יקום עד אחד באיש. שאינו יכול להעיד עד כאן גכול תחומך והיינו ממון: לכל עון. היינו נפשות: לכל חטאת. היינו קרבן. למעלה כתיב על פי שנים עדים דהכא איירי בממון ואין מאיימין עליהם כל כך כמו בנפשות:
{יז}הריב. ב'. אשר להם הריב לפני התגלע הריב נטוש זה"ש משבא לפניך הדין ואתה יודע להיכן הדין נוטה אי אתה רשאי לבצוע דמשעמדו האנשים אשר להם הריב ודרשו השופטים וגומר שישפטו ביניהם אבל לפני התגלע הריב נטוש:
{כא}יד ביד רגל ברגל. וסמיך ליה כי תצא למלחמה. לומר מחוסרי אבר אין יוצאין למלחמה:
דברים פרק-כ
{ח}הירא. ב' במס'. הירא ורך הלבב הירא את דבר ה' זהו שאמרו הירא מעבירות שבידו כדכתיב הירא את דבר ה':
{כ}מלחמה עד רדתה. בגי' זהו אף השבת:
דברים פרק-כא
{א}כי ימצא חלל. סמך לפרשת מלחמה שבשעת מלחמה דרך למצא חללים: באדמה. בגי' בגלוי:
{ב}ומדדו. ב' דין ואידך ומדדו את תכנית שמודדין מראשו שהוא עיקר תכונת האדם: אשר. אותיות ראש שמודדין מראשו: אשר סביבות החלל. בגימטריא בראשו של הרוג:
{ג}לא עבד בה ולא משכה בעול.
{ד}לא יעבד ולא יזרע. הרי ד' מצות לספר על ד' רוחות העולם וכן ד' פעמים חלל וד' פעמים עגלה בפרשה:
{ז}לא שפכה. כתיב בה"א שלא נגענו בו בחמשה אצבעותינו ועוד כי הנפש יש לה ה' שמות ולכן נתן דוד ליואב ה' קללות כשהרג לאבנר זב ומצורע וכו':
{ח}כפר לעמך ישראל. מכאן שכל ישראל ערבים זה לזה: כפר לעמך ישראל אשר פדית. ר"ת בגי' זה הכהנים:
קרדיט: סדר בעל הטורים על פרשת שופטים שייך ל"תורת אמת".
