האם מותר לקרוא תהילים בערב?

מערכת האתר

נשים וקטנים וכן שאר האנשים שאינם יודעים ללמוד תורה שבע"פ, יכולים לקרוא בלילה תהילים וכן כל פסוקי תורה שבכתב מלכתחילה וכ"ש לצורך תפילה וישועה (שו"ת לבושי מרדכי, סידור יעב"ץ ושו"ת בית ישראל).

גם מי שיודע ללמוד תורה שבע"פ, יכול לומר תהילים בלילה לצורך רפואת חולה וישועות כלליות ופרטיות (שו"ת ויחי יעקב, שו"ת בצל חכמה וכן נהג הרי"י קניבסקי. אולם הכף החיים נהג כן רק לאחר חצות הלילה).

אך לגבי קריאת תהילים שלא בשביל ישועה וכדו', מעיקר הדין אין איסור, אולם לכתחילה ע"פ דברי האר"י ז"ל יש להיזהר מכך מאוד, החל מצאת הכוכבים ועד לעלות השחר (חיד"א ועוד). אולם מדברי הפרי מגדים משמע שאין בכך ענין ויכול ללמוד התהילים מלכתחילה (שעה"צ).

אם יש לו קביעות ביום ללימוד תורה שבכתב ולא הספיק מבעוד יום ללמוד, אפילו אם הוא ת"ח, ישלים הלימוד בלילה, מפני שהוא כנדר (משמרת שלום קוידינוב וכן נהג רי"י קניבסקי).

האם מותר לקרוא תהילים בערב? בביאור הדברים

חשיבות גדולה ללימוד התורה בלילה, אפילו יותר מלימוד התורה שביום, ונאמר בגמרא על העוסק בתורה בלילה, ש'חוט של חסד משוך עליו ביום' ו'שכינה כנגדו' ועוד מימרות רבות נאמרו על עניין זה ובספרים הקדושים האריכו מאוד בחיוב ובגודל הזהירות שיש ללימוד התורה בלילה.

דבר זה אמור על לימוד תורה שבע"פ. אולם, לימוד תורה שבכתב, אע"פ שמעיקר הדין אין כל איסור בלימודו, מכל מקום האר"י ז"ל היה מחמיר מאוד שלא לקרא את פסוקי התורה נביאים וכתובים בלילה. אפילו חצאי ושלישי פסוקים (יסוד ושורש העבודה). וכתוב על כך שיש להיזהר מכך מאוד, כי יש בזה עניינים וסודות גדולים.

כתב בשו"ת אבני צדק טעם לדבר, מפני שתורה שבכתב הוא דין ותורה שבעל פה הוא חסד ובלילה שהוא זמן שליטת הדינים, קוראים משנה שהוא חסד כדי להמתיק את הדין.

ובספר יסוד ושורש העבודה הוסיף שאף יש סכנה בדבר.

המקור לדברי האר"י ז"ל

מקור לדברי האר"י ז"ל מובא בשער הציון, מהתנא דבי אליהו והמדרש תנחומא שכתבו שכשמשה עלה לשמים, היה מבחין אם היה יום או לילה ע"י שביום היה הקב"ה לומד עמו תורה שבכתב ובלילה היה לומד עמו את המשנה.

זמן הזהירות מלימוד התורה שבכתב ע"פ האר"י ז"ל, לרוב השיטות הינו מצאת הכוכבים עד לעלות השחר (יביע אומר ח"ו סי' ל', שו"ת חיים שאל להחיד"א, זכור לאברהם ועוד). אולם יש הסוברים שהוא רק עד חצות (אור צדיקים למהר"ם פאפירש, מובא בליקוטי מהרי"ח).

אולם מהפרי מגדים משמע, שיכול לקרוא בתורה שבכתב אף בלילה (שעה"צ).

הגבלות בהנהגת האר"י ז"ל על לימוד התורה שבכתב בלילה

דברי האר"י ז"ל שאין ללמוד פסוקי התורה בלילה אינם אמורים על לילות שבת ויו"ט (שו"ת מהרש"ם ושו"ת יוסף אומץ) וכן לא על הלילות של חוה"מ (שו"ת לבושי מרדכי) ויש שהוסיפו שאינם אמורים אף על ליל שישי ומוצאי שבת עד לאחר מלוה מלכה כיון שיונקים הם מקדושת השבת (יסוד ושורש העבודה, כף החיים וזכור לאברהם). אך לא בלילי ראשי חודשים (בן איש חי).

בעוסקים בלימוד בתורה שבכתב בציבור, דעת בעל שו"ת אבני צדק שאין את קפידת האר"י ז"ל.

סופר סת"ם, שלפני כתיבת התיבות מוציא המילים מפיו (כפי הראוי לעשות, ב"ח, הגר"א ועוד אחרונים, יעויין במ"ב ל"ב ס"ק קל"ו), יכול לעשות כן אף בלילה (שו"ת לבושי מרדכי סי' ק"ז).

וכן בעל קורא, הטרוד ביום ורוצה להכין הקריאה בלילה, כתב בשו"ת בית ישראל טעם להקל, משום שזה לא נקרא לימוד רק אמירה בעלמא.

הלומד את פסוקי התורה שבכתב ביחד עם פירוש רש"י או שאר מפרשים, כתבו הפוסקים, שנחשב כלומד תורה שבע"פ לעניין זה ויכול ללמוד אף בלילה (שו"ת לבוש מרדכי ושו"ת ויחי יעקב).

קריאת פסוקי התורה עם תרגום אינה מועילה לענין שיחשב כתורה שבע"פ וע"כ אין ללמוד בלילה עם תרגום (יסוד ושורש העבודה ושו"ת לבוש מרדכי, אך בשו"ת אבני צדק מפקפק בכך). אולם באופן שמתרגם כל מילה בפני עצמה דעת היסוד ושורש העבודה להתיר אך בשו"ת לבוש מרדכי כותב שיש להחמיר שלא לקרוא הפסוקים גם באופן זה.

אם יש לו קביעות ביום על לימוד תורה שבכתב ולא הספיק מבעוד יום, ישלים בלילה את חוק לימודו, מפני שהוא כנדר (משמרת שלום קוידינוב וכן נהג רי"י קניבסקי).