בני י"ד אינם אומרים "על הנסים" בט"ו באדר, אלא רק בני הערים שחוגגים פורים בט"ו (ערים מוקפות). וכן פסקו ה"אור לציון" (ח"ב, פרק מ"ד, י') וילקוט יוסף (מועדים עמ' רל"ב).
שושן פורים הוא יום ט"ו באדר, שבו חוגגים את חג הפורים בערים מוקפות חומה מימי יהושע בן נון, ובראשן ירושלים.
שאלה מעניינת שמתעוררת בהקשר זה היא האם בני מקומות החוגגים את פורים בי"ד באדר צריכים לומר "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון גם בט"ו באדר – שהוא שושן פורים.
ברכת "על הנסים" נאמרת בתוך תפילת שמונה עשרה (בברכת מודים) ובברכת המזון (בברכת נודה לך).
מקורו במשנה ובגמרא (מסכת מגילה דף י"ד ע"א), שם נאמר שמזכירים את נס הפורים בתפילה.
הרמב"ם (הלכות מגילה וחנוכה פ"ב ה"ג) פוסק שיש לומר "על הנסים" הן בשמונה עשרה והן בברכת המזון.
בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תרפ"ח) נפסק כי בני הערים שאינן מוקפות חומה קוראים את המגילה בי"ד
ואילו בני הערים המוקפות קוראים בט"ו. מרן השולחן ערוך אינו מזכיר במפורש את אמירת "על הנסים" בט"ו לבני י"ד, ולכן נדרשת עיון בדבר.
המשנה ברורה (שם ס"ק ב') מבאר כי יום ט"ו באדר הוא יום חג רק למקומות בהם נהגו לחוג את הפורים בט"ו, אבל לבני שאר המקומות הוא ככל יום חול.
מכאן נובע שלכאורה אין להם לומר "על הנסים" בשושן פורים.
לעומת זאת, יש שדנו האם יש מקום להזכיר את "על הנסים" גם בט"ו מתוך כבוד ליום.
החיד"א (ברכי יוסף תרפ"ח, ב') מביא דעות שיש מקום לומר "על הנסים" אף בט"ו כאשר נמצאים בעיר מוקפת חומה, אך למעשה המנהג הרווח שלא לומר.
בני ירושלים השוהים בי"ד מחוץ לעירם צריכים לקרוא את המגילה ולהתענות בתענית אסתר בי"ג באדר, כפי שכותב השולחן ערוך (תרפ"ח, ז').
אך נשאלת השאלה – כאשר הם חוזרים לירושלים בט"ו, האם יאמרו "על הנסים"?
המשנה ברורה (שם) מביא שנחלקו הפוסקים בדבר, אך למעשה הוא מכריע כי יש לנהוג כפי המקום בו הם נמצאים.
כלומר, אם אדם חוגג פורים בט"ו – יאמר "על הנסים", ואם חוגג בי"ד – לא יאמר בט"ו.
הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש
אתר פרשת יהדות הינו אתר המנגיש נושאים רבים ביהדות ומטרתו להמשיך ולזכות את הרבים. באתר תמצאו מגוון תכנים מרתקים ומעניינים בקשת רחבה של נושאים.
הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש
