האם מותר לרוץ בשבת?

להלכה: אסור לרוץ בשבת, אלא אם כן רץ לצורך מצווה, כגון שרץ לבית הכנסת או לבית המדרש שאז הדבר מותר, ואף מצווה.
ריצה מפני הגשמים וכן בפני כלבים וכדומה, מותר, ויש שאוסרים אף ריצה כזו.
בחורים וכן כל אחד אחר הנהנה מריצה, אם עושה כן להזיע הדבר אסור, ואם אינו עושה כן להזיע אלא לשמור על כושר גופני יש שמתירים, ויש שאוסרים.
לטייל מותר, ואף עם עושה כן לצורך רפואה, מכל מקום יש שאוסרים לצורך רפואה, אמנם אם רגיל בכך, כגון שרגיל ללכת כל יום לים לצורך רפואה הדבר מותר.

האם מותר לרוץ בשבת? בביאור הדברים:

השולחן ערוך (סימן ש”א הלכה א’) כותב “אין לרוץ בשבת אלא אם כן הוא לדבר מצווה, כגון לבית הכנסת או כיוצא בו”.
והטעם שבדבר מובא במשנה ברורה שנאמר “וכבדתו מעשות דרכיך“, ודרשו שלא יהא הליכה בשבת כמו הליכה בחול, שדרך האדם למהר ולרוץ אחר עסקיו.
ואף על פי שאף בחול אין לפסוע פסיעה גסה, משום שנוטלת לו אחד מחמשת ממאור העיניים שלו, מכל מקום בשבת יש עוד איסור מצד “מעשות דרכיו”.

ריצה לצורך מצווה

השולחן ערוך כתב מותר לרוץ לצורך מצווה.
הילקוט יוסף (סימן ש”א הלכה א) כותב מכל מקום מצווה לרוץ אפילו בשבת לבית הכנסת או לבית המדרש, ואפילו אין זמנו בהול, כמו שכתוב “אחרי ה’ ילכו כאריה ישאג”, והריצה לדבר מצווה מורה על חיבת ואהבת המצווה, והרץ לדבר מצווה, אפילו בשבת שכרו גדול מאת ה’.
ומותרת הריצה לבית הכנסת כבר שיוצא מביתו, ולא דווקא בסמוך לבית הכנסת.

ריצה מפני הגשמים

ולרוץ מפני הגשמים, כתב בשו”ת שבט הלוי (חלק א’ סימן נ”ח) שמותר, משום שהאיסור לרוץ בשבת מפני כשרץ לצורך עסקיו, אלא שחז”ל הוסיפו לגזור על כל ריצה משום שנראית כאילו רץ להרוויח, אבל ריצה מפני הגשמים, שריצה זו משונה מכל הריצות וניכר לכל שאין זו ריצה של חול ויש בה תועלת וצורך המותר, אין איסור בדבר.
וכן כתב במנחת שבת (סימן צ’ סימן קטן ג’) שבכל מקום שאם ילך כדרכו יהיה לו צער, הן מחמת כלבים נובחים או מחמת הגשם והרוחות וכן כל כיוצא בזה, אפשר שמותר ללכת פסיעה גסה ואף מותר לרוץ בשבת.
וכן הוסיף הילקוט יוסף (סימן ש”א הלכה ד’) ההולך בדרך במקום שהולכות שם נשים בבגדי פריצות, מותר לו לרוץ או לפסוע פסיעה גסה אף בשבת, [כשאין לו דרך אחרת].

מאידך הגאון ר’ חיים קניבסקי בקרית מלך (שבת פרק כ”ד הלכה ד’) כתב שאסור לרוץ בשבת, אף מפני הגשמים.
ריצה לתענוג וכן התעמלות בשבת
השולחן ערוך (הלכה ב’) כותב “בחורים המתענגים בקפיצתם ומרוצתם, מותר”. מבואר שריצה לצורך תענוג מותר, וכן מותר לרוץ כדי לראות דבר שנהנה ממנו.
מוסיף הרמ”א “וכן מותר לטייל בשבת”.
וכותב המשנה ברורה ואף אם מטייל וכוונתו להתעמל ולהתחמם משום רפואה, מותר, כיון שלא מוכח שעושה כן לצורך רפואה, אבל לרוץ כדי להתחמם לרפואה, הדבר אסור כיון שמוכח הדבר שעושה כן לרפואה.
האור לציון (חלק ב’ פרק ל”ו הלכה י”ב) כתב התעמלות כדי להזיע אסורה, והתעמלות שאינו מתכוון להזיע בה, אף שמתעמל על ידי כלים, כגון קפיצים ומשקלות וכדומה, מותר.
וכן מותר לרוץ אם כוונתו לשמור על כושר גופני ואינו מתכוון להזיע בריצה זו, וכן מותר בשבת להתרפאות בעיסוק [פיזיוטרפיה] כשאין כוונתו להזיע. מבואר מדבריו שכל ריצה שאין כוונתו להזיע מותר.
ויש מחמירים אפילו טיול, אם כוונתו להתעמל לרפואה.
וכן כתב החוט השני (חלק ד’ פרק פ”ט סימן קטן נ”ב) שיש להחמיר שלא לטייל לצורך רפואה, [כדעת היש מחמירים], אבל הוסיף שמי שלצורך בריאותו צריך ללכת כדרכו לים כל יום, יכול ללכת גם בשבת.

בקרו במדור שאל את הרב לקריאת שאלות נוספות בהלכה ובשבת.

תוכן עניינים
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
הלכות מעלית חשמל בשבת

מעלית חשמל שבת היא פיתוח ישראלי בעקבות בנייה של בניינים רבי קומות, ומהם מתגוררים לא מעט דיירים שומרי שבת ולא מעוניינים לחלל השבת המציאו מנגנון

מלאכת צובע

אחת מל”ט אבות מלאכות שחייבים עליהם ועוברים באיסור תורה היא מלאכת צובע. ואין הצובע חייב עד שיהא צבע המתקיים, אבל הצובע בצבע לא מתקיים, הרי

מלאכת מתיר

מלאכת מתיר היא אחת מל”ט אבות מלאכה שחייבים עליהם מהתורה בשבת.בגמרא בשבת דף ע”ד ע”ב קושר ומתיר אפו הם היו במשכן, אומרת הגמרא שצדי חלזון

מלאכת טוחן

מלאכת טוחן היא אחת ל”ט אבות מלאכות שאסורים בשבת.גדר מלאכת טוחן מובא ברמב”ם בפרק ז’ מהלכות שבת הלכה ה’ שהטוחן לוקח גוף אחד ומחלקו לגופים

מלאכת שוחט

ברמב”ם בפרק י”א הלכה א’ כתב השוחט חייב, ולא שוחט בלבד אלא כל הנוטל נשמה לאחד מכל מיני חיה ובהמה ועוף ושרץ בין בשחיטה בין

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות