נעשה ונשמע וכפיית ההר | פרשת יהדות

נעשה ונשמע וכפיית ההר

איתא בילקוט, בשעה שקיבלו ישראל את התורה נתקנאו אומות העולם לאמור מה ראו אלו להתקרב יותר מן האומות, אמר להם הקב”ה הביאו לי ספר יוחסין שלכם שנאמר “הבו לה’ משפחות עמים” כשם שבני מביאים שנאמר: “ויתילדו על משפחותם”.

ויש לשאול לכאורה מהי טענת האומות וקנאתם בישראל הרי בצדק ראוי לקרב את ישראל שהרי מיד אמרו ‘נעשה ונשמע’ ועוד שאומות העולם שאלו תחילה מה כתיב בה. ועוד מה השיבם הקב”ה הביאו ספר יוחסין שלכם, וכי התורה זקוקה ליוחסין שהרי אינה עוברת בירושה.
והנה הגמ’ במסכת עבודה זרה אומרת שלעתיד לבוא יטענו אומות העולם, כלום קיבלנו תורה ולא קיימנוה, או כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קיבלנוה כשם שעשית לישראל?

על שאלה ראשונה השיב להם הקדוש ברוך הוא קיבלתם שבע מצוות בני נח ולא קיימתם, אך על שאלתם האחרת כלום כפית עלינו הר כגיגית, לכאורה מה השיבם?

וזה ההסבר

וצריך לבאר ולומר שזה שאמרו והקדימו נעשה לנשמע, זוהי גופא הסיבה שבגללה הקב”ה כפה עליהם הר כגיגית והיינו דאמירתם זו מוכיחה על פנימיותם הטובה ועל שלימות נפשם עם ה’ יתברך, וכי ליבם חפץ במאוד לעשות רצונו. דבר שאותו קנו בכוח מורשת אבותיהם הקדושים אברהם יצחק ויעקב, ולפיכך אם היתה כפיה, היא לא נחשבת לכפיה כיון שמצד עצמם בפנימיותם חפצים הם, ואין הכפיה באה אלא להסיר את המעכבים החיצוניים, וזהו מה שהשיבם הקב”ה, הביאו ספר יוחסין, ופירושו: אין לכם את הרצון הפנימי לעבוד את ה’ כיון שאת זה לא ירשתם מאבותיכם כפי שיירשו בני ישראל, לפיכך גם אם יכפו עליכם הר כגיגית לא יועיל בכם.
ועוד אמרו חז”ל: “אמר להם (הקדוש ברוך הוא לעם ישראל): ‘אם אתם מקבלים את התורה, מוטב. ואם לאו, שם (תחת ההר) תהיה קבורתכם!'” ויש להבין: מדוע היה צורך לאיים עליהם? הלא אמרו “נעשה ונשמע”, היו מוכנים ומזומנים היו, להוטים לקבל את התורה!
אבל רמז רמזו לנו כאן, לקח לדורות: המקבל על עצמו עול תורה ומצוות, לא יסתפק בנכונות זו. כי ההתלהבות עלולה לפוג, להצטנן, להתעמעם. מן הראוי ש”יכפה על עצמו הר כגיגית”. יאמר לעצמו: “זה נכון כל כך, אמיתי כל כך, מחייב כל כך, עד שאני מכניס עצמי להתחייבות בלתי-מותנית, להחלטה בלתי חוזרת!”
השילוב של ה”נעשה ונשמע” עם “כפיית ההר כגיגית” – הוא הוא מעמד הר סיני המושלם!

פוסטים נוספים באתר

כאיש אחד | פרשת יהדות
כאיש אחד

כאיש אחד בלב אחד – דבר תורה נפלא בנושא אחדות עם ישראל במעמד הר סיני מאת: הרב דוד הכהן על חג מתן תורה הוא חג השבועות.

קרא עוד »
חג שבועות ברמז | פרשת יהדות
חג שבועות ברמז

וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: (חומש ויקרא כג. טו’)בפרשת אמור (פרק כג’) נאמר: “דבר אל בני ישראל

קרא עוד »
סור מרע ועשה טוב | פרשת יהדות
סור מרע ועשה טוב

דבר תורה על מגילת רות הנקראת בתפוצות ישראל בחג השבועות, בנושא סור מרע ועשה טוב מאת הרב דוד הכהן – גן יבנה בספרו או דוד.

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
מאמרים חדשים שעלו לאתר
פרשת נח | פרשת יהדות
פרשת נח

פרשת נח פרשת נח המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק ו’ ראשון ט אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק

פרשת וזאת הברכה | פרשת יהדות
פרשת וזאת הברכה

פרשת וזאת הברכה פרשת וזאת הברכה המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק לג’ ראשון א וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ

פרשת האזינו | פרשת יהדות
פרשת האזינו

פרשת האזינו פרשת האזינו המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק לב’ ראשון א הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה; וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי

הלכות ערב שבת | פרשת יהדות
הלכות ערב שבת

הלכות ערב שבת השו”ע בסימן רנ’ סעיף א’ כותב: ישכים בבוקר ביום שישי להכין צרכי שבת מסביר המשנה ברורה דכתיב: והיה ביום השישי והכינו את

הלכות נרות שבת | פרשת יהדות
הלכות נרות שבת

הלכות נרות שבת נרות שבת עניינם הוא משום שלום בית. והפירוש: בעבר, לא היו מנורות ואורות כמו היום ולכן כדי שיהיה אור בבית היו מדליקים

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות