עלית 'כל הנערים' בשמחת תורה

אחר ההקפות, מכניסים את כל הספרי תורה להיכל וסוגרים ההיכל ופותחים שוב ומוציאים הספרים שצריכים לקריאת התורה ואומרים 'בריך שמיה' וכו' (רי"ש אלישיב ור"ח קניבסקי והוא ע"פ הזוה"ק, אך דעת הלבוש שמשאירים הספרים הנצרכים בחוץ ושאר הספרים מכניסים להיכל).

לקריאת התורה מוציאים שלושה ספרי תורה (ובחוץ לארץ, ביום הראשון שני ספרי תורה וביום השני שלושה ס"ת), באחד קוראים וזאת הברכה, בשני קוראים כמה פסוקים מחומש בראשית ובשלישי קוראים מעניינו של יום (שו"ע).

אם כשבאו לקרות 'וזאת הברכה', פתחו בטעות את הספר השני שגלול לקריאת 'בראשית', יש לגלול את הספר שפתחו עד ל'וזאת הברכה' ויקראו בו, אע"פ שמטריח את הציבור, כדי שלא יהיה ביזיון לספר שפתחו ואת הספר השני יגללו תוך כדי הקריאה של כל הציבור ל'בראשית' (אשל אברהם) כל זה רק אם הטעות היתה שפתחו ספר שני אך אם טעו ופתחו ספר שלישי יסגרוהו ויקחו הספר הראשון (שערי אפרים).

אם יש רק שני ספרי תורה בבית הכנסת, יקראו את הקריאה השלישית שהיא עניינו של חג מתוך הספר הראשון (רמ"א). וכל זה אם תוך כדי הקריאה גללו את הספר הראשון למקום שצריכים לקריאה השלישית אבל אם אינו גלול למקום שצריכים יגללו את הספר המונח לפניהם שאין מעבירים על המצוות (ביאור הלכה בשם ספר חמד משה).

ונוהגים שכל הקהל עולה בפרשת וזאת הברכה, ואפילו קטנים (כף החיים) אך מתחת לגיל תשע לא יעלו בנפרד (רש"ז אויערבך)

סימן שאלה

עלית 'כל הנערים' בשמחת תורה בביאור הדברים

התירו לצורך עלית כל הציבור להוציא את הספר תורה מחוץ לביהכ"נ כדי שכולם יוכלו לקרוא ולא יעכב הציבור אע"פ שבדר"כ אין להוציא הס"ת לצורך קריאה חד פעמית (רש"ז אויערבך וכן דעת הכף החיים והוסיף הכה"ח שיש סמך לכך מימות בית המקדש).

אם רואים תוך כדי הקריאה בתורה שאין מנין שנותרו עם הספר תורה, יסיימו רק את אותה עליה ויפסיקו הקריאה עד שיהיה מנין.

כשחוזרים על הקריאה אין צריך להקפיד שיעלו רק כהנים ולויים לעליית 'ראשון' ו'שני' ולכן אם הכהן עלה כבר יכול לעלות ישראל אע"פ שהכהן נמצא וכן אם אחר שהכהן עלה אין לוי שעוד לא קיבל עליה יכולים להעלות ישראל מיד אחריו (שו"ת משיב דבר)

כל הנערים

לפני עלית החתן תורה קוראים לכל הנערים לעלות לתורה כדי לחנכם במצות קריאת התורה והמנהג הוא להביא אפילו תינוק בן יומו.

המנהג הוא שעולה עימם גדול ומברכים עמו הברכות ופורסים מעליהם טליתות בזמן עלייתם לתורה.

לאחר עלייתם, אומרים הקהל את פסוק 'המלאך הגואל' וכו', ואומרים זאת לפני הברכה שלאחר הקריאה (אליה רבה וכן נקט במ"ב), מיהו יש מקומות שנהגו לומר לאחר ברכת התורה את 'המלאך הגואל' וכו' (מנהג ברלין).

נושאים נוספים באתר

שתפו את המאמר:
עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש​
דבר תורה על פרשת השבוע​
הישארו מעודכנים

הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש

מה חדש באתר
Translate »