להלכה: סעודת מצווה כגון סיום הש"ס סעודה שלישית וכן סעודת יא"צ סעודת עיבור השנה וכדומה, מקלים לעשות בבית הכנסת אם אין להם מקום אחר מרווח יותר, ובתנאי שבסעודה זו אין שכרות.
אמנם סעודה שאין לה שייכות לבית מדרש, כגון סעודת ברית מילה וכדומה, חולקים הפוסקים בדין זה, והמחמיר תבוא עליו ברכה.
השולחן ערוך (סימן קנ"א הלכה ד') "לצורך בית הכנסת מותר לאכול ולישון בתוכו, ומטעם זה ישנים בליל יום הכפורים בבית הכנסת, ואפילו לצורך מצווה אחרת, כגון שנקבצים לעבר השנה בבית הכנסת, מותר לאכול שם".
מבואר שמותר לקיים סעודת מצווה בבית הכנסת.
וכתב הפסקי תשבות (שם) ונשתרש המנהג להקל לערוך שאר סעודות מצווה בבתי כנסיות ומדרשות, וכגון סעודה שלישית ומלווה מלכה.
וכן נוהגים לתת מזונות ויי"ש ביום יא"צ ואף לערוך סעודה בהילולא דצדיקא, שבכל סעודות אלו יש מקום מצווה וכבוד שמים מתרבה על ידי זה שיושבים יחד קיבוץ של ישראל ומתחזקים בדברי תורה מוסר וחסידות ובשירות ותשבחות לאל חי.
וכל הנהנה מסעודה שתלמדי חכמים שרויים בתוכה כאילו נהנה מזיו השכינה, ובסעודות אלו לא חיישינן שישתכרו ויקלו ראשם ח"ו.
וכן כתב האור לציון (חלק ב' פרק י' אות ד') מעיקר הדין אסור לערוך מסיבת סיום מסכת או סעודה שלישית בבית הכנסת, אלא שהמנהג להקל בזה, והנוהגים כן יש להם על מה לסמוך, ומכל מקום מן הראוי להימנע מלערוך מסיבות אלו בבית הכנסת.
וכתב המשנה ברורה (שם) בשם המגן אברהם בשם הגהת סמ"ק, שלא הותר סעודת מצווה שיש בה שכרות, אלא סעודת עיבור השנה שנעשה בפת וקטניות, אבל סעודת מצווה שיש בה שכרות, אסור.
ומכל מקום הנוהגים להקל לעשות סעודת סיום הש"ס בבית המדרש מפני שאין להם מקום אחר מרווח לזה, אין למחות בידם דיש להם על מה לסמוך.
וכן לעניין סעודת מצווה כשאין להם מקום אחר מרווח לזה, מותר.
וכתב בערוך השולחן (שם) שכל היתר הוא דווקא בסעודת מצווה של תלמוד תורה כסיום מסכת וכדומה שיש לה שייכות לבית מדרש, אבל סעודת מצווה שאין לה שייכות כגון סעודת ברית מילה וכן סעודת פדיון הבן, אסור לעשותו בבית הכנסת.
מאידך הילקוט יוסף (שם אות ג') כתב הנוהגים לקיים סעודת ברית מילה וכדומה, מפני שהמקום מרווח, יש להם על מה שיסמכו, ובלבד שלא ישתו הרבה יין או משקאות המשכרים, וכן ישמרו על קדושת המקום, ולא יבואו לידי ליצנות וקלות ראש חס ושלום.
וכל שכן שימנעו מלבוא לשם חס ושלום בבגדי פריצות, וישמרו על הפרדה מוחלטת בין האנשים לנשים.
לערוך סעודת נישואין בבית הכנסת, כתב הגרי"ש אלישיב (קובץ תשובות חלק א' סימן ט"ז) שאין להתיר, כיון שהאווירה בסעודה זו היא של שמחה וחדווה, ולא של כובד ראש.
בספר מור וקציעה, כתב שאין להתיר לערוך סעודת נישואין בבית הכנסת, מחמת שיושבים שם נשים ואנשים כאחד, ואי אפשר שלא יהיה שם שחוק וקלות ראש, אמנם אם אנשים אוכלים שם לבדם, מותר, בלבד שלא יהיה בת תלמיד חכם לעם הארץ שאז אין זו סעודת מצווה.
אסיפה של נכבדי העיר, הנעשית לצורך מצווה, כגון לחיזוק הישיבות, או להתקין תקנות לחיזוק עניני הדת בעיר, כתב הילקוט יוסף (שם אות י') מותר לעשותם בבית הכנסת. ומכל מקום אם אפשר עדיף יותר שיעשו האסיפה במקום אחר, או בעזרת הנשים.
הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש
אתר פרשת יהדות הינו אתר המנגיש נושאים רבים ביהדות ומטרתו להמשיך ולזכות את הרבים. באתר תמצאו מגוון תכנים מרתקים ומעניינים בקשת רחבה של נושאים.
הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש