שלמות במצווה | פרשת יהדות

שלמות במצווה

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי: (פרשת תרומה כה. ב’).

בגמרא מסכת בבא בתרא (י.) נאמר: אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו בני מהו שאמר הכתוב (משלי יד-לד) “צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת”? נענה רבי אליעזר ואמר “צדקה תרומם גוי” אלו ישראל, דכתיב: (שמואל ב ז-כג) “ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ”. “וחסד לאומים חטאת” כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין חטא הוא להן שאינם עושין אלא להתגדל בו. כל מעשיהם עם נגיעות ועם סבות ולא זו דרך תורתנו הקדושה, אלא צריך להיות האדם משמש את בוראו ועושה את רצונו ללא שום פניה וצפיה. וכמו שכתוב במסכת אבות: “הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס, ויהי מורא שמים עליכם”.
וכך מספרים על הגאון מוילנא זיע”א, ששנה אחת קודם חג הסכות חפשו בכל וילנא והסביבה ולא מצאו אתרוג אחד כשר לברכה, והיתה כל הקהלה בצער גדול על שנמנע מהם לקיים את מצות הבורא בחג הסכות, לנענע ולהקיף את התיבה עם ארבעת המינים, וביותר נצטערו על הגאון שבתוכם, שיבצר ממנו לקיים את מצות החג.
והנה בערב החג קול רנה במחנה, הגיע איזה אורח לעיר למשך ימי החג, ובידו אתרוג מהודר לעילא מן כל ברכתא. הלכו דייני ופרנסי העיר לראות במי ובמה המדובר, ואכן ראו לפניהם נגיד הדור בלבושו ירא וחרד, ואתרוג נהדר ביופיו, עין לא ראתה. בקשו ממנו אם מסכים לוותר על האתרוג עבור רבם הדגול, הגאון האדיר ששמו יצא למרחקים, אך העשיר השיבם בתקיפות, שלא מוכן לוותר על המצוה שקנה בדמים יקרים. החלו לשכנעו ולהסבירו ערך המצוות בכוונה, והרי מי יכול לכוון יפה במצוה כמו הגאון מוילנא, ואף הוסיפו שבודאי יגרום הדבר לנחת רוח להשם יתברך, והיה זה שכרו. אך הוא בשלו! לא יתן וזהו!
שלחו משלחת רבנים נכבדים יותר מהראשונים ואף הם הוסיפו להתחנן ולהציע כסף כפול ומשולש ממה ששלם על האתרוג, אך הוא נשאר בסרובו, אך בזאת נאות לתת להם את אתרוגו, אם הגאון מוילנא ינענע את ארבעת המינים ויכוון לתת לו את שכר המצוה, מבלי לשייר לעצמו כלום, הרי שבזאת יסכים לתת, ואם לא אז לא! נבהלו הרבנים מהתנאי המשונה שהציב האורח וקמו ויצאו מהמלון בפחי נפש, מאמינים ומצפים לישועה שתגיע לרבם הגאון. אך השעות התקרבו וזמן התקדש החג כבר בפתח.
שחו לגאון את הקורות אותם עם האורח ואת תנאו המשונה, והנה שומעים את הגאון מאיץ בהם, ושואל: מדוע לא הבאתם את האתרוג? רוצו והביאוהו ואף הבטיחו לעשיר בשמי שאת כל השכר של המצוה במשך ימי החג וחל המועד אני נותן לו במתנה בשטר ובעדים.. הזדרזו השליחים למלון והביאו את האתרוג, והעידו תושבי וילנא, שבשום שנה לא ראו את רבם שמח בקיום מצות ארבעת המינים כמו באותה שנה. וכששאלוהו לשמחה מה זו עושה ? השיבם בפשטות ששמח הוא על שזכה לקיים את המצוה בכזו שלמות בידיעה שאין לו שום שכר, ואף זכה להיות מהמשמשים את הרב (הבורא יתברך) שלא על מנת לקבל פרס. הנה לנו דוגמא נפלאה של גדולי ישראל לשלמות המצוות ללא שום פניות ומחשבות און.
ומצינו עוד בגמרא מסכת מנחות (מד.) שבשעה שנכנס דוד למרחץ וראה את עצמו ערום מן המצוות, נבהל עד שנזכר במילה שחקוקה בבשרו ושמח, וכשיצא אמר: “למנצח על השמינית מזמור לדוד”, ולכאורה תמוה הדבר! מה פרוש, ערום מן המצוות, ומה צריך כל כך “להיזכר” במצות המילה?
רבנו ה’בעל שם טוב’ הקדוש זיע”א תרץ זאת באופן כזה, שדוד המלך נכנס למרחץ – לרחוץ עצמו מהעוונות ולעשות חשבון הנפש, ומיד גילה את עצמו ערום מן המצוות, כי בכל מצוה יש פניה ומחשבה זרה, עד שנזכר במצות המילה, זו המצוה היחידה שאדם עושה בלי פניות, הוא לא בוכה בשביל שיראוהו, המוהל לא חותך את ערלת התינוק כדי שיאמרו שהתינוק מוסר את נפשו למצוה. אם כן איזו נגיעה יש לתינוק בעצם ברית המילה?
בעלי המוסר את הגמרא במסכת עירובין (יט:) “עוברי בעמק הבכא”, זה אברהם אבינו שיושב על פתחה של גיהנם ומוציא את כל מי שנמול. ולכאורה מדוע דוקא במצוה זו מציל אברהם את העוברים בעמק הבכא “זו גיהנם”? אלא שקשה למצוא מצוות שנעשות בשלמות, נקיות מפניות ונגיעות אישיות, זה נדיר, מלבד מצות המילה שהיא מושלמת! ולכן יש בה הכח והזכות להציל את האדם מגיהנם.

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

מקשה אחת | פרשת יהדות
מקשה אחת

“ועשית מנורה זהב טהור, מקשה תיעשה המנורה ירכה וקנה” (פרשת תרומה כה לא). “מקשה אחת”, שלא יעשנה חוליות (כלומר חלקים חלקים), ולא יעשה קניה ונרותיה

קרא עוד »
מבחן יום יומי | פרשת יהדות
מבחן יום יומי

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי: (פרשת תרומה כה. ב’)במדרש רבה בפרשתינו מובא: בשעה שהקדימו

קרא עוד »
זמן שווה חיים | פרשת יהדות
זמן שווה חיים

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי: (פרשת תרומה כה ב’). תניא אמרו עליו על בנימין

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
פרשת ראה | פרשת יהדות
פרשת ראה

פרשת ראה פרשת ראה המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת ראה פרק יא’ ראשון (כו) רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם

פרשת עקב | פרשת יהדות
פרשת עקב

פרשת עקב פרשת עקב המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת עקב פרק ז’ ראשון (יב) וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת

פרשת ואתחנן | פרשת יהדות
פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן פרשת ואתחנן המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת ואתחנן פרק ג’ ראשון (כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת

הלכות תפילין

מצוות תפילין, היא מצווה מהתורה כמו שנאמר “וקשרת לאות על ידך והיו לטוטפות בין עינך”. ולכן מחויב אדם להניח תפילין בכל יום, וחייב שיהיו עליו

הלכות מעלית חשמל בשבת

מעלית חשמל שבת היא פיתוח ישראלי בעקבות בנייה של בניינים רבי קומות, ומהם מתגוררים לא מעט דיירים שומרי שבת ולא מעוניינים לחלל השבת המציאו מנגנון

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות