אסור לאישה לדחות טבילתה במקווה, אלא מאונס [כגון חום גבוה], ואישה שרוצה לדחות טבילתה יש לה לעשות שאלת חכם.
וכן מותר לדחות טבילתה במקום שהיא מוחלת. כפי שכתב המשנה ברורה (סימן ר"מ סימן קטן ב') "וצריך לקיים העונה גם כשהיא מעוברת או מניקה, ולא יבטל עונתה אלא מדעתה כשהיא מוחלת לו, וכבר קיים מצוות פריה ורביה".
מבואר שמותר לאישה לדחות טבילתה במקום שהיא מוחלת, אבל רק בתנאי שקיימו מצוות פריה ורביה, דהיינו שהביאו ביחד בן ובת.

בספר נתיבות טוהר כותב אמרו חז"ל (עירובין ס"ג עמוד ב') יהושע בן נון נענש להיות ערירי, בגלל שביטל את ישראל מפריה ורביה לילה אחד.
אישה הטובלת בזמנה מקיימת את מצות הטהרה בשלמותה, זהו חיובה כלפי שמים וגם כלפי בעלה, היות והאישה נעשית חומה לבעלה, לבל ייכשל בעבירה או בהרהורי עבירה.
וגם אם הם בשעת מריבה לא תמנע מטבילתה, עליה ועליו לעשות מאמץ להתפייס, וזוהי המצווה, וחמור מאוד להשתמש בטבילתה כאמצעי ענישה לבעלה.
מובא בספרים הקדושים על אישה שנהגה לעשות מסחר בטבילתה, אם קנה לה בעלה טבלה, ואם לא קנה לה לא טבלה, לאחר פטירתה באה האישה בחלום לאשת הרב, ואמרה לה לפרסם בין כל נשות העיר, שעל כל פעם שהענישה את בעלה על ידי דחית הטבילה, הטבילוה במקווה של אש, וזוהי מידה כנגד מידה.

טבילה במקום שיתגלה לרבים

בספר טללי טוהר (פרק ח' הלכה ל"ו) כותב נכון שלא להתארח וכן שלא לארח אם אפשר שיתגלה שהיא טובלת, ומכל מקום אם הם מתארחים או שיש להם אורחים, צריכה להסתיר את הטבילה כמה שאפשר, ובאופן שאי אפשר להסתיר, תדחה טבילתה, ויש לדחות הטבילה אפילו אם ייוודע הדבר רק להורים.
וכן באופן שאם תטבול בלילה ודאי לה שייוודע הדבר לבני הבית, כגון שנמצאים בבית בנים גדולים ואין לה שום אפשרות להסתיר מהם, תדחה טבילתה ותטבול למחרת ביום.
וכן כתב הגאון ר' ניסים קרליץ שכאשר אין צניעות אין חיוב עונה.
מבואר שבמקום שיודעת שיתגלה לרבים אין חובה של טבילה בזמנה, אבל במקום שיש רק חשש שיתגלה להורים, מבואר בשו"ת שבט הלוי (חלק ה' סימן קי"ח) שאין לדחות טבילה רק בשביל חשש.

טבילה בליל שבת

אישה שחל ליל טבילתה בליל שבת אין לה לדחות טבילתה. יתרה מכך כתב הבן איש חי (שנה שניה פרשת וירא) בשם האר"י הקדוש, שליל שבת הוא זמן מיוחד לנשמות קדושות ולכן לא תדחה טבילה שחלה בליל שבת.
אמנם אם הטבילה אינה בזמנה אלא דחויה, חולקים המשנה ברורה והילקוט יוסף המשנה ברורה (סימן שכ"ו סימן קטן כ"ד) "ונוהגות הנשים שאינם טובלות שלא בזמנם בשבת, וכתבו הפוסקים ויפה נהגו".
הילקוט יוסף (סימן שכ"ו) כתב שהיום נוהגים שאישה טובלת גם שלא בזמנה בליל שבת.

טבילה בליל יום כיפור ובליל תשעה באב

השולחן ערוך (אור החיים סימן תרי"ג סימן י"ב) כתב "בזמן הזה אסור לאישה לטבול ביום הכיפורים אפילו הגיע זמן טבילתה בו ביום".
ומבאר המשנה ברורה ואפילו שלא לשם תשמיש שהדבר אסור גם כך, אלא לשם שתהיה מותרת הדבר גם אסור.
וכן כתב השולחן ערוך (סימן תקנ"ד סימן ח') "טבילה של מצווה בזמנה מותרת, אבל בזמן הזה אין טבילה בזמנה, הלכך לא תטבול בו וכן נהגו".
מבואר שטבילה בליל יום כיפור וכן טבילה בליל תשעה באב אסורה, ויש לדחות את הטבילה למוצאי יום הכיפורים או למוצאי יום תשעה באב.

טבילה כשאין בעלה בעיר

בספר טללי טוהר (פרק ח' הלכה ל"ח) מביא את שיטת הבית יוסף (סימן קצ"ז) כותב מנהג הנשים שאין טובלות אם אין הבעל בעיר, וכתב מכל נכון שתפסוק בטהרה ותספור שבעה נקיים, אך לא תטבול אף על פי שאינה מצפה שבעלה יבוא, כדי שאם בעלה יקדים לבוא תוכל לטבול מיד.