להלכה: אבוקדו ברכתו 'בורא פרי העץ' ולאחריו יברך 'בורא נפשות'.
המרסק אבוקדו, אם ריסק אותו ביד שהריסוק שלו לא ריסוק גמור, יש לברך עליו 'בורא פרי העץ', אמנם המרסק אותו ריסוק גמור כגון על ידי בלנדר או מכתשת וכדומה.
נחלקו בכך הפוסקים יש שכתבו לברך עליו בורא פרי העץ, (כדעת מרן השולחן ערוך וכך פסק החזון עובדיה). ויש שכתבו שיברך עליו ברכת 'שהכל', (וכך דעת הרמ"א ובני אשכנז וחלק מבני ספרד שפוסקים אחרי האור לציון והבן איש חי).
אבוקדו על קרקרים, יש לברך עליו 'בורא מיני מזונות'.
בביאור הדברים:
המרסק אבוקדו, אם ריסק אותו בצורה קלה, מברך 'בורא פרי העץ', לפי שאין כאן שינוי במהות הפרי.
אמנם המרסק ריסוק גמור במכתשת או בבלנדר או בריבת פירות, נחלקו הראשונים מה מברכים עליו, שיטת רש"י (ברכות דף ל"ח) שברכתו 'שהכל' היות ועל ידי הריסוק המוחלט אבד ממנו שם פרי אף שעדיין ניכר תוארו וצורתו.
הרמב"ם (בפרק ח' מהלכות ברכות הלכה ד') חלק וסבר, שיש לברך עליו 'בורא פרי העץ' דכיון שגוף הפרי לפנינו עדיין שם פרי עליו, היות וניכר תוארו וצרתו.
השולחן ערוך (סימן ר"ב הלכה ז') תמרים שמעכן ביד ועשה מהם עיסה והוציא מהם גרעיניהם, אפילו הכי לא נשתנית ברכתם, ומברך עליהם 'בורא פרי העץ'. והטעם כתב המשנה ברורה (שם) שאף שנתרסק על ידי לגמרי אפילו הכי מברכים 'בורא פרי העץ', משום דכיון שעדיין ממשן קיים, שייך לברך עליהם 'בורא פרי העץ'.
וכך פסק החזון עובדיה (ברכות עמוד קל"ו) שיש לפסוק כדעת מרן השו"ע לברך 'בורא פרי העץ' ולא שייך כאן ספק ברכות להקל נגד דעת מרן השו"ע, היות שאף לדעת רש"י אם בירך העץ יצא, שהרי לא שיקר בברכתו, ולכן אף לכתחילה יש לנוהג לברך שהכל.
מאידך הרמ"א (שם) כתב ויש אומרים לברך עליהם שהכל, וטוב לחוש לכתחילה לברך שהכל, אבל אם בירך 'בורא פרי העץ' יצא, כן נראה עיקר.
וכך פסקו האור לציון (חלק ב' פרק י"ד הלכה ב') וכן בספר הליכות ברכות (סימן ר"ב אות ל') לעניין לדינא יש להורות לברך שהכל, והטעם כיון שנימך לגמרי יכול להיות שגם דעת הרמב"ם יש לברך עליו שהכל (כמבואר בדרישה), וכיון שיש ספק ברכות להקל, יש לברך שהכל.
בפסקי תשובות (שם אות י"ז) שמנהג אנשי מעשה לקחת פרי שלם ויברך עליו 'בורא פרי העץ' ויפטור בזה את רסק זה.
אבוקדו על קרקרים, כתב בספר הליכות ברכות (סימן רי"ב אות ז' מספר 2) אבוקדו על קרקרים, מברך מזונות ופוטר את האבוקדו, אף שהאבוקדו חשוב עבורו, מכל מקום כעת צורת אכילתו היא ליפות לקרקר, ולכן נחשב טפל לקרקר.
אמנם אם החתיכות גדולות ואין בדעתו לאוכלם בתורת ליפות לקרקר, אלא נוח לו לאוכלם יחד, צריך לברך שתי ברכות, ויכיון במזונות שלא לפטור את האבוקדו.
