על גלידה יש לברך 'שהכל נהיה בדברו'. לענין ברכה אחרונה, לדעת בני אשכנז יש לברך עליו 'בורא נפשות', ולדעת בני ספרד אין לברך עליו.
בביאור הדברים:
על הגלידה יש לברך 'שהכל נהיה בדברו', ולעניין ברכה אחרונה, נחלקו הפוסקים האם מברכים 'בורא נפשות רבות' או לא מברך כלל.
דעות הפוסקים לברך ברכת 'בורא נפשות רבות' על גלידה או ארטיק, משום שכיון שאוכל את המאכל בעודו קרוש, נחשב לאכול, וכך פסקו בערוך השולחן (סימן ר"ב סעיף ט') וכן דעת הליכות שלמה (יום הכיפורים פרק ה' אורחות הלכה הערה 15) וכן חוט השני (ברכות עמוד קצ"ג).
וכך נהגו למעשה בני אשכנז, ואמנם מתחייבים בברכה אחרונה רק אם אכל שיעור של 27 גרם, תוך 4-7 דקות, וכך כתב בספר הליכות ברכות (עמוד רל"ד).
דעות הפוסקים שאין לברך על גלידה או ארטיק ברכה אחרונה, ונאמרו בזה ב' טעמים, א: היות ולא לועסים אותם כמו מאכל, ב: מכיון שאם נשאירם מחוץ למקפיא הרי שיהפכו לנוזל, ולכן שיעורם הוא ברביעית שהוא שיעור של 81 גרם, תוך כדי שיעור שתיית רביעית 3-4 שניות, וכיון שאין הדבר אפשרי, אין לברך עליו ברכה אחרונה.
וכך דעת הגרי"ש אלישיב (שיעורי ברכות עמוד תנ"ג) שכיון שאינו לועס אלא רק מוצץ או ממיס בפה, דינו כשתייה, וכן פסק החזון עובדיה (עמוד קמ"ו) שדינו כמשקים, וכן דעת האור לציון (עמוד קכ"ד) ובתנאי שארטיק לא חלבי.
וכך נהגו למעשה בני ספרד, אמנם כתב בספר הליכות ברכות (שם) יש להשתדל לפטור אותם במאכל או במשקה אחר.
ואם אוכל הגלידה עם הגביע, כתב האור לציון (שם) אם יש בגביע כזית ואכלו בתוך כדי אכילת פרס, מברך עליו 'בורא נפשות רבות'.
