מעשה שהתפלל עמנו אחד מהיראים ולא הרגיש שהתפלל ללא כיסוי ראש וכמעט שסיימנו התפילה הרגיש בזה ובדאגה וחרדה בא ושאל והתחנן שנאמר לו דבר ה' זו הלכה האם יצא ידי חובת התפילה והאם עליו להחמיר לחזור התפילה.
המעיין בבית יוסף (סימן צ"א) יראה דהביא מחלוקת אם מותר לברך בגלוי ראש ומרן הכריע לאסור מהיות שכן דעת רבינו ירוחם וצידד כוותיה ע"ש. הא מה שמרן הביא בהלכה דעת הסתם לאסור הזכרה בגלוי ראש מהיות טוב לצאת ידי המחמירים ולפי זה בשכח והזכיר שם ה' בראש מגולה נימא דוודאי עלתה לו תפילה דכך משמעות לשון הרמב"ם (פ"ה מהל' תפילה ה"ה) וז"ל ולא יעמוד בתפילה בראש מגולה עכ"ל ומלשונו המזוקקת מוכח דבדיעבד מיהא אם יתפלל בראש מגולה דיצא ועיין היטב בשו"ת יביע אומר (ח"ו חאו"ח סימן ט"ו סק"ו ).
ויש עוד להוסיף לפי דברי הרב אור לציון (ח"ב פרק ז' הלכה י"ד) דדעתו דעת תורה דמעיקר הדין יש לבנות רווקות לכסות ראשן בשעת התפילה מכל מקום הנוהגות שלא לכסות ראשן בשעת התפילה יש להם על מה שיסמוכו ורשאות להמשיך במנהגן. ובנימוקו סמך סמיכה על המתירים לברך בגילוי הראש כמבואר בבית יוסף הנז"ל וגם הרב אור זרוע (ח"ב סימן מ"ג) העיד שמנהג רבותינו שבצרפת שמברכין בראש מגולה, ולכן הנוהגות להתפלל בראש מגולה רשאות להמשיך במנהגן עכ"ד, ולפי זה ודאי דמכל שכן דעלתה תפילה וברכה על כל פנים מיהא בדיעבד למתפלל בגילוי ראש.
ובאורחות חיים לרבינו הרא"ש (ליום שלישי סעיף לח)כתב וכסה ראשך בשעת הברכה .ומזמן ראיתי בפירוש רבי יחזקאל סרנא דביאר דברי הרא"ש דלשיטות שאין חיוב כיסוי ראש בכל היום להשמיענו בא דבתפילה והזכרת שם ה' עליו לכסות ראש ולסוברים שבלאו הכי חייב לכסות ראשו בכל שעות היום כונת הרא"ש היא דכשמזכיר ה' עליו להוסיף כיסוי ראש יותר גדול ומכאן מקור לשים מגבעת בברכת המזון
אלא שהגאון אגרות משה (חאו"ח סימן מ' אות י"ד) אסר באיסור גמור מדאורייתא להתפלל בכיסוי ראש ואפילו היה באונס גמור הורה שחייב לחזור ולהתפלל ועובר על לאו דבחוקותיהם לא תלכו ותפילתו תועבה. ועיין בהקדמה לשו"ת נצח יוסף שהשיב גאון עוזינו הרב יביע אומר על דברי האגרות משה דהפריז על המידה ומהיות שלא נתכווין כלל לנהוג כחוקות הגויים פשיטא שלא עבר על הלאו של ובחוקותיהם לא תלכו ע"ש ולא נגע ולא פגע מדברי ההלכה שאסור להזכיר שם ה' בגלוי ראש אות היא שאין איסורו איסור ובדיעבד תפילתו תפילה.
מאת: הרב משה דרעי.
