בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות

בעל הטורים על פרשת עקב

{יב}והיה עקב. לעיל מיניה כתיב היום לעשותם וסמיך ליה עקב כלומר היום לעשותם אבל שכרם בעקב פי’ בסוף. עק”ב תיבות יש כיו”ד הדברות הראשונות וזהו בשמרם עקב רב אם תשמור עקב תזכה למה רב טובך אשר צפנת. עקב עשה תורתך קבע. עקב ענוה למוד מן העקב הזה שהולך אחר הרגל דרך ענוה ולפיכך אינו נוגף כמו אצבעות הרגלים: המשפטים. פ”א כפולה שיש לפשפש ולחקור אחר עומק הדין. תשמעון ושמרתם ועשיתם. ג’ כנגד מקרא משנה תלמוד. ושמר ה’ אלהיך לך. אם עקב תשמעון ישמור לך הברית שנא’ באכרהם עקב אשר שמע אכרהם בקולי וישמור וגו’: ושמר. בגי’ לעתיד לבא:
{יג}ואהבך. בזכות אברהם שנא’ בו זרע אברהם אוהבי: וברכך. בזכות יצחק שנאמר בו ויברך אלהים את יצחק: והרבך. בזכות יעקב שנא’ בו פרה ורבה. הפסוק מתחיל בוי”ו ומסיים בכ”ף וכן ויתן לך האלהים מטל השמים הברכות שבירך יצחק ליעקב מתחילין בוי”ו ומסיימין בכ”ף שיהיו לך כל אותן הברכות:
{יד}ברוך תהיה מכל העמים. הפסוק מתחיל בב’ ומסיים בכ”ף לומר בזכות התורה שיש בה כ”ב אותיות: לא יהיה בך עקר ועקרה. בגימטרי’ בדברי התורה:
{טו}כל חלי. עולה צ”ח שיסיר ממך צ”ח קללות:
{יח}זכר תזכר. חסר וי”ו לומר שתזכור מה שעשה לשש מאות רכב בחור:
{יט}המסות הגדולות. כל האלפא ביתא בזה הפסוק חוץ מכי”ת רמז כי עוד יעשה פעם שנית נפלאות כימי צאתך מארץ מצרים:
{כ}את הצרעה. בגימ’ שתים היו: עד אבד. חסר וי”ו ועולה ז’ שיאבד הז’ עממין: מפניך. פ”א כפולא לומר מפניך ומפני שלוחך:
{כא}אל גדול ונורא. ולא אמר גבור אלא הזכיר גדול כנגד אברהם דכתיב ביה האדם הגדול. ונורא כנגד יעקב דכתיב ביה מה נורא המקום הזה. והזכיר אלו שמצינו שנלחמו אברהם עם המלכים ויעקב כנגד לבן ועשו אבל לא מצינו ביצחק שנלחם:
{כג}והמם. ב’ במסורה והמם מהומה גדולה והמם גלגל עגלתו וגומר מלמד שעשה להם כמו למצרים דכתיב בהו ויסר את אופן מרכבותיו:
{כה}פסילי אלהיהם תשרפון באש. וסמיך כי חרם הוא ולכן דן יהושע את עכן שעבר על החרם בשרפה:
{כו}כי חרם הוא. וסמיך ליה כל המצוה לומר שהעובר על החרם כעובר על כל המצות וחרם אותיות רמ”ח שנפרעין מרמ”ח איבריו ואם יחזור בתשובה יהיה רחם וזהו ברוגז רחם תזכור:


עקב פרק-ח

{א}לאבותיכם. וסמיך ליה וזכרת את כל הדרך לומר שתזכור דרך שהלכו בו אבותיך ותלך בו גם אתה:
{ג}ויאכילך את המן למען הודיעך. מלמד שבאכילת המן ניתן להם דעה וכן בעזרא הוא אומר (ע”ש וצ”ע) ומנך נתת להם להשכילם וזהו לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן: על ה. לחם. ב’ דין ואידך והקרבתם על הלחם שבזכות הקרבנות העולם ניזון: יחיה האדם. וסמיך ליה שמלתך לא בלת’ רמז למה שאמרו שעומדים בלבושיהם ק”ו מחטה וזהו כשיחי’ האדם שמלתך לא סלתה:
{ד}ארבעים שנה. וסמיך ליה וידעת עם לבבך רמז עד מ’ שנה לא קם אינש אדעתא דרביה וכן בן ארבעים לבינה. ולבבו יבין לבבו עולה מ”ם וכן ג”כ הלב באמצע הגוף כמו מ”ם שהוא באמצע הא”ב:
{ה}מיסרך. תגין על המ”ם לומר שהנשמה נוצרה במ’ יום והתורה נתנה במ’ יום ואם לא תשמור התורה שנתנה למ’ יום מיסרך ונוטל ממך נשמתך שנוצרה במ’ יום:
{ו}ללכת בדרכיו. בגי’ ללמוד תורה. וליראה אותו. למה כי ה’ אלהיך מביאך אל ארץ טובה ולא תהיה כפוי טובה:
{ח}ארץ חטה ושעורה. י’ תיבות בפסוק לכך צריך ליתן י’ אצבעות בפת בשעת ברכה ועוד כנגד י’ מצות שנעשו בפת לא תחרוש לא תזרע כלאים לקט שכחה פאה לא תחסום תרומה ומעשר ראשון ושני וחלה:
{ט}תחסר. ג’. דין ואידך וצפחת השמן לא תחסר ובטן רשעים תחסר אף ע”פ שזה נאמר בא”י הצדיקים בכ”מ לא יחסרו לחם שהרי אליהו הלך לצרפת ושם אמר לה לא תחסר אבל הרשעים בכ”מ תחסר להם: לא תחסר. תגין על הרי”ש לומר שהיא ראש עפרות תבל:
{י}ואכלת ושבעת. וסמיך ליה פן תשכח וגומר שצריך להזכיר יום המיתה בברכת המזון ולכך תקנו הטוב והמטיב על הרוגי ביתר שנתנו לקבורה: ואכלת. וברכת. היינו ברכת המזון וכן נמי צריך לברך לפניו פי’ ואכלת ושבעת וברכת כבר שאסור לאדם ליהנות מן העוה”ז בלא ברכה שנאמר לה’ הארץ ומלואה אבל לאחר שבירך הוא משלו שנאמר והארץ נתן לבני אדם וזה אמרתי לה’ אדני אתה טובתי בל עליך מכיון שהדיתי לה’ אין הטובה משלך: ואכלת. בגימטריא זהו בכזית:
{יב}ובתים. ד’ במס’ דין ואידך בתים מלאים כל טוב. וחמדו שדות וגזלו בתים ונשאו. ובתים מאין אדם. אם תשמור מצותיו תמצא בתים מלאים כל טוב ובתים טובים תבנה אבל אם רם לבבך ותגזול שדות ובתים אז ובתים מאין אדם:
{יג}ובקרך וצאנך ירביון וכסף וזהב. סמך כסף וזהב לצאן לומר לך הרוצה שיעשיר יעסוק בבהמה דקה ומ”מ כתיב ירבין חסר וי”ו לומר לך שאם מרעה בשדות אחרים נכסיו מתמוטטין:
{טו}נחש שרף ועקרב וצמאון. בגימ’ בכשדים בפרס במקדון ובשעיר:
{כ}כגוים. ג’ כגוים אשר ה’ מאביד אם לא נהיה כגוים ויקטירו שם כגוים מדה כנגד מדה בשביל ויקטירו שם כגוים ואמרו אם לא נהיה כגוים ע”כ כגוים אשר ה’ מאביד מפניכם כן תאבדון:


עקב פרק-ט

{ד}הביאני. ד’ במסודה בצדקתי הביאני ה’. במראות אלהים הביאני אל ארץ ישראל. הביאני אל בית היין. הביאני המלך חדריו. זהו שדרשו חז”ל שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל וזהו במראות אלהים הביאני שכלם היו נביאים וזכו למראה וכן במתן תורה הביאני אל בית היין פי’ לפני הר סיני ונתן לי התורה שנדרשת בשבעים פנים הביאני חדריו והראני השמים ושמי השמים:
{ז}את אשר הקצפת. פ”א כפולה לומר קצף אחר קצף:
{ט}ואשב בהר. בגימטריא לתלמודו:
{י}ועליהם ככל. הדברים. בגימטריא זה תלמוד:
{יב}הוצאת ממצרים. פי’ מהעיר צוען ובכ”מ שאומר מארץ מצרים פירוש מכל הארץ:
{יז}ואשלכם. חסר י’ שפרתו י’ הדברות מהם:
{יט}יגרתי. ד’ דין ואידך העבר חרפתי אשר יגורתי. ואשר יגורתי יבא לי. יגורתי כל עצבותי ידעתי כי לא תנקני. יגודתי מפני האף והחמה. והתפללתי שתעביר חרפתי פן יאמרו הארץ וגו’ ואשר יגורתי יבא לי’ פי’ לי לבדי כי אע”פ ששמעת תפלתי על ישראל לא תנקני ותמיתני במדבר ולא אכנס לארץ:
{כא}לעפר. ג’ במס’ אשר דק לעפר. וידק לעפר. הדק לעפר ביאשיהו כשביער העכו”ם והיינו דאמרינן בע”ג מפרר וזורה לרוח:
{כד}ממרים הייתם. הפסוק מתחיל במ”ם ומסיים במ”ם לומר לך שכל מ’ שנה שהייתם במדבר ממרים הייתם:
{כו}אדני אלהים אל תשחת. מאדני עד ובזרועך הנטויה שהוא סוף התפלה נ”ח תיבות שמצא חן לפניו ושמע תפלתו וזהו בורא ניב שפתים נוב כתיב:


עקב פרק-י

{ו} ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן. סמך מיתת אהרן לשבירת הלוחות לומר לך קשה מיתת הצדיקים כשבירת הלוחות וגם ת”ח שמת הכל נעשין קרוביו שצריכין לקרוע עליו כמו על ספר תורה שנשרף ועוד סמך ואשים הלוחות בארון אצל מיתת אהרן לומר ס”ת שבלה קוברין אותה אצל תלמיד חכם לומר קיים זה מה שכתוב בזה: ויקבר. ויכהן. מיתת צדיקים מכפרת כבגדי כהונה:
{ז}משם נסעו הגדגדה. הפסוק מתחיל במ’ ומסיים במ’ לומר שכל מ’ שנה היתה הבאר עמהם:
{ח}בעת ההיא הבדיל ה’ את שבט הלוי. סמך כאן לומר שהלוים החזירו את ישראל: סמך מים ללשאת את הארון ולברך לומר שצריך ליטול ידיו כדי לישא כפיו:
{י}לא אבה. ג’. דין ואידך לא אבה לי לא אבה יבמי קרי ביה לא אבה אלא יבמי (עי’ יבמות קי) כדכתיב כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו:
{יא}קום לך למסע. ג’ תגי”ן על קו”ף שאזכור להם זכות אברהם שאמרתי לו קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה: אשר נשבעתי לאבותם לתת להם. וסמיך ליה ועתה ישראל מה ה’ אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה לומר לך שהאבות היו יראי ה’:
{יב}מה ה’ אלהיך שואל מעמך. מה בא”ת ב”ש י”ץ ששואל ממך ק’ ברכות בכל יום ויום ויש בפסוק ק’ אותיות (ע’ מנחות מג) וכן ממך עולה ק’. ועתה ישראל. ב’ דסמיכי הכא ואידך ועתה ישראל שמע אל החקים כנגד ב’ תורות תורה שבכתב ותורה שבע”פ:
{יד}הן לה’ אלהיך. הפסוק מתחיל ומסיים בה”א לומר שבה”א נברא העולם וכנגד ה’ חומשי תורה. וי’ תיבות בפסוק לומר לא ירדה שכינה למטה מעשרה: הארץ וכל אשר בה. וסמיך ליה רק באבותיך. לומר שהארץ וכל אשר בה לא נבראה אלא בזכות האבות: רק באבותיך מיעוט הוא שגם עליהם יש דין. אברהם במה אדע. יצחק אהב את עשו. יעקב אמר נסתרה דרכי מה’. סמך לרק באבותיך ומלתם לומר שתמולו ערלת הלב כמו שעשו האבות:
{יח}ואוהב. ב’ ואוהב גר ואוהב חמס שנאה נפשו אוהב את הגר אבל האוהב חמס שנאה נפשו:
{כ}את ה’ אלהיך תירא. תיר”א בגימטריא תורה:
{כב}בשבעים נפש. הפסוק מתחיל ומסיים בבי”ת לומר שיעקב הזהירם שידבקו איש בביתו ולא יתערבו במצריים ולכך נקראו בית יעקב:


עקב פרק-יא

{ד}ויאבדם. ב’ ויאבדם ה’ עד היום. משגיא לגוים ויאבדם. זהו שיש במדרש שנדמה לפרעה לסוסיא נקבה כדי למשכו בים לאבדו זהו משגיא לגוים ויאבדם:
{יב}מרשית השנה. אותיות מתשרי: סמך עיני ה’ אלהיך בה לוהיה לומר אם שמוע תשמע עיני ה’ אלהיך בה כי כמים הפנים לפנים: ועד אחרית שנה.
{יג}והיה אם שמוע. לומר אם תשמעו עד אחרית השנה יתן הגשמים בזמנם ובמקום שצריך להם ואם היו צדיקים בתחלת השנה והקב”ה גזר עליהם גשמים וסרחו מורידן במדברות ובימים: בכל לבבכם ובכל נפשכם. ונתתי מטר. לומר שאין נענין על המטר אלא עם כן יכוונו להתפלל בכל לב:
{יד}בעתו. בגימ’ בלילות:
{טז} לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם. ז’ ממי”ן בס”ת וכנגדן פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי ז’ יודין בס”ת לומר כל המודה בעכו”ם ככופר בעשרת הדברות שנתנו למ’ יום וכן ז’ ממי”ן כי ז’ מומין כתיבי בעכו”ם פה להם ולא ידברו וגומר:
{כ}וכתבתם על מזוזות ביתך. וסמיך ליה למען ירבו שע”י המזוזות לא יבא המשחית אל בתיכם. וסמיך ליה אם שמור תשמרון על שם ה’ שומרך ה’ צלך על יד ימינך:
{כא} על הארץ ט”פ על הארץ בזה הספר כנגד ט’ שבטים שנטלו חלק מעבר לירדן:
{כב}כי אם שמר. בגי’ תורה:
{כד}כל המקום אשר תדרוך. וביהושע כל מקום חסר ה”א שה’ שבטים לא הוריש יהושע:
{כה}ומוראכם. ב’. דין ואידך ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ מלמד כשנכנסו ישראל היה מוראם אף על חית הארץ כדכתיב והשבתי חיה רעה מן הארץ וכענין שנאמר לימות המשיח ונער קטן נוהג בם:

קרדיט: סדר בעל הטורים על פרשת עקב שייך ל”תורת אמת”.

פוסטים נוספים באתר

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות
שניים מקרא ואחד תרגום – פרשת עקב

{יב} וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַֽעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶֽת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַֽאֲבֹתֶֽיךָ:  מ  וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה

קרא עוד »
תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות
תרגום יונתן על פרשת עקב

{יב} והיה עקב וִיהֵי חוֹלַף דִּי תְקַבְּלוּן יַת דִּינַיָא הָאִילֵין וְתִנְטְרוּן וְתַעַבְדוּן יַתְהוֹן וְיִנְטַר יְיָ אֱלָהָכוֹן לְכוֹן יַת קְיָימַיָא וְיַת חִסְדָא דִי קַיֵּים לְאַבְהַתְכוֹן: {יג} וִירַחֲמִינְכוֹן וִיבָרְכִינְכוֹן וְיַסְגִינְכוֹן

קרא עוד »
דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות
דעת זקנים על פרשת עקב

{יב}והיה עקב תשמעון. פירש”י מצות שאדם דש בעקביו כלו’ מצות קלות וזהו שאמר דוד למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני. אמר דוד ממצות חמורות שבתורה

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
פרשת ראה | פרשת יהדות
פרשת ראה

פרשת ראה פרשת ראה המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת ראה פרק יא’ ראשון (כו) רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם

פרשת עקב | פרשת יהדות
פרשת עקב

פרשת עקב פרשת עקב המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת עקב פרק ז’ ראשון (יב) וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת

פרשת ואתחנן | פרשת יהדות
פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן פרשת ואתחנן המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת ואתחנן פרק ג’ ראשון (כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת

הלכות תפילין

מצוות תפילין, היא מצווה מהתורה כמו שנאמר “וקשרת לאות על ידך והיו לטוטפות בין עינך”. ולכן מחויב אדם להניח תפילין בכל יום, וחייב שיהיו עליו

הלכות מעלית חשמל בשבת

מעלית חשמל שבת היא פיתוח ישראלי בעקבות בנייה של בניינים רבי קומות, ומהם מתגוררים לא מעט דיירים שומרי שבת ולא מעוניינים לחלל השבת המציאו מנגנון

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות