וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ: (כי תבוא כו. א')
ימים ספורים לראש השנה, יום הדין. יום המכריע שבו בריות יפקדו להזכירם לחיים או ל… לעושר או ל… לאושר או ל…
נזכור: כי כל מראות הזוועה. כל המוות והשכול, האלמנות והיתמות כל היסורים והסבל הנורא, הפיגועים השונים והדם, הכוויות והקטיעות, שחווינו במשך השנה, הכל הכל, עד לכאב הראש הזעיר, עד לאכזבות הקטנות הכל נקבע ביום אחד, בראש השנה שעבר!
ומה מצפה לנו לשנה הבאה! נתפלל ונקווה שאך טוב וחסד ירדפונו, שתהיה שנה של אושר, אורה וברכה. אך זאת עלינו לדעת ולזכור כי כל מה שלא יהיה יקבע בראש השנה. ומה שיקבע בראש השנה, תלוי אך ורק בנו!
בראש השנה יוצבו המאזניים. המצוות יוטענו על הכף האחת והעבירות על הכף השניה. אשרי מי שיוכל להרבות במצוות ולהכביד את הכף שלהן, אשרי מי שיוכל להמעיט את העבירות ולהקל את משקלן.
בימים אלו קודם יום הדין, ניתנת לאדם הזכות וההזדמנות למרק את נשמתו, ולצבור זכויות לא רק במניעת עצמו מעשיית רע בבחינת "סור מרע", אלא גם ירבה במצוות ובמעשים טובים בבחינת "עשה
טוב"! ואל יאמר מה יועילו מעשי והלא עבירות רבות בידי, זוהי עצת היצר.
וכבר לימדונו חז"ל ששכר מצווה מצווה, ושכר עבירה עבירה
יינו, החשבון מדוקדק הוא, ועל כל מצווה ומצווה או הימנעות מעבירה מקבל האדם שכר ומתדבק יותר בבוראו, ועם זאת על כל עבירה מקבל הוא את עונשו ומטנף את נשמתו, ועל כן ימנע עצמו מכל עבירה, ולמרות מעשיו שעדיין אינם מכוונים כנגד רצונו יתברך, לא ישתמט משום מצווה קלה כבחמורה, כי על הכל יביאהו אלוקים למשפט.
משל למה הדבר דומה: למלך גדול וחשוב שהוזמן לסעודה בארמונו של מלך ממדינה שכנה. יחד עם מלכים נוספים של מדינות שכנות כדי לדון על עניינים מדיניים וכלכליים.
למלך זה היו אנשים מבקשי רעתו, לכן ציווה את שומרו האישי להתכונן למחר ולהצטרף אליו למסע, כיוון שהיה ידוע כאיש מלחמה גיבור ובעל תעוזה עם נסיון מוכח שסיכל פעמים מספר נסיונות התנקשות בחיי המלך. ולמרות שניפגע לא אחת בעת מילוי תפקידו היה מאוד מסור למלך.
מעבר לתפקידו כשומר המלך נרקמו יחסים אישיים הדוקים בינו לבין המלך והיו קשורים בעבותות אהבה.
בלילה שלפני נסיעתם המלך עלה על יצועו ושומרו האישי ישב לשמור בפתח החדר.
הבוקר אור, המלך התעורר והחל מזרז את שומרו לקראת הנסיעה. ואז פונה השומר למלך בבכיה ובתחנון, אנא מלכי נוותר על נסיעה זו כי היא מסכנת את חייך!
לא ירד המלך לסוף דעתו של שומרו הנאמן ושאל: מניין לך זאת? אמר לו השומר: הוד מלכותו, אמש חלמתי שאורבים לך להרגך יחד עם כל משתתפי סעודה זו! אנא האמן לי התחנן השומר, החלום חלום אמת הוא!
החל המלך צוחק על דבריו וציווה אותו להתכונן לנסיעה מיד כי מנוי וגמור עימו לנסוע. השומר המשיך להתעקש ופנה שוב למלך ואמר: "אנא מלכי האמין לדברי, אני חש את נשמתך אדוני מלכי ואני בטוח שאינני טועה!
המלך רגז על משרתו: וכבר אמר בדעתו להענישו אך כיוון שהציל את חייו מספר פעמים האריך לו אפו.
והנה דבריו של השומר שנאמרו מעומק לבו בבכי ובתחנונים חילחלו בלבו של המלך והחל מהרהר שמא יש אמת בדבריו של שומרו? לאחר מחשבה החליט המלך לוותר על נסיעתו.
שמע השומר ושמח שמחה גדולה והודה למלך על החלטתו.
בערבו של יום הגיע שליח בבהלה לארמון המלך ובפיו בשורה קשה ומרה כי היתה השתלטות של טרוריסטים על הארמון בו התכנסו המלכים וכל הנוכחים נהרגו ולא נשאר מהם שריד ופליט!
חיבק ונישק המלך את שומרו והודה לו ששוב הציל את חייו.
הביט השומר במלך במבט מנצח ואמר עכשיו כבודו הבין למה היתה כוונתי?
חייך המלך ואמר, הבנתי טוב מאוד, ובעוד שעה תיגש לביתך, ממתינה לך שם הפתעה.
שמח השומר בלבו והסתקרן איזו הפתעה ממתינה לו בביתו? כעבור שעה הגיע לביתו ועל השולחן רואה הוא שתי מעטפות זהות. פתח את המעטפה הראשונה ואורו עיניו, צ'יק חתום בחתימת המלך על סך עשר מליון שקל! קפץ השומר משמחה והחל צועק, אני מיליונר, אני מיליונר, אך למרות זאת לא חשב לרגע להיפרד מתפקידו כשומר המלך שנפשו נקשרה בנפשו.
תוך כדי שמחתו מביט הוא על המעטפה הנוספת ששלח המלך, ושואל את עצמו מעניין מה במעטפה זו? ודאי לא כסף כי אם רצה המלך לתת לי סכום גדול יותר היה נותן הכל בצ'יק אחד, בדחילו ורחימו פתח את המעטפה הנוספת וחשכו עיניו, קרע את בגדיו וזעק זעקה גדולה ומרה, על מה ולמה? מכתב פיטורין בתוקף? בחתימת המלך!!
רץ השומר למלך בוכה ומיבב אחרי כל מה שעשיתי למענך, חירפתי נפשי עבורך, הצלתי אותך ממוות ואתה יודע שנפשי קשורה בנפשך ואיני יכול לחשוב שלא אמשיך להיות שומרך האישי. אמר המלך אכן צודק אתה בדבריך, אמנם לא אחת הצלת את חיי, ולכן קיבלת שכר של עשרה מליון שקלים, האין זה סכום מכובד עבור מסירותך? "שכר מצווה מצווה"!
אך בזמן שישנתי אתה חלמת את חלומך שאמנם הציל את חיי. אך ברור לך שאין זה מן הראוי למלך גדול כמוני מוקף באויבים ששומרו האישי יתפס כשהוא ישן בשעת שמירתו, זה מוכיח בעליל כי אינך ראוי יותר לתפקיד כה רגיש ומחייב. "שכר עבירה עבירה". וברור הוא הנמשל, כי אמנם הקדוש ברוך הוא רחום וחנון, אך אינו וותרן, ואינו מעלים עינו מכל מצווה או הימנעותה, ומצווה על האדם לקיים מצוות ולהימנע מעבירות ככל יכולתו מבלי חישובים זרים, כי "שכר מצווה מצווה, ושכר עבירה עבירה".
מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.
