תפריט
המנהג לאפות חלות בערב שבת וערב יו"ט וחומרתו
ישנו מנהג ללוש חלות בערב שבת ובערב יו"ט בבית (רמ"א, מג"א, סידור יעב"ץ ועוד) ויש לו כמה טעמים, חלק מהם עניינם הוא משום כבוד שבת ויו"ט וישנו טעם נוסף כדי לתקן הפגם של אדם הראשון הקרוי חלתו של עולם.
זמן האפייה, בערב שבת – מלכתחילה הינו ביום שישי, בשעות היום. ובשעת דחק גדול, עדיף שתעשה בחמישי, מאשר שלא תעשה. אבל בערב יו"ט – אין קפידא שתעשה ביום של ערב יו"ט ויכולה לעשות מהלילה שלפניו.
אם אופה בבית ומשלימה עם עוד חלות מהמאפיה, יכולה לעשות כך ללא חשש (שו"ת חלקת יעקב ח"א סימן נ"ט).
ישנה חשיבות גדולה למנהג זה וכתב על כך הרמ"א שאין לשנותו, בביאור הלכה מתרעם על כך שיש בעוונותינו נשים שהפסיקו המנהג וממעיטות כבוד שבת ע"י כך.
ישנה חשיבות גדולה למנהג זה וכתב על כך הרמ"א שאין לשנותו, בביאור הלכה מתרעם על כך שיש בעוונותינו נשים שהפסיקו המנהג וממעיטות כבוד שבת ע"י כך.
בערב שבת ישנה הקפדה, שהאפיה תהיה בעיסה שיש בה שיעור של הפרשת חלה בברכה כדי לתקן החטא של אדה"ר, ושיעור הפרשת חלה בברכה הוא לדעת החזו"א 2.250 גרם ולדעת ר"ח נאה 1,660 גרם [ולדעת שו"ת יחווה דעת השיעור המדויק של ר"ח נאה הוא 1,666.5 ומקובל להחמיר כהחזו"א (פוסקי זמננו) אולם בילקוט יוסף נקט שהשיעור המדויק שראוי להפרשת חלה הוא 1,560 גרם]
אם אין לה שימוש בכמות כה גדולה של הפרשת חלה מוטב שתאפה בשבוע אחד כשיעור הפרשת חלה ותקפיא את הנותר לשבתות אחרות (שו"ת שרגא המאיר). אך תיזהר שלא להקפיא חלק מהכמות בעודה בצק, כי לא יצטרפו שני החלקים לשיעור חלה ותהיה הברכה של הפרשת החלה ברכה לבטלה (שש"כ).
בשו"ת אור לציון כתב, שבזמננו שיש חלות טריות וטעימות ומיוחדות בטיבן ממאפיות שונות, ניתן יותר לסמוך שאפשר לקנות ויש שהתרעמו על קולת האור לציון (שו"ת משנה הלכות וכן דעת שו"ת משנת יוסף).
בילקוט יוסף כתב שנכון מאוד לנהוג מנהג זה אם אפשר. וגם כיום שהמאפיות עושות חלות מיוחדות לשבת, יש מצוה ללוש עיסה בבית ולהפריש ממנה חלה בערב שבת ואין נכונים לדינא דברי הפוסק להקל לקנות בזמננו ממאפיות.
אם יש לה סיבה טובה, כגון שיש ריבוי מלאכות, או שיום שישי קצר ולא מספיקה, או שהיא אישה חלושה, או מעוברת ויולדת, אפשר להקל ואדרבה שלום בית עדיף (שו"ת משנת יוסף).
ניתן לקיים את העניין שבטעם זה גם בהכנת תבשילים אחרים שיבשלם בביתו בערב שבת (ר"נ קרליץ).
מטעם זה כתב הט"ז שתניח החלות מיד בגמר האפיה על השולחן במקום הסעודה כפי שהיו עושים בלחם הפנים (שו"ת דברי ישראל והחת"ס היה נוהג להקפיד על כך)
לפי הטעם השני והשלישי, כשמכינה החלה לא תעשה מהלילה, כדי להרוויח שתתקן את חטא אדם הראשון ביום שישי, שבו היה החטא וגם שיהיה דומה ללחם הפנים. אולם בערב יו"ט, שיש רק את הטעם הראשון, של כבוד שבת ויו"ט, יכולה ללוש הבצק ולאפות החלות עוד מהלילה.
מצות 'הפרשת חלה' הינה מצוה גדולה מאוד בחשיבותה והיא אחת משלושת המצוות החשובות שהנשים נתחייבו בהם (חלה, נידה והדלקת הנר, משנה – במה מדליקין).
וכתוב על מצוה זו שבזכותה של מצות 'חלה', זכו ישראל לרשת את הארץ (ילקוט שמעוני פ' שלח).
עוד כתוב על כך, שבזכות מצוה זו, תהיה מצויה ברכה בפרנסה (שבת לב:).
עוד נאמר על מצוה זו שהיא סגולה ללידה קלה (ע"פ המשנה)
וכתוב על כך בספרים שזהו עת רצון וזמן מסוגל, שיתקבלו בו הבקשות והתפילות לרצון לפני הבורא יתברך (הגהות מימוניות).
הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש
אתר פרשת יהדות הינו אתר המנגיש נושאים רבים ביהדות ומטרתו להמשיך ולזכות את הרבים. באתר תמצאו מגוון תכנים מרתקים ומעניינים בקשת רחבה של נושאים.
הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש
