השומע ברכה מרפורמי או קונסרבטיבי, כתב אגרות משה (חלק ב' סימן נ') שאינו רשאי לענות אמן שהרי אינם מאמנים בה' ובמלכותו ואין כוונתם בהזכרת השם לה' יתברך.
ואף אם שמע את כל הברכה מהרפורמי, אין לו לענות אמן אחריו, והטעם שהוא גרוע יותר מהכותי ואפיקורס, כיון שאינם מאמנים כלל בקבלת התורה מסיני.
השומע ברכה מאפיקורס או מהכותי, כתב השולחן ערוך (סימן רט"ו הלכה ב') שאין עונים אחריו אמן.
והשומע ברכה שלמה מאפיקורס או מהכותי, לדעת בני ספרד עדיף שלא לענות, וכך דעת הכף החיים (שם באות י"ד), ולדעת בני אשכנז רשאי לענות אמן, כמבואר מדברי הרמ"א (שם) ובדברי המשנה ברורה (שם).
לעניין חיוב לענות אמן על ברכה של אפיקורס או כותי, כתב המשנה ברורה (שם) בשם הט"ז שאין חיוב לענות אמן על כך, רק אם רוצה רשאי לענות.
השומע ברכה שלמה מישמעאלי, כתב בספר הליכות ברכות (עמוד ש"כ בשם הכף החיים שם אות ט"ו), שאף לבני ספרד עונה אחריו אמן, דודאי כוונתו לה' יתברך ולא לעבודה זרה.
השומע ברכה מפי יהודי שאינו שומר תורה ומצוות והוא מחלל שבת בפרהסיא ודינו כמומר, כתב בספר הליכות ברכות (שם) שעונה אחריו לגמרי גם אם שמע רק את סוף הברכה, מכל מקום יהודי שאינו מאמין בדברי חז"ל, עונה אחריו אמן רק אם שמע ממנו כל הברכה.
