עד מתי אפשר להניח תפילין?

להלכה: זמן מצוות והנחת תפילין בבוקר משיראה את חברו הרגיל עמו קצת ברחוק ד' אמות ויכירנו, וזמנה כל היום כולו, ולילה לאו זמן תפילין הוא.

עיקר זמנו של הנחת תפילין הוא בזמן שקורא קריאת שמע ותפילת שחרית, אמנם אם נאנס או לא נזדמן לו להניח בזמן זה, יש להניחם לפני שקיעת החמה.

ואם נאנס ולא הניחם קודם שקיעת החמה יניחם לאחר שקיעת החמה שהוא זמן בין השמשות (והוא שלש עשרה וחצי לאחר השקיעה) ונחלקו הפוסקים האם לברך עליהם, והסומך לברך לא הפסיד.

נאנס ולא הניחם בזמן בין השמשות הרי זה הפסיד והרי הוא מעוות לא יוכל לתקון (קהלת פרק א', טו').

התפלל ערבית קודם השקיעה ושכח שלא הניח, יש מהפוסקים שסברו שאין לו להניח, ויש שסברו שיש לו להניח גם לאחר תפילת ערבית, וכך נראה לנוהג למעשה.

קיבל על עצמו שבת מבעוד יום ושכח להניח תפילין, יש לו להניחם גם אם קיבל על עצמו שבת.

בביאור הדברים:

זמן הנחת תפילין הוא בשעה שקורא קריאת שמע ותפילה

השולחן ערוך (סימן ל"ז הלכה ב') מצוותן להיותם עליו כל היום, אבל מפני שצריכים גוף נקי שלא יפיח בהם ושלא יסיח דעתו מהם, ואין כל אדם יכול לזהר בהם, נהגו שלא להניחם כל היום, ומכל מקום צריך כל אדם לזהר בהם להיותם עליו בשעת קריאת שמע ותפילה.

כמבואר בחז"ל דכל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו. ולכן לכתחילה יש להניח תפילין בזמן קריאת שמע ותפילה.

זמן הנחת תפילין קודם שקיעת החמה

עבר ולא הניח תפילין בזמן קריאת שמע ותפילה, כגון שלא נזדמן לו להניחם, וכן אם היה חולה מעיים לכתחילה יש להניחם קודם שקיעת החמה, כמבואר במשנה ברורה (סימן ל' סימן קטן ט"ו) בשם האר"י ז"ל שהיה נזהר לחלוץ התפילין אחר שקיעת החמה, וביאר בשערי תשובה שהכוונה היא קודם שקיעת החמה.

וכן הסכים הילקוט יוסף (שם הלכה ד') סוף זמן הנחת תפילין הוא לכתחילה עד השקיעה.

זמן הנחת תפילין לאחר השקיעה שהוא בין השמשות

מי שלא הניח תפילין במשך היום ונזכר לאחר שקיעת החמה, שהוא נקרא זמן בין השמשות שהוא ספק יום ספק לילה, יש לו להניחם בזמן בין השמשות, וזה שיטת המגן אברהם (שם) וכתב אותו המשנה ברורה (שם) שעד צאת הכוכבים כשר להנחת תפילין, וכן מי שנמצא עם תפילין על ראשו והגיע זמן בין השמשות אין צריך להורידם עד זמן צאת הכוכבים, והלכה ומורים כן.

ואף שהפרי מגדים (שם) פקפק על דבריו של המגן אברהם שכתב שזמן הנחת תפילין עד הלילה, מכל מקום מחיוב להניחם כיון שלא קיים עדיין מצוות תפילין, דבדבר תורה ספקא לחומרא ושמא עדיין יום, ועוד שלא יבוא ספק יום ספק לילה וידחה מצווה שהיא ודאי מהתורה.

וכך נפסק להלכה והובא בביאור הלכה (ד"ה ויש מי) וכן כתב הילקוט יוסף (שם הלכה ו') שמי שלא הניח תפילין והוא בזמן של בין השמשות (שהוא שלש עשרה וחצי דקות אחר השקיעה) יניחם.

לעניין האם מברכים בהנחת תפילין לאחר השקיעה

תפילין לאחר השקיעה והוא בין השמשות, נחלקו הפוסקים האם לברך עליהם או לאו, מדברי המגן אברהם נראה שכך זמנו ולכן יש לברך עליו, וכן כתב החיי אדם (כלל י"ד סעיף ט"ז) שיניחם עם ברכה.

וכך כתב הילקוט יוסף (שם) מי שלא הניח תפילין והגיע לזמן בין השמשות יניח אותם ויברך עליהם, וכן מובא ביביע אומר (חלק ז' סימן ז') שהסומך לברך לא הפסיד.

מאידך הפרי מגדים חלק שאין לברך על התפילין לאחר השקיעה מאחר שהוא ספק יום ספק לילה.

וכן הסכימו עמו הביאור הלכה (שם) וכך פסק בכף החיים (שם) שאין לברך על התפילין לאחר השקיעה.

זמן הנחת תפילין בזמן צאת הכוכבים

עבר ושכח ולא הניח תפילין והגיע זמן צאת הכוכבים (שהוא שלש עשרה וחצי דקות לאחר השקיעה) אין לו להניחם משום שלילה לאו זמן תפילין, והרי זה מעוות לא יוכל לתקון, ולא ירוויח כלום כשיניח עתה תפילין, וכתב בשו"ת כתב סופר (אורח חיים סימן ט') דהלילה שייך ליום שלמחרת, ונמצא שלא יכפר לו התפילין בלילה על יום שלמחרת.

ואם נמצא לאחר זמן צאת הכוכבים אבל קודם זמן צאת הכוכבים של ר"ת כתב בפסקי תשובות בשם ספר ישראל והזמנים (חלק א' סימן ד') יניחם בלי ברכה, וכתב וכ"ש למי שנוהג להחמיר רבנו תם כל השנה. ויש לעיין בזה להלכה האם ניתן לסמוך על כך מאחר ששיטת רבינו תם היא רק לחומרא.

קצין בצבא של הגויים שאין לו שום אפשרות להניח תפילין בשעות היום, כתב הילקוט יוסף (שם הלכה ב') שיניח תפילין בלילה ללא ברכה. וצריך לידע שהתפילין יעלו לו ליום הבא ולא ליום לשעבר.

התפלל ערבית מבעוד יום ונזכר ששכח להניח תפילין

השולחן ערוך (סימן ל' הלכה ה') כתב ויש מי אומר שאם התפלל תפלת ערבית מבעוד יום (קודם שקיעת החמה) עד שלא הניח תפילין, אין לו להניחם לאחר כך.

והטעם לכך מובא במשנה ברורה (שם) כיון שכבר עשאו לזמן הזה לילה וזמן שכיבה בקריאת שמע ותפלה, אם יניח בו תפילין יחזור ויעשהו יום, והרי הן שתי קלות סותרות זה את זה.

הפסקי תשובות (שם בהערה 20) כתב אך מאוד יש ליזהר בכך דהא המגן אברהם ועוד רבים מגדולי האחרונים הכריעו בפשיטות כדברי המחבר, שאין לו להניח תפילין.

מאידך המשנה ברורה (שם) כתב אך האחרונים הסכימו להלכה דמחיוב להניחן בלי ברכה, כל זמן שהוא קודם צאת הכוכבים.

קיבל על עצמו שבת ועדיין לא הניח תפילין

מי שקיבל על עצמו שבת ועדיין לא הניח תפילין, כתב בספר הליכות שלמה (תפלה פרק ד' אורחות הלכה הערה 17) שוודאי שצריך להניחם, כמו שכתב המשנה ברורה (בסימן ת"ר סימן קטן ז') לעניין קהל ששלחו להביא להם שופר ונתעכב השליח עד סוף היום השני, וראש השנה היה ביום חמישי ושישי, וכשהגיע השופר כבר התפללו ערבית של שבת קודם הזמן כשהיה היום גדול, שצריך לתקוע אפילו מי שקיבל על עצמו שבת.

מי שנזכר בבין השמשות בערב שבת שלא הניח תפילין, כתב הגרא"מ שך בספר תל תלפיות (חוברת עמוד פ"ה) כתב שיניח תפילין אז, משום שחייבו מהתורה.

שתפו את המאמר:
עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש​
דבר תורה על פרשת השבוע​
הישארו מעודכנים

הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש

מה חדש באתר
Translate »