האם מותר לבנות סוכה ברשות הרבים?

השולחן ערוך (סימן תרל"ז הלכה ג') "סוכה גזולה כשרה, כיצד אם תקף על חברו והוציאו מסוכתו וגזלה וישב בה, יצא, שאין קרקע נגזלת".

והוסיף הרמ"א (שם) "וכן לא יעשה סוכה לכתחילה בקרקע של חברו שלא מדעתו, וכן בקרקע שהיא של רבים, ומיהו בדיעבד יצא".

מבואר שלכתחילה אין לעשות סוכה במקום שהיא של רבים, והטעם לכך שיש חשש שאנשי הרחוב שהם רשות הרבים אינם מוחלים, וגם אם נאמר שמוחלים מ"מ יש בהם עכו"ם שוודאי אינם מוחלים. ובדיעבד יצא משום שקרקע אינה נגזלת.

האם מברכים ליישב בסוכה, בסוכה כזו?

לעניין ברכה בסוכה שהיא ברשות הרבים, כתב המגן אברהם והובא במשנה ברורה (שם) מכל מקום לא יברך עליה דהוי ברכה לבטלה, ומשום שאינו מברך אלא מנאץ, וכן פסקו הגר"ז (שם סעיף י"א) ובדרך החיים (אות ט"ו).

וכך פסק להלכה הכף החיים (שם אות ט"ז) והאור לציון (חלק ד' פרק כ"ז אות א') דמידי ספיקא לא נפקא, ועל אם בנה שם סוכה ואוכל בה, אף שיצא ידי חובה, לא יברך שם ליישב בסוכה.

מאידך המשנה ברורה (שם) כתב בשם האליה רבה וכן מצדד בספר מאמר מרדכי, להקל לברך שם ליישב בסוכה.

וביאר בביאור הלכה (שם) שאינו דומה לסוגיא המבוארת בשולחן ערוך (סימן תרמ"ט) שמי שלוקח בגזלה אינו מברך אלא מנאץ, משום ששם מדובר שלקח חפץ בגזלה וקנה אותו והוי גזלה ממש, מה שאין שעושה סוכה ברשות הרבים אינה אלא שאולה ממש, שהרי אינו מכוון כלל אלא לשאול המקום עד אחר החג ולהחזירה בעינה בלי שום חסרון, ואפילו שואל שאינו מדעת אינו, שהרי הרבים ואפילו עכו"ם רואים ואינם מוחין, והוי שואל מדעת ממש ופשיטא שיברך.

וכתב המשנה ברורה (שם) עוד היתר ובפרט היכי שיש להם כתב הרשאה משר העיר שיש להם רשות לעשות עירובין וסוכות, ואין לפקפק, וכתב שאין צריך לכך כתב הרשאה ברור, אלא כל שהעיירה לא מוחה מסתמא היא מרשה לכך.

אמנם צריך לדעת שגם לדעות הפוסקים שמקילים בכך זה רק בתנאי שהוא בנה בצורה כזו שאינו מפריע ומפסיק את הדרך לעוברים ושבים.

ואם מצמצם את מקום הילוכם ברשות הרבים, כתב בחוט השני (סוכות פרק ח' ס"ק א') שבארץ ישראל שבני המדינה הם יהודים החייבים במצוות סוכה, מותר לבנותה גם אם מצמצם את מקום הילוכם.

ואם בונה בחנייה והדבר מפריע לרבים, פסק הגאון הפוסק ר' עמרם פריד שליט"א שאין לברך על סוכה זו.

• האם נשים חייבות במצוות סוכה?
• מתי יש לברך ליישב בסוכה?
• שאל את הרב
• דף הבית פרשת יהדות