פרידת מנהיג | פרשת יהדות

פרידת מנהיג

וַיהוָה הִתְאַנֶּף בִּי עַל דִּבְרֵיכֶם וַיִּשָּׁבַע לְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת הַיַּרְדֵּן וּלְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה: כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן וְאַתֶּם עֹבְרִים וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת: הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן תִּשְׁכְּחוּ אֶת בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: (פרשת ואתחנן ד. כא’ – כג’)

משה רבנו משחזר את הגזירה הקשה שנגזירה עליו ואת השבועה שנשבע ה’ שלא יכנס לארץ ישראל וכי הוא ימות מחוץ לגבולותיה של הארץ המובטחת, ובד בבד באותה נשימה מזהיר הוא את עם ישראל על עבודה זרה, השמרו לכם פן תשכחו.. ועשיתם לכם פסל תמונת כל.. וליכאורה מה הקשר בין הדברים?

הגמרא במסכת (ערכין ל”ב ע”ב) מביאה שהיתה הקפדה קשה על יהושע בן נון שלא  ביקש רחמים לבטל מעם ישראל את היצר הרע של עבודה זרה, כפי שעשו חכמים בבית שני בימי עזרא ונחמיה שביקשו רחמים וביטלו את יצר העבודה זרה. (מסכת סנהדרין) שבכל מקום כתוב יהושע ואילו בנחמיה פרק ח’ פסוק  יז’ כתוב ישוע בלי האות ה’. וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד:

מקשה הגמרא, והלא אף משה רבנו לא התפלל על ביטול העבודה זרה מעם ישראל מדוע אם כן לא היתה עליו קפידה כמו על יהושע?

עונה על כך הגמרא היות ולמשה רבנו לא היתה זכות של ארץ ישראל שהרי לא זכה להיכנס אליה לכן אין לטעון עליו, מה שאין כן יהושע שעבר את הירדן והיתה בידו זכות ארץ ישראל.

על פי זה נבין מדוע הוסמכו הפסוקים של מיתתו של משה רבנו בעצם אזהרותיו לעם ישראל על העבודה זרה. אומר משה; אני מזהיר אתכם “פן תשחִתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל…” (דברים ד’. ט”ז’)  אני אינני יכול להתפלל לבטל את יצר הרע הזה של עבודה זרה, מדוע? כי “יהוה התאנף בי על דבריכם וישבע לבלתי עברי את הירדן ולבלתי בא אל הארץ הטובה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה”: אין בידי את הזכות של ארץ ישראל ולכן כל מה שנותר לי זה להזהירכם, “השמרו לכם פן תשכחו את ברית ה’…

להמתקת העניין נביא את שמספרים על רבי יונתן אייבשיץ זצ”ל, לפני שנקרא לכָהֶן כרבה של העיר פרג כיהן בקהילה קטנה. אנשי קהילת פרג שלחו לו כתב מינוי  לבוא ולכהן כבוד בעירם. הראה הרב לפרנסי הקהל בו היה מכהן את כתב המינוי שנשלח לו מאנשי פרג, ומשום מה שום אחד מפרנסי הקהילה לא הגיב!

התפלא הרב ושתק. והנה הגיע היום בו היה צריך לעזוב את קהילתו ולעבור לעיר הגדולה פרג. אנשי פרג שלחו עגלות להביא את הרב ואת חפציו. העגלונים הסתובבו בעיירה הקטנה ואף העמיסו את העגלות
בחפציו ובספריו הרבים של הרב, והרב משתומם אף לא אחד מבני קהילתו פוצה פה ומצפצף? הייתכן שאל לעצמו? ושמא אזכה למילה אחת ממשהו טרם עוזבי עיירה זו? אך לצערו שום לא אחד.

טרם עוזבו את העיירה ביקש הרב את אנשי העיירה שיתכנסו לבית המדרש כי רוצה הוא לשאת דברי פרידה. והינה כאילו כולם המתינו לכך, התכנסו כולם נשים ילדים וגברים! פתח הרב ואמר; כל כך עשיתי למענכם, השכנתי שלום בינכם, הפרחתי את השממה הרוחנית, את חיי מסרתי למענכם, ומה לא? והינה אני נפרד מכם ושום אחד לא אכפת לו? לא מבקשים אותי להשאר? אני בוש ונכלם בפני העגלונים של העיר פרג שבאו לקחת אותי, מה יחשבו ומה יאמרו? איזה רב זה, שלא רצוי וכולם כאילו ממתינים רק שילך!

לכן אני מבקש אתכם, אל תשכחו את הקב”ה תמשיכו להקפיד על שמירת השבת, תמשיכו לקיים סדרי לימוד, שימרו על חינוך ילדיכם ועל טהרת הבית וכו’… כשסיים הרב עלה ראש הקהל ושאל, למה כבוד הרב חושב שנעזוב את הקדוש ברוך הוא? את השבת, את התפילין וכו’..

אמר לו הרב כך מצינו אצל משה רבנו כשבא להפרד מעם ישראל אמר להם; “השמרו לכם פן תשכחו את ברית ה’…” ובתוך הדברים הזכיר ואמר “כי אנכי מת בארץ הזאת. אינני עובר את הירדן…” היתה כאן איזו שהיא נימת ביקורת על עם ישראל, כל כך הרבה רצתי בפניכם כסוס במדבר, נשאתי אתכם כמו שנושאים את היונק, כמה ממרים הייתם איתי, כמה טענות ומענות והכל סבלתי בשקט ובדומיה, וכשהקדוש ברוך הוא התאנף בי על דבריכם ונשבע שלא אכנס לארץ ישראל לא ראיתי שעשיתם שום פעולה ושום מעשה כדי לבטל גזירה זו מעלי, שום תפילה לא נשאתם למעני. בכך למעשה גיליתם כפיות טובה כלפיי, אם אתם כפויי טובה כלפיי הדרך קצרה להיות כפויי טובה נגד ה’. כל הכופר בטובת חברו סופו לכפור בטובת אלוקיו!

כך גם אתם, אם אין אתם מוקירים תודה על אשר עשיתי למענכם והנכם כפויי טובה, חוששני שגם כלפי הקדוש ברוך הוא כך תנהגו, ולכן אני מזהירכם על כך.    

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה

פוסטים נוספים באתר

נחמו נחמו עמי | פרשת יהדות
נחמו נחמו עמי

נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם: (ישעיה מ. ב‘) לאחר קריאת הפטרת חזון, בה רואים אנו כי כאב אוהב ודואג המוכיח מידי פעם את בניו. כן

קרא עוד »
כל דעביד רחמנא לטב עביד | פרשת יהדות
כל דעביד רחמנא לטב עביד

וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד: (פרשת ואתחנן ד. לט’) מובא בשמו של “האלשיך הקדוש”

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
פרשת ראה | פרשת יהדות
פרשת ראה

פרשת ראה פרשת ראה המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת ראה פרק יא’ ראשון (כו) רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם

פרשת עקב | פרשת יהדות
פרשת עקב

פרשת עקב פרשת עקב המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת עקב פרק ז’ ראשון (יב) וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת

פרשת ואתחנן | פרשת יהדות
פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן פרשת ואתחנן המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת ואתחנן פרק ג’ ראשון (כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת

הלכות תפילין

מצוות תפילין, היא מצווה מהתורה כמו שנאמר “וקשרת לאות על ידך והיו לטוטפות בין עינך”. ולכן מחויב אדם להניח תפילין בכל יום, וחייב שיהיו עליו

הלכות מעלית חשמל בשבת

מעלית חשמל שבת היא פיתוח ישראלי בעקבות בנייה של בניינים רבי קומות, ומהם מתגוררים לא מעט דיירים שומרי שבת ולא מעוניינים לחלל השבת המציאו מנגנון

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות