להלכה: נפסקה ההלכה ברמב"ם, הלכות חובל ומזיק, פרק ה, הלכה א: "המכה אדם מישראל, איש או אישה, זקן או ילד, עובר באיסור לא תעשה מן התורה".
כל הכאה שאינה הכרחית, היא עבירה אלא אם כן יש בה תועלת ברורה לחינוך לתורה ולמצוות.
בדורנו, בין האמצעים לחינוך אין לשלול עקרונית במצבים קיצוניים גם אפשרות להכאה קלה, אולם גדולי המחנכים מדגישים כי הדרך הנכונה והיעילה יותר היא "ימין מקרבת"- הסברה, עידוד ופרסים, ורק באין ברירה יש מקום לענישה.
בכל בחירה בפתרון של ענישה, צריך המחנך לבחון את עצמו האם עונש זה הוא לטובת התלמיד, או שמא ביטוי לכעס מתפרץ, שאז מדובר באיסור גמור, שכן אסור להכות יהודי.
מן הראוי לציין שר' שלמה וולבה זצ"ל, מגדולי המחנכים בדור האחרון, סבר שבזמננו אין להכות את הבנים כלל, משום שעל ידי כך נוצר קשר לא בריא בין הילד להוריו, ונוצר ריחוק נפשי ביניהם.
מובא בשם הרב זצ"ל בספר "זריעה ובניין בחינוך" (עמ' טז ועמ' כד), שלא פעם באו אליו הורים לילד בגיל ההתבגרות ושאלוהו: "מדוע הילד אינו פתוח איתי? למה הוא לא מספר לי שום דבר?" והוא משיב להורה בשאלה: "האם כשהילד היה קטן הוא חטף ממך מכות?", והתשובה תמיד היתה כן.
ומסביר הרב זצ"ל: ילד שקיבל מכות בקטנותו, כאשר הוא גדל ומתבגר הוא מתמרד. בגיל הרך אין לו להיכן לברוח, והוא חייב להיות אצל ההורים. אבל בתת-ההכרה הוא מפתח רגשות של טינה כלפי ההורים, הוא מרגיש שההורים הם שונאים ואויבים לי, וברגע שיגיע לזמן שבידו לא להתייחס אליהם, הוא מסתגר ואינו משתף את הוריו בענייניו, וכל זאת מכיון שילד בן דורנו לא יכול לחוש הזדהות עם אדם שמחנך בנוקשות וביד קשה.
קראו גם: חושך שבטו שונא בנו
הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש
אתר פרשת יהדות הינו אתר המנגיש נושאים רבים ביהדות ומטרתו להמשיך ולזכות את הרבים. באתר תמצאו מגוון תכנים מרתקים ומעניינים בקשת רחבה של נושאים.
הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש
