להלכה: וכך המנהג שלא לאכול מצה קודם פסח כבר מאותו יום של פסח מעמוד השחר ואילך, ויש נוהגים שלא לאכול כבר מראש חודש ואילך.
וזה הכלל כל מה שנחשב כמצה שאפשר לצאת בה ידי חובה בפסח, אסור לאכול קודם הפסח מעמוד השחר, ולכן מצה עשירה שהיא קמח העשויה עם מי פירות, שלא יוצאים בה ידי חובה בפסח מותר לאוכלה קודם הפסח.
האם מותר לאכול מצה לפני פסח? – בביאור הדברים:
הרמ"א (בסימן תע"א הלכה ב') כותב "אבל מצה שיוצאים בה בלילה אסורים לאכול כל יום ארבעה עשר".
מבואר מדברי הרמ"א שאסור לאכול מצה קודם הפסח, כל אותו היום של פסח.
המשנה ברורה כותב כל אותו היום הפירוש מעמוד השחר, ויש נוהגים שלא לאכול מצה מראש חודש.
והסיבה שאסור לאכול מצה קודם הפסח, מובא ברמב"ם כדי שיהיה היכר לאכילתה בערב.
הבן איש חי (שנה א' פרק צ"ו אות כ"ו) כותב שיש לאסור אכילת מצה כבר מהלילה קודם, דהיינו ליל י"ד, משום כדי שתהיה מצוות אכילת מצה חביבה עליו, ועוד שיש להימנע מאכילת מצה בזמן שכבר חלה עליו חובת הביעור.
אמנם מלשון השולחן ערוך שאסור רק מיום י"ד ואילך, והוכיח זאת הגאון ר' חיים מבריסק שאנחנו אומרים בהגדה של פסח מה שונה הלילה הזה מכל הלילות, שבכל הלילות אנחנו אוכלים חמץ או מצה, מבואר שחוץ מהימים של פסח, כל הימים אפשר לאכול או חמץ או מצה, אם כן אין איסור לאכול מצה בליל י"ד.
מצה עשירה מבואר בשולחן ערוך שמותר, "וקודם שעה עשירית מותר לאכול מצה עשירה", והסיבה לזה משום שאי אפשר לצאת ידי חובה אכילת מצה בפסח במצה עשירה.
מצה מבושלת או מטוגנת, החזון עובדיה בהלכות פסח (עמוד צ"ה) כתב מצה מבושלת או מטוגנת מותר לאכול אותה גם ביום י"ד עצמו.
מאידך האור לציון (חלק ג' פרק י"ג הלכה ג') כתב מצה מבושלת מותר לאכול אותה בערב פסח, אולם יש להימנע מלאכול מצה מטוגנת במשך כל היום.
מצה של חמץ בזמנינו, כתב בשו"ת מנחת יצחק (חלק ח' סימן ל"ז) שאסור לאכול מצה ואפילו שהיא חמץ ממש וכבר אי אפשר לצאת בה ידי חובת אכילת מצה, משום שהסיבה שאסור לאכול מצה קודם הפסח כדי שיאכל את המצה לתאבון, ואם כן במקום שיש למצה הזו טעם של מצה ואפילו שהיא לא כשרה מכל מקום יש לה טעם של מצה, אסור.
מצה שנעשית שלא לשם מצה, האור לציון (שם) כתב שמצה שנעשית במפורש שלא לשם פסח, יש איסור לאכול אותה קודם פסח, ואף שלא יוצאים בה ידי חובת אכילת מצה בפסח, מכל מקום אסור.
והסיבה בדבר משום שיש לחשוש לאותם ראשונים שסוברים מה שכתוב ושמרתם את המצות הפירוש לשמור שלא יחמיץ, אבל אין הכוונה שימור לשם מצוות אכילת מצה, אם כן יש לאסור לאכול מצה זו.
מכל מקום, במקום דוחק גדול כגון מקומות גדולים כמו מחנות צבא, שקשה בלא זה, אולי אפשר לצדד להקל באכילת מצה כזו בערב פסח.
הילקוט יוסף כתב מצה שנעשית בפירוש שלא לשם מצה, יש אומרים שאף על פי שאין יוצאים בה ידי חובת בליל פסח, מכל מקום אין לאכול ממנה בערב פסח, הואיל וטעמה דומה לטעם המצה שנעשית לשם מצווה, ורבים מהפוסקים חולקים על זה, וכן עיקר, שמן הדין מותר לאכול ממנה, אך המחמיר תבוא עליו ברכה.
לפיכך מחנות צבא שאין כל אפשרות לשמור על הכשרות בימי הפסח אם יישאר החמץ בי"ד ניסן, ויש הכרח לחסל את משם את כל החמץ לפני י"ד בניסן על ידי הרבנות הצבאית, וכן בתי חולים ובתי מלון, שאין כל אפשרות לשמור על הכשרות כהלכה בימי הפסח, שאם יישאר שם יש חשש שאחרים יכניסו לחדרם, יש להתיר להם לאכול בערב פסח, מצה שנעשית שלא לשם מצוות מצה.
ומה טוב לבשל מצה זו במרק בשר או ירקות, כדי שכבר לא יהיה בו טעם המצה, ואז יוכל והיכנס לחג שהוא מחכה כבר לאכילת מצה בפסח.
