האם מותר לאכול בשר בראש חודש אב?

להלכה: מנהג בני ספרד שלא לאכול בשר, ואף בשר עוף, מראש חודש אב עד עשירי (י’ באב), והכל זכר לחורבן בית המקדש.
וביום ראש חודש עצמו נהגו בני ספרד לאכול בשר, ובני אשכנז נהגו שלא לאכול בשר אף ביום ראש חודש.

בביאור הדברים: האם מותר לאכול בשר בראש חודש אב?

השולחן ערוך כותב (בסימן תקנ”א הלכה ט’) “יש נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבת זו, ויש מוספים מראש חודש עד התענית, ויש שמוספים מי”ז בתמוז”.
מבואר בדעת השולחן ערוך כמה דעות בעניין, שיש כאלו שנהגו רק בשבוע זה, ויש שנהגו מראש חודש, ויש שנהגו מי”ז בתמוז.
המשנה ברורה (בסימן קטן נ”ח) כותב מראש חודש, וראש חודש בכלל, וכן המנהג במדינתנו. אם כן מוכח שלבני אשכנז ראש חודש בכלל האיסור של אכילת בשר.
שאף שראש חודש הוא יום שמחה, אם כן למה אסור בו באכילת בשר?
מבאר הכף החיים (בסימן קטן קכ”ה) שראש חודש אב שונה, כיון שהוא ראש חודש הפורענות, וגם שבו נסתלק אהרון הכהן.
האור לציון (חלק ג’ פרק כ”ו הלכה ג’) כותב מנהג בני ספרד שלא לאכול בשר, ואף בשר עוף, מראש חודש אב עד עשירי באב. וביום ראש חודש אב עצמו נהגו בני ספרד לאכול בשר, ובני אשכנז נהגו שלא לאכול אף ביום ראש חודש.
ואותם המזלזלים במנהג זה באומרם שאינו אסור מעיקר הדין, הוכיח הערוך השולחן (סימן כ”ג) שלבד שהם עוברים איסור תורה של נדר, שכיוון שאבותינו קיבלו עליהם מנהג זה הרי זה נדר של כלל ישראל.
וגם יש להם ליבוש ולהיכלם, שהלא הרבה מהאומות אין אוכלים הרבה שבועות לא בשר ולא חלב ולא ביצים, ואנחנו עם בני ישראל שעלינו נאמר “קדושים תהיו”, איך לא נעצור בעצמנו שמונה ימים בשנה לזיכרון בית מקדשנו ותפארתנו.

מתי כן מותר באכילת בשר מראש חודש?

השולחן ערוך (בהלכה י’) “יש מי שאומר, שהנוהגים שלא לאכול בשר בימים הנזכרים, מותרים בתבשיל שנתבשל בו בשר”.
מבואר שתבשיל שנתבשל בו בשר מראש חודש אב, מותר לאכול אותו.
המשנה ברורה וכך מביא באור לציון, שהנהג היום שלא לאכול תבשיל שנתבשל אם בשר, וגם זה בכלל האיסור של אכילת בשר.
מותר לאכול בימים אלו מאכלים מחומרים טבעיים הנראים כמאכלי בשר, כגון בשר ונקניק סינטטיים וכדומה.
וכן מותר לאכול דגים בימים אלו, מלבד בסועדה מפסקת שאין לאכול בה דגים.
הילקוט יוסף כותב בשר שנשאר מסעודות שבת חזון, או סעודות ראש חודש אב, יש אומרים שמותר לאוכלו לאחר מכן, ויש אוסרים.
ואין למחות מקילים שיש להם על מה לסמוך, שמעיקר הדין בשר זה מותר באכילה אף לגדולים, בפרט אם אוכל את שיורי הבשר בסועדה רביעית, והוא רגיל לאכול בשר בסעודה רביעית, ובלבד שלא יבשל בכוונה בערב שבת כדי שיישאר לו במוצאי שבת, שאז ודאי שאסור.
וכן מותר בערב שבת חזון לטעום מהתבשיל אף על פי שיש בו בשר ושומן, הואיל ויש מצווה בטעימת התבשיל לכבוד שבת, והמחמיר תבוא עליו ברכה.
וכן חולה אף על פי שאין בו סכנה מותר לו לאכול בשר בשבוע שחל בו תשעה באב, שמקום חולי לא גזרו חכמים. ויולדת תוך שלשים יום גם כן מותרת באכילת בשר.
וכן מינקת שהתינוק שלה חלש ואם תימנע מאכילת בשר בימים אלה יוכל הדבר להשפיע על בריאות התינוק לרעה, יש להתיר לה לאכול בשר.
וכן אדם בריא ששכח וברך על הבשר מראש חודש, יטעם משהו מהבשר, כדי שלא יהיה ברכה לבטלה.

סעודת מצווה

הרמ”א (בהלכה י’) כותב “סעודת מצווה, כגון מילה, ופדיון הבן, וסיום מסכת, וסעודת אירוסין, אוכלים בשר ושותים יין, כל השייכים לסעודה, אבל יש לצמצם שלא להוסיף”.ובשבוע שחל בו יש לעשות מניין מצומצם.
מבואר שסועדת מצווה מותר לעשותה מראש חודש אב, ובלבד שרק מי שקשור יגיע לשם.
המשנה ברורה מביא ומכל מקום אם לא יזדמן לו בלימודו הסיום, לא ימהר ויאחר בשביל זה.
וכך כותב באור לציון (הלכה ה’) המסיימים מסכת בימים אלו, ולא כיוונו לסיים דווקא בימים אלו, מותרים לאכול בשר בסועדה זו, וכן מותר לתומכים בהם תמיכה הגונה לאכול שם בשר, ואם רגילים תמיד לעשות סעודה בבשר כשמסיימים מסכת, מותר אף למי שלא סיים את המסכת להשתתף בסועדה זו.
ומכל מקום כשיש כבר מנין עשרה מתוך המסיימים והתומכים, לא יביאו עוד אנשים לסועה זו, ורק אם חסר מניין לסועדה זו, יביאו אחרים להשלים המניין.
מבואר שמותר לאכול בשר ולשתות יין בתשעת הימים, לאדם שסיים מסכת מהתלמוד או ספר מספרי הנ”ך (וכך הורה הגר”ש וואזנר בקובץ בית הלוי לעניין סיום של בכור בערב פסח), וכן עשה סיום על מסכת תמיד שהיא ללא גמרא, יכול לאכול בשר ולשתות יין, ובסיום ישתתפו מניין עשרה, ויש להשתדל שבעשרה ישתתפו המסיימים והתומכים.
הלומד באופן שמבין מה הוא לומד, גם אם הוא לא למד רש”י ות”ס נחשב שסיים את המסכת.
וכן מי שבשעת לימודו קרא כמה שורות בהרהור מבלי להוציא מילים, דעת האור לציון, שנחשב שסיים מסכת לעניין זה.

יש לך שאלה בהלכה? שאל את הרב.

תוכן עניינים
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
פרשת עקב | פרשת יהדות
פרשת עקב

פרשת עקב פרשת עקב המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת עקב פרק ז’ ראשון (יב) וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת

פרשת ואתחנן | פרשת יהדות
פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן פרשת ואתחנן המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת ואתחנן פרק ג’ ראשון (כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת

הלכות תפילין

מצוות תפילין, היא מצווה מהתורה כמו שנאמר “וקשרת לאות על ידך והיו לטוטפות בין עינך”. ולכן מחויב אדם להניח תפילין בכל יום, וחייב שיהיו עליו

הלכות מעלית חשמל בשבת

מעלית חשמל שבת היא פיתוח ישראלי בעקבות בנייה של בניינים רבי קומות, ומהם מתגוררים לא מעט דיירים שומרי שבת ולא מעוניינים לחלל השבת המציאו מנגנון

מלאכת צובע

אחת מל”ט אבות מלאכות שחייבים עליהם ועוברים באיסור תורה היא מלאכת צובע. ואין הצובע חייב עד שיהא צבע המתקיים, אבל הצובע בצבע לא מתקיים, הרי

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות