בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות

בעל הטורים על פרשת בראשית

{א}בראשית ברא. בגימטריא בראש השנה נברא (העולם), בראשית נוטריקון בראשונה ראה אלהים שיקבלו ישראל תורה. בראשית ברא אלהים ס”ת אמת מלמד שברא העולם באמת כמו שנאמר ראש דברך אמת וכן יש הרבה פסוקים ס”ת אמת:
{ב}ורוח אלהים מרחפת. בגימטריא זו רוחו של משיח:
{ד}את האור. בגימטריא בתורה ועולה מנין תרי”ג: את האור כי טוב. ס”ת ברית. וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל. מכאן שאין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. כמנין ויבדל מבדילין בשנה במוצאי שבתות:
{ז}מעל לרקיע. ב’ במסורה הכא ואידך ויהי קול מעל לרקיע במרכבה דיחזקאל. וכמו שאין דורשין במעשה בראשית ברבים כך אין דורשין כמעשה מרכבה:
{יב}מזריע זרע למינהו. ר”ת מזל שאין לך עשב שאין לו מזל למעלה:
{יד}מארת. חסר שלא נברא להאיר אלא השמש. וירח לא נברא אלא כדי שלא יעבדו לחמה אם תהיה יחידה:
{כב}והעוף. ג’ במסורה והעוף ירב, והעוף אוכל אותם. זאת תורת הבהמה והעוף, רמז למה שאמרו שעופות טהורות מרובין על הטמאין זהו והעוף ירב פירוש שהן מרובין איזה והעוף אוכל אותם פירוש אותם טהורין וכן זאת תורת וגו’ איירי בטהורים:
{כז}האדם. אותיות אדמה שנברא מן האדמה. אדם נוטריקון אפר דם מרה:
{כח}ורדו בדגת הים. ב’ במסורה הכא ואידך ורדו גת פלשתים. אלו זכיתם תרדו אף בדגת הים ואם לאו ירדו גת כלומר תשתעבדו לפלשתים:
{כט}פרי עץ. ב’ במסורה אשר בו פרי עץ. פרי עץ הדר. רמז למ”ד אילן שאכל ממנו אדה”ר אתרוג היה: זכר. בגימטריא ברכה. נקיבה, כגימטריא בקללה:
{לא}יום הששי ויכלו השמים. ר”ת שם בן ד’ אותיות שחתם בו מעשה בראשית, וכן ישמחו השמים ותגל הארץ ר”ת שם בן ד’ אותיות שחתם העולם בשם בן ד’ אותיות:


בראשית פרק-ב

{ב}ויכל אלהים. תרגום ירושלמי וחמד זהו שאמרו חמדת ימים אותו קראת. בפרשת ויכלו ג”פ מלאכתו כנגד ג’ מלאכות ששבת מהם שהם שמים וארץ וים. ואין כתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום השביעי לפי שמוסיפין מחול על הקודש: וישבות. ב’ במסורה הכא ואידך וישבות המן. והיינו דכתיב בפרשת המן הוא אשר דיבר ה’ שבתון שבת קודש ולא מצינו שאמר להם משה זה מקודם אלא נרמז בו’ ימי בראשית וישבות ביום השביעי וישבות המן. ד”א מלמד שהמן פסק מלירד בשבת כדמוכח בקידושין. ד”א רמז למה שדרשו ברכו במן וקדשו במן:
{ג}ויברך אלהים. ג’ דסמיכי הכא ואידך ויברך אלהים את נח. ואידך ויברך אלהים את יצחק. בשעה שברא העולם בירך השבת והעולם ובימי נח שנאבדו כל הראשונים והיה העולם מחודש הוצרך לברך פעם שנית ובירך את יצחק כמו שיש במדרש עד עתה הייתי זקוק לברך את בריותי מכאן ואילך הברכות יהיו מסורים בידך:
{ד}בהבראם. אותיות באברהם בזכות אברהם נבראו שמים וארץ: ארץ ושמים. ב’ במסורה הכא ואידך הודו על ארץ ושמים. למה הודו על ארץ ושמים בשביל שעשה ארץ ושמים:
{ו}ואד. ב’ במסורה הכא ואידך ואיד נכון לצלעו. רמז למה שאמרו רז”ל למה נקרא שמו איד שהבריות משברים לבם כדי שיתן להם הקב”ה מטר:
{ז}וייצר. ב’ חד מלא וחד חסר וייצר ה’ אלהים את האדם. מלא שיש לו שני יצרים יצר טוב ויצר הרע ויצר ה’ אלהים מן האדמה כל חית השדה. חסר שאין להם אלא יצר אחד: ויפח באפיו נשמת חיים. ס”ת חותם: נשמת. ד’ ויפח באפיו נשמת, כל אשר נשמת רוח חיים, נר ה’ נשמת אדם, ואם לאו נשמת ה’ כנחל גפרית: האדם לנפש חיה. ר”ת חלה שהיה חלתו של עולם:
{י}יפרד. ב’ במסורה הכא ואידך ודל מרעהו יפרד. כשנעשה אדם הראשון דל מן המצות נפרד מהגן:
{יב}הבדלח. ב’ במסורה הכא ואידך ועינו כעין הבדולח. מלמד שאבנים טובות ומרגליות ירדו עם המן:
{כ}ולאדם לא מצא עזר. ג’ הכא ואידך ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך. ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו, ולאדם לא היה לו עזד וה’ עשה עמו טובה וברא האשה לעזר וחטא על ידה וזהו ולאדם אמר כי שמעת חטאת על ידי העזר על כן ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו שנקנסה עליו מיתה:
{כא}ויפל ה’ אלהים. ג’ הכא ואידך ויפל עליו וימות. ויפל בקרב מחנהו. זה שדדז”ל באחד שהרג שוגג ואחד מזיד שהקדוש ברוך הוא מזמנן בפונדק אחד ועולה בסולם וכו’ וזהו ויפל בקרב מחנהו שהקדוש ברוך הוא מזמנן במחנהו: ויסגור. ב’ במסורה הכא ואידך ויסגור ה’ בעדו, רמז לסגירת בשר שהיו אסורים בתשמיש המטה בתיבה כשסגר ה’ בעדו אז ויסגור בשר:
{כב}ויבאה. כתיב חסר והיא עולה כ”ד שקשטה בכ”ד קשוטין והביאה לו. ויביאה ד’ במסורה ויביאה אל האדם. ויביאה יצחק האהלה. ויביאה אל עיר דוד. וישקוד ה’ על הרעה ויביאה. דקודם שנשא בת פרעה משל בעליונים וזהו דוגמת אדם הראשון שנטרד מן העליונים ע”י חוה וביצחק היה בהיפך כי היא היתה במקום שרה כן איתא במדרש:
{כג}לזאת. ב’ במסורה הכא ואידך אף לזאת יחדר לבי. לומר שחוה היתה לחרדת אדם:
{כד}והיו לבשר אחד. וסמיך ליה ויהיו שניהם ערומים רמז למה שאמרו הוא בבגדו והיא בבגדה יוציא ויתן כתובה:


בראשית פרק-ג

{ו}לעינים. ד’ במסורה הכא ואידך כי האדם יראה לעינים. ומתוק האור וטוב לעינים. וכעשן לעינים. האדם יראה לעינים ע”כ לפי ראותו מתוק וטוב לעינים אבל אחריתו כעשן לעינים שגרמו מיתה לכל:
{יא}המן. ג’ במסורה הכא ואידך המן הסלע הזה. המן הגורן או מן היקב. כמאן דאמר אילן שאכל ממנו אדם הראשון חטה היה וזה המן הגורן וכמו שנקנסה עליו מיתה בשביל המן העץ גם התם נקנסה מיתה על ידי המן הסלע: אשר צויתיך לבלתי אכל. ס”ת רכיל שהלכת בעצת רכיל:
{יב}ויאמר האדם האשה אשר נתתה וגו’. זה שאמר הכתוב משיב רעה תחת טובה’ לא’ תמוש’ רעה’ ס”ת, האשה. שהיה כפוי טובה באשה שנתן לו לעזר: היא נתנה לי מן העץ ואוכל. לפי הפשט שהכיתני בעץ עד ששמעתי לדבריה:
{טו}עקב. ג’. דין ואידך הגדיל עלי עקב. והוא יגוד עקב. זהו שדרז”ל על נחש חבל על שמש גדול שאבד מן העולם זהו גם איש שלומי וגו’ הגדיל עלי עקב ועוד אמרו גבי ברכת השבטים אע”פ שדימה יהודה לאריה ונפתלי לאילה חזר וברכם כולם בברכה אחת דכתיב איש אשר כברכתו ברך אותם לומר שהשוום לגבורת ארי ולקלות אילה וזהו והוא יגד עקב אע”פ שדימה דן לנחש כלל גם גד באותה ברכה:
{טז}הרבה ארבה. ב’ במסורה הכא ואידך הרבה ארבה את זרעך. פירוש עצבונך הוא דם נדות רמז למ”ש כל אשה שדמיה מרובים בניה מרובים:
{יח}וקוץ ודרדר תצמיח לך. על אדמת ישראל מדבר בעכו”ם שהן כקוץ ודרדר לישראל רמז בכאן קוץ ודרדר שהן העכו”ם תצמיח לך:
{כ}ויקרא וגו’ אשתו חוה. על שם שמחוה וזהו שאמרו עשרה קבין שיחה ירדו לעולם ט’ נטלו נשים:
{כא}וילבשם. ב’ במסורה הכא ואידך גבי אהרן וילבשם כתנות. ללמד שעשה הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון בגדי כהונה ואיתא בבראשית רבה שבהם היו עובדין הבכורות וח’ תיבות בזה הפסוק כנגד הח’ בגדי כהונה:
{כד}לשמר. נוטריקון לילין שדין מזיקין רוחין:


בראשית פרק-ד

{ז}תשוקתו. ב’ במסורה הכא ואידך אני לדודי ועלי תשוקתו. והוא שאמרו חז”ל ב’ תשוקות הן תשוקתן של רשעים לעבירה שנאמר ואליך תשוקתו ותשוקתו של הקדוש ברוך הוא על ישראל שנאמר אני לדודי ודודי לי ועלי תשוקתו:
{י}צועקים. ב’ במסורה הכא ואידך על כן הם צועקים וגו’. ופירש רש”י התם מלמד שנצטרע והיה שוחט תינוקות של ישראל ורוחץ בדמם וזה קול דמי אחיך צועקים:
{יד}מוצאי. ב’ במסורה הכא ואידך כי מוצאי מצא חיים. וזה שאמרו חז”ל למיימינים בה סמא דחיי למשמאילים בה סמא דמותא וזהו והיה כל מוצאי יהרגני:
{יח}הנה בשמים עד”י. בגימטריא חנוך ושהד”י בגימטריא מטטרון שלקח הקב”ה אחד מאותן של קודם דור המבול ואחד של אחר דור המבול דהיינו חנוך ופנחס והעלם לשמים שיעידו עליו ובחר בחנוך שהיה דור שביעי שהקב”ה חפץ בשביעיות וכן משה שהיה שביעי לאבות כתיב ביה ומשה עלה אל האלהים:


בראשית פרק-ה

{ד}הנפלים. ג’ במסורה אחד מלא ושנים חסרים הנפלים היו בארץ. חסר ושם ראינו את הנפילים. מלא בני ענק מן הנפלים. חסר וזהו סיחון ועוג כו’ כדאיתא בנדה סיחון ועוג בני שמחזאי ועזאל ונפלו מן השמים בימי דור המבול לכן כתיב כאן הנפלים היו בארץ חסר:

קרדיט: סדר בעל הטורים על פרשת בראשית שייך ל”תורת אמת”.

פוסטים נוספים באתר

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות
שניים מקרא ואחד תרגום – בראשית

{א} בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָֽרֶץ:  מ  בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָֽרֶץ:  ת   בְּקַדְמִין בְּרָא יְיָ יָת שְׁמַיָּא וְיָת אַרְעָא: {ב} וְהָאָרֶץ הָֽיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל

קרא עוד »
דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות
דעת זקנים על פרשת בראשית

{א}בראשית. לפיכך התחילה התורה בבי”ת, לפי שהעולם דומה לב’, שהוא מסובב משלש רוחותיו ורוח צפונית אינה מסובבת, ובאותה שעה בא אות האל”ף וקראה תגר, ושלם לה

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
האם מותר להרוג ג’וק בשבת?

להלכה: אסור להרוג ג’וק בשבת, וכן אסור להרוג יתושים וכדומה, על אף שהם עוקצים אותו ומפריעים לא באכילתו, משום נטילת נשמה שהדבר אסור מהתורה.אבל לרסס

האם מותר לבלוע כדורים בשבת?

להלכה: יש חילוק בין סוגי הכדורים:כדורים כגון אקמול, דקסמול וכדומה שהם למטרת כאב ראש/בטן/צינון וכיוצ”ב לדעת רוב הפוסקים אסורים בשבת.אך אם נפל למשכב, או שסובל

האם אישה כשרה לכתוב מגילה?

נשאלתי מהאברך רבי עמנואל דויב שליט”א שביקש לכתוב מגילה לעצמו ולהרגיש סיפוק שאדם שמח ממעשה ידיו ואשת חבר חשקה גם היא בכתיבה כנאמר במגילה וגם

אמירת במה מדליקין בבית האבל

מנהג ישראל מקדמא דנא לומר פרק  משנת במה מדליקין בזמן קבלת שבת והביאו מרן (בסימן ר”ע) ומרן הביא באיזה זמן אין לומר אך לא הביא

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות