להלכה: מעיקר הדין אין איסור לרחוץ בשבת, בבריכה או בים בשבת, מכל מקום נהגו שלא לרחוץ כלל בשבת בבריכה או בים.
האם מותר להיכנס לבריכה או לים בשבת? בביאור הדברים:
השולחן ערוך (בסימן שכ"ו הלכה ז') כותב "הרוחץ בנהר צריך שינגב גופו יפה כשעולה מהנהר, מפני שלא יישארו המים ויטלטלם ארבע אמות בכרמלית, לפי שהעולה מן הרחיצה יש ריבוי מים על גופו".
מבואר שאין איסור להיכנס לבריכה או לים בשבת, וצריך להיזהר שלא יצא אם המים שעליו ויבוא לידי טלטול בשבת.
וכך מביא הילקוט יוסף (בסימן שכ"ו הלכה י"ג) מעיקר הדין מותר להתרחץ בשבת בנהר או בים {כשאינו שוחה}, ובלבד שיזהר מלטלטל את המים שעליו בכרמלית, ולכן צריך שינגב גופו כשעולה מהנהר, וטוב שימתין עד שהמים שעליו ינטפו, וגם יתנגב בנחת, כדי שלא יבוא לידי איסור סחיטה בשבת.
ומכל מקום כבר נהגו ישראל להימנע מרחיצה בים או בנהר בשבת, מחשש לכמה מכשולים.
אמנם המשנה ברורה כותב כתבו הפוסקים, שנהגו שלא לרחוץ כלל בנהר או במקווה, שמצוי לבוא לידי סחיטת שער, ועוד כמה טעמים.
מבואר מדברי המשנה ברורה שיש לחשוש לאותם פוסקים שאוסרים להיכנס לבריכה או לים בשבת.
טבילה במקווה בשבת
השולחן ערוך (בהלכה ח') כותב שמותר לטבול בשבת לאדם שנטמא.
האורחות שבת (פרק י"ג הלכה נ') כותב הטובל בשבת צריך להיזהר מאוד שלא לסחוט את שערותיו, רבים וטובים נוהגים לטבול בשבת לתוספת קדושה, על פי האר"י, והגר"א הזהיר שאנשים לא יטבלו בשבת וכן נהג החזון איש, וגדולים אחרים טבלו בשבת.
אמנם טבילת נשים לפי כל השיטות מותר, ואין להחמיר בעניין זה כלל.
