על הקשת בענן מברכים 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, זוכר הברית נאמן בבריתו וקים במאמרו'.
בביאור הדברים:
הגמ' במסכת ברכות (דף נ"ט עמוד א'), וכך נפסק בשולחן ערוך (סימן רכ"ט הלכה א') הרואה את הקשת אומר 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, זוכר הברית נאמן בבריתו וקים במאמרו'.
וברכה זו הולכת על אמירה בדיבור של הקדוש ברוך הוא "ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ", וברור הוא שיקיים מאמרו.
הגמ' בברכות (שם) אומרת הרואה קשת בענן צריך שיפול על פניו שנאמר "כמראה הקשת אשר יהיה בענן וגו' ואראה ואפול על פני".
וכך נפסק בשולחן ערוך (שם) שאסור להסתכל בו ביותר. אלא רואה ומברך, והמסתכל בו ביותר עניו כהות, כמבואר בגמ' בחגיגה (דף ט"ז).
לעניין להגיד לחברו שיש קשת בחוץ, כתב המשנה ברורה (שם) ואין כדאי להגיד לחברו שיש קשת, מטעם מוציא דיבה. מאידך הילקוט יוסף (חלק ג' דיני ברכת המזון וברכות עמוד תרכ"ה) כתב שמותר לומר לחברו שיש קשת, כדי שגם חברו יוכל לברך על הקשת.
וכתב הילקוט יוסף (שם) ומברכים על הקשת אפילו אינו רואה אלא חלק ממנה, אבל הרואה את הקשת בתוך שלולית מים וכדומה, ואינו רואה את הקשת בעצמה מפני שיש איזה דבר המסתיר לראות הקשת, אינו מברך, וכן הרואה את הקשת דרך ראי (מראה) אינו מברך.
אמנם הרואה דרך חלון ביתו או המכונית, מברך אף שיש הפסק זכוכית.
