להלכה: יש שנהגו לברך ברכת וקידוש לבנה קודם יום כיפור, והוא מפני להרבות זכיות ולהטות את הכף לכף זכות, ויש שנהגו לברך ברכת וקידוש לבנה במוצאי יום הכיפורים שאז שרוי בשמחה, ורבו השיטות בעניין, וציבור הנוהגים במנהגם יישארו במנהגם.
במוצאי יום כיפור מעיקר הדין אפשר לברך בנעלי בית וכן קודם טעימה, מ"מ יש שהחמירו לטעום קודם ברכת וקידוש לבנה, ואם חלש מחמת התענית יש לו לאכול ולשתות קודם לכן.
בביאור הדברים:
הרמ"א (סימן תר"ב סעיף א') "אין מקדשין הלבנה עד מוצאי יום כיפור", וכך כתב המשנה ברורה בשם הגר"א דקידוש לבנה יותר טוב כשהוא מבושם ובשמחה, ובמדרש איתא שבמוצאי יום כיפור יוצאת בת קול ואומרת "לך אכול בשמחה".
והטעם שאין מקדשין הלבנה קודם יום כיפור, מבואר במשנה ברורה (סימן תכ"ו סעיף ב') משום שמאוימים מכוח בדין.
וכך מובא בספר דבר חכמים (תשובה תפ"ט) בשם הגרי"ש אלישיב שהמנהג בירושלים להמתין ולומר קידוש לבנה במוצאי יום כיפור, ואף בישיבות [באירופה] היה המנהג כך.
ויש שנהגו וכך מובא במשנה ברורה בשם כמה אחרונים שהסכימו שיותר טוב לקיים המצווה מקודם, כדי שמצווה זו יכריעהו לכף זכות.
וכך כתב במעשה רב (אות קנ"ט) וכן נהגו החזון איש והגרי"י קניבסקי, וכך נהג הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך.
וכך כתב האור לציון (חלק ד' פרק ו' הלכה י') יש אומרים שעדיף לברך לפני יום כיפור, כדי שמצווה זו תכריע לכף זכות, ויש אומרים שעדיף לברך במוצאי יום הכיפורים, כדי לברך בשמחה, ולמעשה כדאי יותר לברך בעשרת ימי תשובה, ואפילו ביחיד, ומכל מקום ציבור הנוהגים לברך במוצאי כיפור יישארו במנהגם.
וכתב ונראה שעדיף ורצוי הוא לברך לפני יום כיפור, כי אין איתנו יודע מה מצבנו, ושמא אנו צריכים לרוב זכיות, וראויה מצווה זו להטות דנינו לכף זכות, ונצא זכאים בדין.
טעימה קודם ברכת וקידוש לבנה
כתב במשנה ברורה (סימן תכ"ו סעיף י"א) ובמוצאי יום הכיפורים, מתוך ששמחים שיצאו בדימוס, מקדשים אף קודם שיטעמו.
אמנם אם מרגיש חולשה מחמת התענית, כתב בספר מטה אפרים (ס"ד) שימתין לקדש את הלבנה עד לאחר שיבדיל ויטעם קצת, גם אם מחמת זה יצטרך לקדש את הלבנה ביחידות.
לבישת נעלים קודם קידוש וברכת לבנה
בשדי חמד (אסיפת דינים מערכת יום הכיפורים סימן א') כתב שמחמת שהזהירו הקדמונים שלא לברך על הלבנה בעינוי ובלא נעילת הסנדל, ונהג במוצאי יום כיפור לילך לביתו להבדיל ולטעום ואחר כך לברך, על אף שהציבור בירכו תיכף אחר תפילת ערבית.
מאידך המשנה ברורה (שם) כתב ומיהו במוצאי תשעה באב צריך לזהר שלא לקדש בלא מנעלים, מבואר שדווקא במוצאי תשעה באב יש לקדש רק עם נעלים, אבל במוצאי יום כיפור מקדשים גם בלא נעלים.
והטעם לכך מובא בספר דרשו על המשנה ברורה (סימן תר"ב) שיש לחלק בין לבישת נעלי בית של יום כיפור לבין לבישת נעלי בית של תשעה באב, בתשעה באב היסוד הוא אבלות א"כ לא שייך לברך ברכת וקידוש לבנה בתוך מנהגי אבלות, מה שאין כן בלבישת נעלי בית ביום כיפור שהוא מפני אימת הדין, שייך לברך ברכת וקידוש לבנה.
