להלכה: על משקה המוגז הנקרא סודה יש לברך עליו ברכת 'שהכל נהיה בדברו', ולאחריו 'בורא נפשות רבות'.
השותה מי סודה ללא טעמים, כתב בספר הליכות ברכות (עמוד פ"ב) מברך אף שאינו צמא, דיש במי סודה טעם עצמי ודינם כשאר משקים ממותקים שמברך אף שאינו צמא היות ויש בהם הנאת גרון, וכתב שאפשר לראות זאת ולהבין על ידי כמות הנתרן הנמצאת בסודה שהיא פי שלוש ממה שיש במים.
אדם שלא מרגיש שום טעם בסודה, כתב (שם) שלא יברך עליו אם לא צמא.
