להלכה: האוכל מאכל מקולקל, אם נתקלקל לגמרי אין לברך עליו כלל. אמנם אם נתקלקל הרבה אבל ראוי לאכלו על ידי הדחק, יש לברך עליו 'שהכל נהיה בדברו', וברכה אחרונה 'בורא נפשות'. אם עבר ובירך עליו את ברכתו, נחלקו הפוסקים, ונראה להלכה שאם בירך יצא ידי חובה.
האוכל פת מעופש, שנתעפש הרבה אבל ראוי לאכול אותו על ידי הדחק, יש לברך עליו ברכת 'שהכל נהיה בדברו', לגבי ברכה אחרונה הסתפקו הפוסקים בכך האם מברכים המוציא כיון ששבע או שהכל, ונראה לצאת ידי כל הדעות יש לו לאכול בתוך אכילת פת רגילה ויצא ידי חובה.
מאכל שנשרף או מתובלן הרבה, יש לברך עליו את ברכתו, אמנם אם נשרף בצורה כזו שאי אפשר לאכלו רק על ידי הדחק, ברכתו 'שהכל נהיה בדברו'.
בביאור הדברים:
השולחן ערוך (סימן ר"ד הלכה א') על דבר שאין גידולו מן הארץ, כגון בשר בהמה חיה ועוף, דגים ביצים חלב וגבינה, ופת שעיפשה, ותבשיל שנשתנה צורתו ונתקלקל, וכו', מברך 'שהכל'.
מבואר שמאכל שנתקלקל יש לברך עליו שהכל, וכתב המשנה ברורה (שם) שאין הכוונה שנתקלקל לגמרי כי אם כן אפילו שהכל אין לברך עליו, אלא שנתקלקל קצת ולא לגמרי.
עבר ובירך על לחם מעופש או על תבשיל מקולקל את ברכתו האמתית, כגון שבירך על הלחם המוציא לחם מן הארץ ולא שהכול, כתב הגר"ש וואזנר בספר שערי ברכה (פרק כ"ג הערה 309) שיצא ידי חובה, כיון שלא שיקר בברכתו שהרי זה לחם, מאידך בספר קצות השולחן (סימן נ' בדי השולחן סימן קטן ב') כתב שלא יצא ידי חובה, משום שלא נחשב לחם.
מאכל שנשרף או מתובלן יתר על המידה
מאכל שנשרף או שהוא מתובלן על ידי מלח או פלפל יתר על המידה, כתב הגרש"ז אויערבך בספר ותן ברכה (קונטרס התשובות סימן ר"ד) שמברך עליו את ברכתו הראויה לו, ולכן לחם שנשרף יש לו לברך עליו המוציא לחם מן הארץ, ומה שכתב שאם נתקלקל קצת מברך עליו שהכל, כוונתם שהתקלקל הרבה אלא שראוי לאכול על ידי הדחק.
אמנם במקרה שיש במאכל יותר מידי מלח או פלפל, כתב הגרש"ז אויערבך (צוהר אהל ברוך עמוד רמ"ג) כיון שנחשב למקולקל ונאכל רק על ידי הדחק יש לברך עליו שהכל.
ברכה אחרונה בלחם מעופש
לעניין ברכה אחרונה בלחם מעופש, הביאור הלכה (שם ד"ה ופת שעיפשה) הסתפק ונשאר בצורך עיון, האם אומרים שברכתו שהכל, כיון שכל ברכה שתחילתה שהכל סופה בורא נפשות כמבואר ברמב"ם, או כל מה שנפסק שברכתו שהכל זה רק לגבי ברכה ראשונה שברכתו רק מדרבנן, וכיון שלא נחשב לפת ממש אמרו שיברך שהכל, אבל לגבי ברכה אחרונה שהיא מדאורייתא, וכיון ששבע באכילה זו יש לו לברך עליו ברכת המזון, ורק אם לא שבע שאז ברכתו רק מדרבנן אז יש לו לברך בורא נפשות.
כתב בספר הליכות ברכות (סימן ר"ד אות ג') ולכן באופן זה יראה לאוכלו בתוך הסעודה פת רגילה, או יקפיד שלא לאכול כדי שביעה.
ברכה אחרונה על מאכל מקולקל
מאכל מקולקל יש לברך עליו ברכה אחרונה בורא נפשות, כמבואר ברמב"ם ובמשנה ברורה שכל ברכה שפותחת בשהכול יש לברך ברכה אחרונה בורא נפשות.
